מגזין סוף השבוע של מערכות - 17 באוגוסט 2023
"המלחמה באוקראינה משנה כמה מתבניות היסוד של הדינמיקה המדינית והצבאית הבין־לאומית, והפריכה כמה מהתיאוריות החדשניות על מאפייני מלחמות העתיד, ועדיין נמשכת. לכן סביר שכמה מהמשמעויות הכוללות של המלחמה יתגלו רק בעוד שנים רבות – הרבה לאחר סיומה".
מאמרם של פרופ' איתן שמיר, ד"ר עדו הכט ואל"ם (מיל') שי שבתאי על המלחמה באוקראינה – תובנות ולקחים עיקריים משנה וחצי של לחימה.
מתוך גיליון מיוחד שיצא בשיתוף מרכז בגין־סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים ומערכות.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"שנה וחצי חלפה מתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. המדינות הדמוקרטיות במערב גינו בחריפות את התוקפנות הרוסית, והטילו עליה סנקציות רחבות היקף. לצד זאת הן התגייסו לעזרת אוקראינה בדרכים שונות, החל במשלוחי נשק ותחמושת וכלה בסיוע כלכלי. אל מול התגייסות זו של המערב, נתפסת עמדתה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם הודו, כבעייתית, וזו נאלצת לבצע עתה חישוב – מסלול מחדש במדיניות החוץ שלה".
השבוע חגגה הודו יום עצמאות 76. זמן טוב למאמר חדש מאת ד"ר לורן דגן עמוס על חישוב המסלול מחדש של המדינה במלחמת רוסיה-אוקראינה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"בהיעדר ניצחון ברור וחד־משמעי, במבצעים שתכליתם להשיג הרתעה יש להפריד, ככל שניתן, בין האירועים והתחושות במהלך הלחימה ובין השפעותיה בטווח הבינוני והארוך".
מתוך מאמר שכתב תא"ל (מיל') איתי ברון במלאת עשור למלחמת לבנון השנייה (הסתיימה היום לפני 17 שנים) על אסטרטגיית ההכלה, מהלך קרקעי מוגבל ומלחמה מסוג אחר.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
מלחמת ששת הימים ברמת הגולן – לא מה שעולה לכם לראש
בין 15–20 באוגוסט 636 התרחש ברמת הגולן הסורית, ממש מעבר לרוקאד ולגבול שבין סוריה וישראל, קרב הירמוך בין האימפריה הביזנטית בראשות הקיסר הרקליוס וח'ליפות הראשידון בראשות ח'אלד בן אל־וליד, אחד המתאסלמים הראשונים ומבני לווייתו של הנביא מוחמד, שנחשב לאחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה שלא הובס מעולם.
לפני תחילת הקרבות התקיים משא ומתן בין שני הצדדים שלא צלח. ואהן, המצביא שפיקד על כוחות הקיסר בירמוך, הפציר במוסלמים לעזוב את האדמות הנוצריות ולחזור "הביתה". הוא הזהיר מפני תבוסה ואימתו של הצלב; מפני כוחותיו העדיפים ולאחר מכן גם הציע פיצוי כספי על־מנת להגיע להסכם. וליד לא התרשם. לדידו, היה זה תחילתו של עידן אללה והסהר – ועל כן על הצלב לסגת אחור.
סופם של שישה ימי קרב, ולמרות היתרון המספרי של צבאות ביזנטיון, הם נחלו תבוסה בידי צבא הראשידון. הביזנטים איבדו כ־40 אלף חיילים מול 5,000 בצד המוסלמי. התבוסה הגדולה הניעה כמה שבטים נוצריים להתאסלם, כולל ג'ורג, גנרל ביזנטי שערק למוסלמים בעיצומו של הקרב. היה זה גם סופו של עידן דומיננטיות הנוצרית במזרח התיכון.
עוד על הקרב בין הסהר והצלב, והקשר למאבקים המתחוללים כיום ברמת הגולן בין ישראל, חזבאללה ואיראן (כולל הקמתו מחדש של "ג'יש (צבא) ח'אלד בן אל־וליד") – במאמר שכתבו רס"ן (מיל') סטפן כהן ורס"ן (מיל') ד"ר ניר בומס
בפברואר 2020 נחתם "הסכם דוחה" בין ארצות־הברית לטאלבאן, שלפיו ארצות־הברית התחייבה להסיג את כוחותיה מאפגניסטאן, והטאלבאן התחייב לקדם את השלום במדינה ולא לאפשר בה מקלט לארגוני טרור.
למרבה הפלא, לטאלבאן היו תוכניות אחרות, והוא ניצל את נסיגת הכוחות הזרים לכיבושה מחדש (השבוע לפני שנתיים).
חזרה למאמרו של סרן (מיל') עדו גדי רז על הקושי במעבר מארגון מיליטנטי למפלגת שלטון, ההבדל בין הטאלבאן האפגאני והפקיסטאני ואיך הכול מתקשר כמובן לאיראן, לחמאס ולישראל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
כלים שלובים – הפרק השלישי בסדרה
תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל על התקופה שממלחמת לבנון הראשונה ועד סוף שנות ה־90.
בתחילת השנה יצא לאור הספר התפתחות הקרב המשולב: עבר, הווה ומבט לעתיד. בעקבות הספר יצאנו בסדרת פודקאסטים בנושא התפתחות הקרב המשולב בצה"ל ממלחמת ששת הימים ועד היום. את הסדרה מלווה עורך הספר תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ובכל פרק מתארח אחד מכותבי הפרקים הרלוונטיים בספר.
האזנה נעימה