מגזין סוף השבוע של מערכות - 24 במאי 2023
ספר חדש יצא לאור! הכוכב והשבט מאת עמנואל נבון
הדיפלומטיה היא מרכיב בלתי נפרד ממערך הביטחון הלאומי, אולם הדיפלומטיה הישראלית לא זכתה עד כה למחקר מקיף בכרך אחד. הספר הכוכב והשבט ממלא חֶסֶר זה עם סקירה היסטורית, הסברים מעמיקים ואנקדוטות משעשעות.
הספר סוקר את הדיפלומטיה הישראלית בפרספקטיבה היסטורית רחבה, בשילוב סקירה עיונית מקיפה על המזרח התיכון, אירופה, ארצות־הברית, רוסיה, אסיה, אפריקה, אמריקה הלטינית, האו"ם, התפוצות ומקורות האנרגיה. ממבט־על ייחודי ומרתק מסביר המחבר כיצד שרדו היהודים לאורך הדורות, ומה הוביל את ישראל להישגים דיפלומטיים.
עכשיו בחנויות הספרים
"שובה של סוריה לליגה הערבית הוא צעד חשוב בדרכה לזכות מחדש בהכרה ובלגיטימציה ערבית. עם זאת, הוא נעדר בינתיים משמעות מעשית. בעבור ישראל נותרה סוריה מדינה חלשה התלויה באיראן, בחזבאללה וברוסיה להישרדותה. עם זאת, שיפור במעמדה האזורי והבין־לאומי עשוי לפגוע בעתיד הרחוק בחופש הפעולה הכמעט מוחלט שממנו נהנתה ישראל, ולחייבה לחפש אחר דרכים אחרות להיאבק בנוכחות ובהשפעה של איראן בגבול הצפון".
מאמר חדש מאת פרופ' אייל זיסר, סגן הרקטור של אוניברסיטת תל־אביב, על שובה של סוריה של בשאר אל־אסד לליגה הערבית והמשמעות לישראל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"הקרב משולב הוא פעולה משולבת של כוחות מחילות שונים וזרועות שונות להשגת משימה מבצעית. תחת הכותרת הזאת, שנשמעת ברורה ופשוטה, יש לא מעט אתגרים וקשיים כדי ליישם אותה".
"מערכות" מזמינה אותך ל"כלים שלובים" – סדרת פודקאסטים בנושא התפתחות הקרב המשולב בצה"ל ממלחמת ששת הימים ועד היום. הסדרה הופקה על־ידי "מערכות" בעקבות ספר בנושא שיצא לאור. כל פרק עוסק בתקופה אחרת.
את הסדרה מלווה עורך הספר תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ובכל פרק מתארח אחד מכותבי הפרקים הרלוונטיים בספר.
לשמיעת הפרקים השונים לחצו כאן
"בהינתן מצב של מלחמה דו־זירתית בין צה"ל לשני צבאות הטרור חזבאללה וחמאס, בניית כוחם של כוחות היבשה וביטחונם העצמי של מפקדיו צריכה לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. בימים אלה, כשבאירופה מתנהלת מלחמה המעלה סימני שאלה בדבר כשירות כוחות היבשה של הצבא הרוסי לנוכח ביצועיו, הסכנה מהזנחת כוחות והימנעות מהפעלתם ברורה מתמיד".
מתוך מאמרו של תא"ל גיא חזות על החומה התודעתית: בין מבצע "שומר החומות" (שהסתיים השבוע לפני שנתיים) ו"חומת מגן".
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
1997 הייתה אחת השנים הקשות לישראל בחזית דרום לבנון. לישראל לא היו תביעות טריטוריאליות על רצועת הביטחון. בכוונתה היה למסור את השטח ללבנון לאחר תיקוני גבול במסגרת הסדר שלום, אלא שלבנון הייתה "שבויה" בידי סוריה, שלא הסכימה לאפשרות להסדר מדיני בלבנון בלי שייחתם הסכם גם עימה. מערכת הביטחון התנגדה לנסיגה חד־צדדית. המחשבה שצה"ל ייסוג מפני חזבאללה לא תאמה את גישתם של מפקדי הצבא, ועמדה בניגוד לערך הדבקות במשימה שחייב לשיטתם החזקה ברצועת דרום לבנון עד הסדר מדיני.
אמ"ן העריך כי נסיגה בלא הסכמה סורית תביא להגברת הפעילות החבלנית מלבנון, וזו תופנה נגד ישראל. מול זאת ניסחה מחלקת הבקרה עמדה הפוכה בתצורה של מסמך "איפכא מסתברא". בניגוד לקושי בהבקעה מול אמ"ן, נראה היה כי טענות הבקרה מצאו אחיזה בלשכת ראש הממשלה אהוד ברק והיו לעזר בדיוניו.
היציאה החד־צדדית הוקדמה בחשאי לשלהי מאי. העיתוי המדויק נשמר בסודיות רבה, בעיקר כדי למנוע הפתעות. צה"ל השלים נסיגה מהירה, שנראתה חפוזה ולא מסודרת, ויש גורסים לא מכובדת. התפיסה השונה של הבקרה מציעה פרשנות אחרת. לתפיסתה, דווקא העיתוי המוקדם מהצפוי מנע קורבנות רבים.
על המקרה שבו עמדת מחלקת הבקרה עמדה בסתירה לעמדת אמ"ן, ובמבחן התוצאה הוּכחה כנכונה
"ההכשרה המקצועית הנדרשת מן המפקד והמצביא משתנה בכל דור ודור, אך תביעות-היסוד – האופי, כוח השיפוט, כושר ההחלטה – אלה וכיוצא באלה ספק אם חלה בהן תמורה מימי סוקרטס, שהגדרתו את סגולות המפקד מביא וייול ועד – אייזנהאואר. ז'וקוב, מונטגומרי ואף וייול עצמו".
היום לפני 73 שנים הלך לעולמו פילדמרשל א.פ. וייול, מרשל ומפקד הכוחות הבריטיים במזרח התיכון במהלך מלחמת העולם השנייה, ומחבר הספר החייל הטוב.