מגזין סוף השבוע של מערכות - 10 באוגוסט 2023

מערכות , בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי 10.08.2023

לחימה ליניארית, לחימת תודעה, הגנת הכוח והפעולה בעומק כאלמנט הכרעתי / כלים שלובים, הפרק השני: בניין כוח צה"ל וחילות השדה ממלחמת יום הכיפורים ועד מבצע של"ג / על בחירת יעדים, ירח דבש וגרעין: 78 שנים להטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי / ההיסטוריה מתחרזת – התשעה מול מב"ם, מקבילות ולקחים במלאת 53 שנים לסיום מלחמת ההתשה / הזווית התעשייתית בבניין הכוח, החייל כדוגמה

"לפעולת התמרון בעומק מורכבויות רבות שיש לנתח ולתת להן מענה. הפתרון הקל הוא לוותר מראש על פעולה שכזו. למרות הרצון הטבעי להביא להישג מרבי תוך הפעלת כוח מזערית ולהימנע ככל האפשר מנפגעים, יש לשמר ארגז כלים מגוון המאפשר גמישות בהפעלה".

מאמר חדש מאת אל"ם אלעד שושן, קצין אג"ם מפקדת העומק שהתמנה בשבוע שעבר למפקד חטיבת שועלי מרום, על לחימה ליניארית, לחימת תודעה, הגנת הכוח והפעולה בעומק כאלמנט הכרעתי.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

כלים שלובים – הפרק השני בסדרה

אל"ם (מיל') בעז זלמנוביץ', על בניין כוח צה"ל וחילות השדה ממלחמת יום הכיפורים ועד מבצע של"ג.

בתחילת השנה יצא לאור הספר התפתחות הקרב המשולב: עבר, הווה ומבט לעתיד. בעקבות הספר יצאנו בסדרת פודקאסטים בנושא התפתחות הקרב המשולב בצה"ל ממלחמת ששת הימים ועד היום. את הסדרה מלווה עורך הספר תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ובכל פרק מתארח אחד מכותבי הפרקים הרלוונטיים בספר.

האזנה נעימה

על בחירת יעדים, ירח דבש וגרעין

6 באוגוסט 1945, השמש העולה ממזרח הפציעה על איי יפן. מטוס בואינג מדגם B-29 בשם "אנולה גיי" המריא מהאי טיניאן לכיוון יפן עם הפצצה הגרעינית "ילד קטן" – פצצה מסוג ביקוע גרעיני אורניום 235. מטרתו של המטוס הייתה הירושימה (יעד המסווג AA) ויעדי המשנה היו הערים קוקורה (יעד המסווג A) ונגסאקי (יעד שלא סווג).

בשעה 08:15 הוטלה הפצצה הגרעינית הראשונה על יפן, וכעבור 43 שניות התרחש הפיצוץ הגרעיני הראשון נגד יעד אויב. לאחר הפיצוץ הוערכה עוצמתו כשוות ערך ל־13–19 קילוטון TNT. תוצאות ההרס היו עצומות, וההערכה היא שיותר משני שלישים ממבני העיר נהרסו, 70–80 אלף בני אדם נהרגו (בהם כ־20 שבויים אמריקנים) וכ־70 אלף נפצעו בדרגות חומרה שונות.

השבוע לפני 78 שנים – הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי. חזרה למאמר שפרסם רס"ן שחר הלר על הערים היפניות כמקרה בוחן לחשיבות בחירת יעדים ברמה האסטרטגית כאמצעי כפייה על האויב לאחר מלחמה. וגם: איך ניצלה העיר קיוטו בשל ירח דבש.

לקריאת המאמר המלא ולשמיעת הריאיון של כותב המאמר ב"רצועת הביטחון" של גלי צה"ל – לחצו כאן

"מניתוח הכישלון במלחמת ההתשה, ניכר כי הסיכון המרכזי בהצלחת מאמצי המניעה, המופעלים כיום במסגרת המב"ם, עלול להיות הפסקתם".

השבוע לפני 53 שנים, לאחר שלוש שנים ו־8 חודשים (שהחלו יום לאחר סיום מלחמת ששת הימים) הגיעה לסיומה מלחמת ההתשה בין ישראל ומצרים.

מאמר שכתב סא"ל (מיל') בעז קמינר, לשעבר ראש תחום הגנה אווירית אינטגרטיבית, השווה בין מאמצי העימות הנוכחי שבין ישראל לאיראן ושלוחיה למניעת כניסת נשק אסטרטגי לזירות העימות במעגל הראשון והשני, ומאמצי המניעה שהפעילה ישראל נגד קירוב הטק"א המצרי לגדה המערבית של תעלת סואץ במהלך מלחמת ההתשה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן