מגזין סוף השבוע של מערכות – 2 בפברואר 2023

עדי לרנר , עורך "מערכות" 02.02.2023

שדאות וחיילות הפרט / הרצאות כנס שדה הקרב העתידי / דיון ברישוי מתן כלי ירייה לאזרחים / התזה הציונית האופטימית של חיים גורי / מלידל הארט לקלאוזביץ – לשמיעה מגזין סוף השבוע של מערכות

"שדאות וחיילות הפרט הן הבסיס המקצועי ללוחם הרגלים בשדה הקרב, והמורכבות בהכשרת השדאות הורגשה ביתר שאת מאז שהחל צה"ל לבסס את מהלכיו העיקריים באמצעות כוחות חי"ר. מול שדה הקרב והיכולות הטכנולוגיות המשתנות אל לנו לשכוח את כשירויות הבסיס שיכריעו את הקרבות הטקטיים בלחימה".

מאמר לסופ"ש מאת סא"ל גלעד פסטרנק, רע"ן חשיפה-תקיפה בחטיבה 828 שהתפרסם במערכות 494 ונגע ביכולות השדאות והשטח של לוחם החי"ר בשדה הקרב המודרני.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

ב־27 בדצמבר 2022 התקיים באוניברסיטת בר־אילן כנס שדה הקרב העתידי השני, ביוזמת המכון לחקר לוחמת ביבשה בזרוע היבשה. בין המרצים היו אלוף ד"ר יעקב בנג'ו ואלוף סער צור והוא נגע במלחמת רוסיה-אוקראינה, בינה מלאכותית, צה"ל ב־Metaverse, רובוטים אוטונומיים, כלים בלתי מאוישים, שדה הקרב בראי התעשייה האווירית ועוד.

הרצאות הכנס – בפנים

הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס בשבת האחרונה בעקבות הפיגועים במהלך סוף השבוע, והחליט על כמה צעדים ובהם זירוז והרחבה של רישוי מתן כלי ירייה.

לפני כמה חודשים, בעקבות גל אירועים נוסף ששטף את הארץ, עלו שני מאמרים ב"מערכות" שנגעו בנושא. 
 

מצד אחד פרופ' עוזי בן שלום שטען כי יש להשקיע בכשירות של נושאי הנשק, ותפוצה רחבה מדי של כלי ירייה לא תסייע בכך

מצד אחר יאיר אנסבכר שטען כי עידוד נשיאת נשק – ברישיון וכחוק – הוא מכפיל עוצמה מהותי לעוצמתה של המדינה

צילום: חיים צח, לע"מ

"בירור נקודות המגע שבין עוצמה צבאית ולאומית ובין אידיאולוגיה אינו מן הדברים הפשוטים, אך במקום לראות במבוכה רקע למשבר ולייאוש, ניתן לתפוס את הדברים אחרת, וכמו בג'ודו להפוך נקודות תורפה לנקודות כוח".

מתוך דברים שנשא הסופר ואיש הרוח חיים גורי (השבוע חמש שנים ללכתו) במסגרת סימפוזיון על "האידיאולוגיה הציונית והעוצמה הלאומית" שנערך במב"ל והתפרסם בגיליון 285 (דצמבר 1982). 

עוד על התזה הציונית האופטימית של גורי – בפנים

"צבאות העולם בעבר ובהווה אינם מכירים בהוגה דעות צבאי מסוים המנחה את אופן בניין הצבא והפעלת כוחו. ואולם, במשך ההיסטוריה היו הוגים צבאיים שהשפיעו במיוחד על אופן הפעלת הצבאות: פלביוס וגטיוס השפיע על צבאות ימי־הביניים; קרל פון קלאוזביץ השפיע על צבא גרמניה במאות ה־19 וה־20; אנטואן־אנרי ז'ומיני השפיע במאה ה־19 על צבא רוסיה; ארדאן דה פיק, לואי גרנמזון ופרדיננד פוש על צבא צרפת ערב מלחמת־העולם הראשונה; ובזיל לידל הארט על צבא בריטניה, ולפחות על־פי טענתו, על צבא גרמניה ערב מלחמת העולם השנייה.

צה"ל לא הצהיר מעולם באופן רשמי על ההוגה שהשפיע עליו ביותר בהפעלת כוחו מול אויב. תפיסת ההתקפה שלו בעבר הושפעה בעיקר מלידל הארט. השינויים במאפייני הלחימה במזרח התיכון הביאו אותו לשנות תפיסה ולדגול בזו של קלאוזביץ".

מתוך מאמרו של ד"ר שגיא טורגן "מלידל הארט (הלך לעולמו השבוע לפני 53 שנים) לקלאוזביץ – צה"ל משנה תפיסה". המאמר התפרסם במערכות 465 (יוני 2016) וזמין לשמיעה במסגרת "למידה בתנועה" – הפודקאסט של טכנולוגיות למידה במכללות הצבאיות.

לשמיעת המאמר לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן