התפקוד השישי: הגנת הכוח – התפקוּד החסר בלוחמת היבשה

כוח נ"ט אוקראיני עם משגר סאאב. מקור: טוויטר

כוחות לוחמים, ובמיוחד כוחות היבשה, פועלים מטבעם במגע קרוב עם האויב. חלק בסיסי בתפקידו של הכוח הלוחם הוא לפגוע בכוח הלוחם היריב, וכפועל יוצא להתגונן מפניו. מקדמת דנא עסקו הלוחמים במיגון אישי דוגמת שריון ומגִנים, והצבאות הפעילו מאמצים לאיתור האויב ולאבטחה היקפית כדי להגן על יחידותיהם.

משימות התקפיות נחשבות לרוב למסוכנות ביותר, שהרי מטרתן ליזום פגיעה באויב והן מחייבות תנועה לכיוונו, ולכן – להיחשף. מקובל להניח כי במשימות ההתקפיות המפקד מוותר במודע על אבטחת כוחותיו, כדי להשיג מהירות בפעולה.1 כמו כן, ידוע שהכוחות הלוגיסטיים הם מהפגיעים ביותר בשדה הקרב. למעט פתרונות טכנולוגיים ייחודיים עבור טנקים ונגמ"שים, ההתמודדות של כוחות היבשה עם האיומים מסתכמת בעיקר בהוראה ולפיה כל מפקד בשדה הקרב ידאג לאבטחת הכוח שלו, בכוחותיו.

במאמר זה אטען כי היקף האיומים על הכוח היבשתי התרחב באופן שמחייב לבחון את המשוואה מחדש, ולמצוא דרכים להפר אותה. הפתרון אינו טמון בפתרון טכנולוגי מקומי, טוב ככל שיהיה, אלא קודם כול בהתייחסות מקיפה להגנה על הכוח כתחום עיסוק העומד בפני עצמו, כתפקוד בלחימה וכמאמץ נפרד בבניין הכוח.

לכוחות היבשה של צה"ל מוגדרים חמישה תפקודים קרביים קבועים (לעיתים הם מכוּנים בטעות "חמשת המאמצים"): תמרון, אש, איסוף, מנהלה, פו"ש (לרבות תקשוב). תפקוד מוגדר כ"אחד התחומים הקבועים בלוחמת היבשה, והכולל כוחות, יכולות, משאבים, מערכות, ממלאי תפקידים ותהליכים מבצעיים שנועדו לקיים פעולות למימוש הישגים מבצעיים בלוחמת היבשה".2 זהו כלי מתודולוגי, המסייע למפקד לחשוב, לתכנן, לנהל ולבקר את לחימתו.3 לעומת תורת הלחימה של צה"ל, התורה האמריקנית מונה שישה תפקודים. חמישה מהם מקבילים לצה"ליים, ואליהם נוסף תפקוד שישי – הגנת הכוח, או, הגנה על הכוח (Force Protection). ייתכן שכאשר נקלטו התפקודים והומשגו רווחה בתורת כוחות היבשה הגישה שלפיה הגנה על הכוח היא פועל יוצא של עצם פעולתו; היא אינה דורשת התייחסות מיוחדת, ובכל מקרה, הסביבה המבצעית, לפחות זו של צה"ל ב־30 השנה האחרונות, אינה מציבה אתגר מיוחד בתחום זה.

המלחמות והמערכות האחרונות, במיוחד מלחמת נגורנו קרבאך השנייה והמלחמה באוקראינה, בישרו את סופו של העידן שאִפשר התעלמות מהצורך להגן על הכוח כמאמץ בפני עצמו, ומהכרה בו כתחום עיסוק. אט־אט חלחלה ההבנה כי ההתייחסות למאמץ זה צריכה להיות מקיפה, וכי יש לתת לו מעמד של תפקוד לחימה. בהגדרתו ובמהותו הוא מכלול הפעולות, המשימות, המערכות ושיטות הפעולה שתכליתן למנוע או לצמצם את גילוי הכוח ואת הפגיעה בו, ולסכל את מרב האיומים עליו. המטרה בקביעת מעמדו כתפקוד לחימה נוסף היא לאפשר לו שרידות, שימור יכולת לחימה וחופש פעולה בביצוע משימותיו.4 החשיבות בהמשגה כתפקוד מגדירה את השימוש הבסיסי בו במהלך הפעלת הכוח ובבניינו.

הקרב בסלוקי במסגרת מלחמת לבנון השנייה אוגוסט, 2006

מה נשתנה? 

העיסוק של צה"ל בהגנה על כוחות היבשה אינו חדש. כבר בשנות ה־80 של המאה ה־20 דיברו בצה"ל על "משבר התמרון",5 ובשנות האלפיים החלו לדבר על "מעכבי התמרון" הכוללים מכשולים (מוקשים ומטענים), אש מנגד, לרבות טילי נ"ט, ונשק תמ"ס.6 במלחמת לבנון השנייה בלט טיל הנ"ט כאיום המרכזי על התמרון, ובמיוחד על הטנקים. המלחמה הייתה זרז לפיתוח ההגנה האקטיבית על הטנקים וכלי הרק"ם, המוכרת כמערכת "מעיל רוח". ואולם גם קיומה של מערכת זאת לא פתר את בעיית האיום על התמרון, ובשנים האחרונות נוסף לאיום מרכיב מהותי – זה הנשקף מן השמיים, ובמיוחד מהרום הקרוב לקרקע. בממד האווירי התבטא השינוי העיקרי בהיקף כלי הטיס הבלתי מאוישים ויכולותיהם, בתפוצתם הרחבה, וכפועל יוצא מכך, במידת השפעתם על מרחב הלחימה. השימוש בממד האווירי מוּכר ודומיננטי עוד ממלחמת העולם הראשונה, ותפקידם הראשון של מטוסים, ואף קודם לכן, של בלונים פורחים, היה לאסוף מודיעין (איתור סוללות אויב וסיוריו) ולהכווין ארטילריה. הביטוי למהפכה האמיתית בעולם כלי הטיס הבלתי מאוישים הוא, כאמור, תפוצתם הרחבה, במיוחד של הכטמ"מים הקטנים והזולים, ומעל כולם – הרחפנים.7 בשנים האחרונות, כל צד לוחם, לרבות לא מדינתי, יכול להקים לעצמו אווירייה רחבה וראויה לציון, נוכח מחירם הזול של רחפנים בשוק האזרחי המאפשר לכל יחידה לוחמת בשדה הקרב, עד הדרג הנמוך ביותר, לזכות בחוזי עילי ולאסוף מידע בקלות יחסית.

תהליכים של התרחבות האיומים על הכוח מבשילים זה שנים מספר. בקרבות במוצול (2016) כבר שיחקו הרחפנים תפקיד,8 ובאזורנו כטמ"מים מופעלים כבר שנים בידי צבאות הטרור בגבולות ישראל.9 ואולם מה שהחל כטפטוף הפך למבול. החל במלחמת נגורנו קרבאך השנייה (2020) אנו עדים לשימוש נרחב ובעל השפעה של כטמ"מים על שדה הקרב, ונראה שבלחימה הנוכחית באוקראינה הגיע השימוש בממד האווירי החדש לבשלות שיא, כאשר רחפנים וכטמ"מים מופעלים בכל הדרגים בשדה הקרב. סרטונים ברשתות החברתיות מראים שימוש ברחפנים, החל בצוות מקל"ר המכווין את האש, עבור לטנק או כוח קטן ברחוב וכלה במפקדות שמסנכרנות מידע המגיע מכלי טיס רבים ומכווינות אש.10 יכולות התצפית (יום ולילה) השתפרו מאוד, וכך גם איכות המצלמות והתקשורת באמצעים בשוק האזרחי. אל תפוצתם הרחבה נוספה "הפרטה" של יכולות איסוף נוספות, למשל הנגישות של מדינות ושל ארגונים לצילומי לוויין מסחריים באיכות גבוהה ובזמן רלוונטי.11

לא רק הכוחות המתמרנים רוויים באמצעי איסוף. במלחמה באוקראינה אפשר לזהות שבשני הצדדים מפעילות יחידות האש סוללות, וגדודי הארטילריה – כטמ"מים אורגניים, וכך מתאפשר להן לנהל מבצעי אש עצמאיים לצד הסיוע לכוחות המתמרנים. החוזי העילי משפר גם את מהירות התגובה ואת הדיוק.12 עצמאות יחידות האש בהפעלה מאפשרת להן לנהל את מבצעי האש גם כשאינן מסייעות למאמץ מתמרן, ולמעשה בניהול נכון של הכוח להפעיל אש ברציפות. היכולת להפעיל רחפנים וכטמ"מים אחרים מאפשרת הן עצמאות לכוחות בשטח, והן ריכוז תמונה מְתַכְללת, מקיפה ומהימנה, בעוד תוצרי האיסוף מרוכזים ומנותבים למפקדה ששולטת ביכולות אש.13 לתפוצה הרחבה של הרחפנים, כלי הטיס ואמצעי לחימה נוספים העושים שימוש בתווך האווירי14 הצטרפה העלייה ביכולות המחשוב והבינה המלאכותית, שמבשרת על איום של להקות ונחילי רחפנים, חמושים ושאינם חמושים, המהווים איום על הכוח.

פן אחר בעלייה ביכולת הגילוי של כוח צבאי הוא הרשתות החברתיות, שבהן אפשר לראות תופעה רחבה של דיווח בידי אזרחים על מיקום ותנועת כוחות, וניתוח בזמן אמת כמעט של צילומים הזורמים לרשת בידי חשבונות המתמחים במודיעין גלוי (אוסינט) ומאתרים ומפרסמים מיקום מדויק (גאולוקציה) של כוחות.15 במהלך המלחמה באוקראינה נחשפו כוחות וצולמו באמצעות מצלמות תנועה, מצלמות אבטחה המשדרות לטלפונים, אזרחים שצילמו והעלו תמונות וסרטונים לרשתות ומידע שנחשף אגב אורחא בדיווחי עיתונאים, דיווחי חיילים ואחרים. כל פריט מידע שעולה מנותח כמעט בזמן אמת, ומצטרף לשטף המידע.

לכל השינויים בממד האווירי מתווספות יכולות הלוחמה האלקטרונית שהשתפרו ושתפוצתן בשטח התרחבה. הן איוּם, וגם הזדמנות, להגנה על הכוחות ואמצעי הלחימה המתקדמים.16 במלחמה באוקראינה השתמש הצד הרוסי בלוחמה אלקטרונית כדי לצמצם את האיומים האוויריים הנשקפים מהרחפנים והכטמ"מים האוקראיניים ולקצר את תוחלת חיי הרחפן הממוצע בחזית. ככל שלמד והפיק לקחים הצליח הצד הרוסי יותר, לעיתים במחיר של פגיעה באמצעיו.17 יכולות הלוחמה בסביבת הרשת (סב"ר) אמנם מאכזבות ביחס לציפיות מלפני המלחמה, אולם אין לגזור מכך בנוגע לעתיד הקרוב, ועצם קיומן מעיד על היכולת לשכלל ולקדם את השימוש בהן.

המשמעות המצטברת של כל ההתפתחויות הללו היא שכוח עשוי למצוא עצמו חשוף לתקיפה באש שטוחת או תלולת מסלול ברציפות לכל משך הלחימה ובכל מרחב הלחימה, לכל עומקו. המרחק מקו החזית לא מקנה ביטחון, ולמעשה עם הנגישות אליהם הופכים גם כוחות בעורף, כוחות בחניונים, מפקדות, ריכוזי הספקה וכדומה ליעד מועדף. במקרה הישראלי לפחות, העורף נהנה מהגנה מסוימת בדמות מערכת "כיפת ברזל", אך העורף הצבאי שמצוי בקרבה יחסית לקו המגע אך במרחק מספיק כדי להקנות תחושת ביטחון מזויפת, ושבו ריכוזי כוחות סיוע קרבי ומנהלתי – מאוים במיוחד. במלחמת נגורנו קרבאך השנייה, על־פי מחקרו של ד"ר עדו הכט, חצי מכלי הרכב והרק"ם נפגעו מכטמ"מים. 70% מהם היו משאיות וכלי ארטילריה, כלומר אמצעים המצויים במרחב העורף הצבאי.18

הכוחות הלוחמים חשופים גם בהגנה, אך בהתקדמות ובהתקפה הם חשופים יותר. המלחמה באוקראינה המחישה את הפגיעוּת של כוח תוקף בשטח אויב בכלל דרגיו, מהכוחות הקדומניים או המונחתים בעומק, ועד הבטן הרכה – השיירות הלוגיסטיות. בעצם הרעיון של תקיפת הכוחות ב"עורף הצבאי" של מרחב הלחימה אין כמובן חדש. תפיסת ה־FOFA (Follow on forces attack) שפיתחה נאט"ו בראשית שנות ה־80 של המאה ה־20 גרסה שבעת מתקפה של כוחות ברית ורשה, העדיפים כמותית, יושהה הדרג הראשון ובמקביל יותקפו בעומק כוחות הדרג השני וכוחות הסיוע. צה"ל ספג פגיעות בעורף הכוחות הלוחמים במהלך מלחמותיו, במלחמת יום הכיפורים, במלחמת לבנון הראשונה ובמלחמת לבנון השנייה (ממנה זכור אירוע כפר גלעדי).19 במבצע "צוק איתן" אחוז ניכר מהנפגעים מקרב הכוחות היו בשטח ישראל.20 החידוש הוא בהיקפים וביכולת לאתר ולהזיק לכוח לכל עומק מרחב הלחימה, ומעבר לו. האיום הוא לא רק אמצעי ספציפי, אלא מורכב משילוב של איומים. בכל חזית שצה"ל צפוי לפעול בה הוא ימצא עצמו כשכוחות הקרקע שלו נעים בסביבה רווּיַת אזרחים וחשופים לאיסוף וניתוח – לא רק צבאיים, אלא גם אזרחיים המצטרפים למאמצי האיסוף הצבאי. שילוב הרחפנים והכטמ"מים עם הארטילריה והנ"ט, לצד כוחות מתמרנים ומכשולים, הם שעצרו ויעצרו את התמרון.21

שדרת משאיות רוסית שהותקפה מהאוויר באזור לוהנסק, אפריל 2022

הגנה על הכוח – מעבר לשרידות

התקפות האויב על הכוחות מכוונות לא רק להשמיד את כוחותינו, אלא קודם כול לנטרל את יכולת הפעולה, למנוע יכולת ליטול את היוזמה ולשלול את חופש הפעולה. תכלית ההגנה על הכוח אם כן היא לאפשר לכוחות לפעול בחופשיות, להיות מסוגלים ליזום ולממש את משימתם. משמע, כאשר אנו מדברים על הגנה על הכוח – אנו עושים זאת מתוך התבוננות רחבה הרבה יותר מאשר התמקדות בשרידות הכוח ותו לא. יש להביא בחשבון גם הטרדות בלתי פוסקות של רחפנים המטילים חימוש קל, כגון פצצות מטול ורימונים, על כוחות, על חפירות, על כלי רכב, על חיילים הישנים בשוחות ועל חיילים העושים צרכיהם. תופעה המוכרת מהסרטונים הרבים מהמלחמה באוקראינה מציגה איום שלא ישמיד כנראה כוח, אך בהחלט עשוי להצטבר עד כדי הפחתת יעילותו ופגיעה במורל הלוחמים. מובן שהאיום החמור, שבהחלט אפשרי ביכולות הקיימות, הוא יכולתו של האויב לפגוע עד כדי השמדת הכוח. במובן זה ההגנה על הכוח היא תמונת הראי של תפיסת הקטלניות שמכוונת להשמדת האויב ויכולותיו ושל תפיסת הלחימה של צה"ל, או "תפיסת הניצחון" כפי שהמשיג הרמטכ"ל לשעבר, רב־אלוף (מיל') אביב כוכבי. ההגנה על הכוח היא המרכיב המשלים של התפיסה, המאפשר לכוח להיות קטלני, להשמיד את האויב ולשלול יכולותיו.

הגנה על הכוח כתפקוד

כאמור, תפקוד הוא אחד התחומים הקבועים בלוחמת היבשה והוא כולל כוחות, יכולות, משאבים, מערכות, ממלאי תפקידים ותהליכים מבצעיים שנועדו לקיים פעולות למימוש הישגים מבצעיים בלוחמת היבשה. בהפעלת הכוח משמש התפקוד כתבנית חשיבה עבור המפקד ומטהו בבואם לקיים תהליכי גיבוש של תמונת המצב והערכתו, קבלת החלטות בארגון הכוח ובהפעלתו בכל מבצע יבשתי, ואף בשלבי התכנון ובהפעלת הכוחות והיכולות.22 הגנת הכוח תקבל את המשקל הראוי לה בהקצאת הכוח וארגונו לקרב, בציוותי הכוחות, בתכנון המודיעין והאיסוף ובשלב האש, ותשולב כמרכיב חיוני בתכנון הלוגיסטיקה. השיקולים והבעיות שהיא מציבה בממשק בין כוחות וגזרות יובאו בחשבון בשיקולי הפיקוד והשליטה ובתכנון המאמצים בכלל הממדים.

בבניין הכוח, מעצם הגדרת ההגנה על הכוח כתפקוד, יהא זה מובן מאליו מאליו שאין מדובר רק בבעיה שמחפשת אמל"ח שיפתור אותה, אלא בתחום עיסוק המקיף את כל תחומי בניין הכוח ומצריך מענה שלם – באמל"ח, בתו"ל, בתפיסות ובפיתוח הטכניקות הקרביות, בארגון הכוח, בממלאי תפקיד נדרשים, בהכשרות ובאימונים. המשמעות – תחום הגנת הכוח מחייב מענה מתמשך, בהתאם להתפתחויות של יכולות עתידיות וייזומן, ואין המדובר בבעיה נקודתית וזמנית שתיפתר באמצעות פרויקט חד־פעמי, מוצלח ככל שיהיה. דוגמה מובהקת לפרויקט מוצלח כזה, שלא פתר את הבעיה הכוללת, היא מערכת "מעיל רוח", שפותחה כמענה לאיום טילי הנ"ט לאחר מלחמת לבנון השנייה.23 המערכת הייתה פריצת דרך עולמית, אך עדיין לא פתרה את בעיות ההגנה על הכוח הצה"לי ואת החשש מפני המשמעויות של תמרון.24 הגנת הכוח היא תפקוד ותחום עיסוק שלם; היא מתחילה בהטמעת התנהלות מושכלת יותר, ושימוש בפרקטיקות בסיסיות דוגמת את חפירה ואמצעי הסוואה,25 הפעלת מאמצי הטעיה והונאה שכולם חשובים, אך כבר אין בהם די. ההגנה עוברת דרך ארגון הכוח והטכניקות, מתבטאת כמובן גם בפיתוח אמל"ח שייתן מענה לאיומים השונים – במיוחד הרחפנים, הכטמ"מים והחימוש המשוטט – ותאפשר להתארגן למתן מענה נגד איום שלא חזינו ושיופיע בשדה הקרב. מדובר בגישה שמחפשת את האיומים ומסכלת אותם מראש. ההגנה על הכוח היא אמנם מתגוננת מטבעה, אך אינה פסיבית.

כוחות צה"ל פועלים בג'נין. מתוך צילום של רחפן פלסטיני (העיגולים האדומים במקור), 12 בפברואר 2023

ביטויים אפשריים לתהליכי הגנה על הכוח

הגנה על הכוח דורשת לפתח ולהקצות יכולות ואמצעים חדשים, ומיצוי של קיימים. שילוב אמצעי לחימה ייעודיים להגנת הכוח עם אמצעי לחימה שמיועדים למשימות נוספות מצריך לנקוט גישה מרחבית נוסף על שימוש ביכולות אורגניות, ולשלב יכולות פסיביות ואקטיביות כאחת. ההגנה מאפשרת את קיום התמרון ומבצעים נוספים, אך מימושה מצריך ניהול מבצעים שהם תכליתה.

שילוב ישן וחדש, שילוב של מרחבי ושל מקומי־אורגני. הזרז לעיסוק בהגנה על הכוח היה עליית משקלם של הכטמ"מים והרחפנים על שלל ביטוייהם. לפיכך התמקד המענה מההתחלה בחיפוש אחר יכולת לנטרל איום זה. לפני כמה שנים החלה דארפא (DARPA), הסוכנות האמריקנית למחקרים מתקדמים, לחפש מענה להגנה על כוח בתנועה מפני נחילי רחפנים.26 הרעיון שהציגה מייצג את הכיוון המבוקש – יצירת מעין "בועה" סביב כוח שנע, שתנטרל איומים המגיעים בתווך האווירי וככל הניתן ללא מעורבות של הכוח עצמו.

האמצעים והיכולות שיפותחו להגנה על הכוח יהיו מרחביים בחלקם, כדי להתאים ככל האפשר את אותה "בועה" או "מרחב סטרילי" בגודל מסוים לכוח מתמרן . מהו אותו גודל? לנוכח מצוקת המשאבים סביר להניח שמרחב גדודי יהיה קטן מדי ומרחב אוגדתי גדול מדי, וכך נותרנו עם צק"ח. ואולם גם פתרון זה אינו נותן מענה מספק לגודל השטח.

כנגזרת של צורת הקרב והשטח עשוי צק"ח להתפרס על שטחים בגדלים שונים, לפעול בכמה מאמצים וכיוצא בזה. הדרגים והיחידות השונות הם לרוב הפגיעים יותר. גם אם נצליח לספק "בועות סטריליות" לא יהיה בהן די, ונזדקק לאמצעים אורגניים. לא ניתן להסתמך על פתרון קסם, על חסינות רשתות לכל משך הלחימה ועל מתן מענה מושלם. נוסף על כך, לא סביר שאפשר יהיה להעניק בועה כזאת לכל כוח הפועל במרחב הלחימה בכל זמן נתון. נוכח המלחמה – כממלכת אי הוודאות – והאויב הפעיל, העשויים לחבל בפעולת המערכות, יש להיערך טוב יותר ולהצטייד ביכולות נוספות. במהלך המלחמה מתקיימים תהליכי למידה של שני הצדדים, ועל כן יש להגיב ולדעת לתת מענה חדש באמצעים קיימים. במלחמה באוקראינה למדו הרוסים די במהירות את איום הכטמ"מים הבינוניים דוגמת הביארקטר (Bayraktar TB2) הטורקי שהפעילו האוקראינים, והפכו את השפעתו לשולית.27

חלק מהמענה, אם כן, נדרש להיות שקוף לכוחות הלוחמים, ולאפשר מעין "כיפת הגנה" מעליהם. ואולם, כאמור, לא די בו. יתרה מכך; אמצעים מרחביים המתמודדים עם איומים שונים מטווחים שונים, מגלים אותם בשלבי ירי שונים ומטפלים בהם, יוצרים בעיות חדשות כגון אתגרי פו"ש – הפעלה בין גבולות גזרה ובין כוחות במצבי כפיפות שונים. אי מתן מענה מתאים מביא להפחתה מהותית ביכולת המיצוי של אמצעים מהירי תגובה.

ליכולות הטכנולוגיות החדשות יצטרפו יכולות מסורתיות שעניינן אף הוא הגנת הכוח:

הארטילריה – עוסקת באופן מסורתי בדיכוי ארטילריית האויב, מה שמכונה נ"ס (נגד סוללות). לדברי בכיר אוקראיני, 75% מאבדות הרוסים במלחמה, במיוחד בשלבים שבהם התקיפו, היו בשל ארטילריה שעצרה אותם.28 הרחפנים והתצפיות הפכו אותה למדויקת וקטלנית. בידי האויב זהו איום, אך בידי כוחותינו, בשילוב מכ"מים לאיכון ארטילריה, מדובר ביכולת רבת עוצמה לדיכוי האיום של ארטילריית האויב.

הגנה אווירית, מרחבית ואישית – היכולת של יחידה בקצה להתגונן מפני איומים אוויריים חשובה לא רק לכושר הפעולה, אלא גם למורל ולמניעת תחושה של חוסר אונים. בצה"ל ההגנה האווירית הטקטית התנוונה,29 וכעת נדרש להשיבה לכוחות הלוחמים, גם כאמצעים ייעודיים דוגמת טילים זעירים נגד מטוסים וגם כאמצעים דו־תכליתיים דוגמת תותחים מהירי ירי, המתאימים כאמצעי נגד כוחות קרקע ואוויר כאחת, ושבאו לידי ביטוי מוצלח באוקראינה.30 לצד ההגנה האווירית המקומית ה"קשה", יש לשלב את היכולות ה"רכות" שפותחו נגד רחפנים וקיבלו ביטוי במלחמה. אין ספק ששילוב של יכולות ההגנ"א עם כוחות הקרקע דורש מאמצי תיאום, ארגון, כתיבת תורה והכשרה, כך שיהיה אפקטיבי ולא יפגע במערך האווירי של כוחותינו.

שילובה של ההגנ"א הטקטית בא לידי ביטוי במלחמת אוקראינה, וככל שהתקדמה המלחמה נדרשו הכוחות הלוחמים יותר ויותר ליכולות ליירט איומים אוויריים. מערכת נ"מ מהירת ירי GPARD הגרמנית היא דוגמה לאמצעי שהכוחות האוקראיניים הצטיידו בו, אך הצורך הדחוף באמצעי נ"מ טקטיים החזיר לשימוש גם תותחי נ"מ בני עשרות שנים.31 דוגמה לחשיבות המיוחסת למערכות ההגנה האווירית ברמה הטקטית ניתן למצוא בחבילת הסיוע האמריקנית שעליה הוכרז ב־3 בפברואר 2023, ושכללה מרכיבים רבים של הגנה אווירית, חלקם מיועדים במפורש נגד רחפנים ובכללם אמצעי לואו־טק דוגמת מק"כים.32 לצד היכולות המסורתיות שולבו יכולות חדשות, ולא רק קינטיות, כגון אמל"ח הנישא בידי אדם ליירוט אלקטרוני של רחפן.33

ההנדסה הקרבית – באופן מסורתי עניינה  לאפשר תמרון ולטפל באיומים הנשקפים עליו מהקרקע. במלחמת לבנון השנייה מצא צה"ל פתרון מודיעיני למטענים בדרום לבנון, אך לא לעולם חוסן.34 מוקשים ומטענים, מפשוטים ועד משוכללים, הוכנסו לשימוש במלחמה באוקראינה ככל שהתקדמה.

הכוחות ומאמצי הסיור – מעצם טבעם משרתים את ההגנה על הכוח ואת הבטחת חופש הפעולה שלו. שילובם הכרחי בכל מאמץ תמרון כדי להבטיח את חופש הפעולה של הכוח. עליהם יש להוסיף יכולות כגון שליטה בצירים, ביטחון מידע ואף רפואה ופינוי, כולם קשורים בתפקוד זה.

שילוב של המאמצים האקטיביים והפסיביים – ההגנה על הכוח מצריכה מצד אחד יכולות פסיביות, שמאפשרות לכוח להיות מוגן ולפעול ולממש את משימתו, תוך צמצום חד של הנשק שמופעל כלפיו, כאשר הוא אינו עוסק בכך. למשל, שמירה על ביטחון מידע, יכולות הסתוות, מיגון ויכולות יירוט אוטומטיות. ואולם מדובר גם במאמצים אקטיביים: חיפוש וגילוי מוקדם של איומים ותקיפתם, שילוב מאמצי הטעיה, מאמצי סיור וחשיפה של האויב ותקיפתו, הגנה אווירית ועוד.

שילוב של האמצעים המאוישים והרובוטיים – התפתחות יכולות הרובוטיקה, היכולות להפעלת אמצעים מרחוק ואף הפעלת אמצעים אוטונומיים, מאפשרת להרחיב את שטח הפנים של היחידות, לפצל את מאמצי האויב, להטעותו ולהתיש את אמצעיו. היא מאפשרת "הקרבה" מושכלת של חלק מהכוח (שאינו מאויש) כדי לאפשר את מימוש המשימה, לצד חשיפת איומי האויב.

שילוב וסנכרון כלל היכולות – הצורך לשלב את היכולות, להגדיר סדר עדיפויות בין המאמצים בהקצאת יכולות ההגנה על הכוח, לתאם בין הזרועות והכוחות הפועלים בכלל הממדים יצריך טכניקות מתאימות, ארגון הכוח וגם הגדרה והכשרה של בעלי תפקידים שזה עיסוקם, בדמות קציני הגנת הכוח ברמת החטיבה ומטה ועד תא הגנת הכוח באוגדה. מיקומם של קצינים אלה יהיה באג"ם, מכיוון שעניינו תיאום וסנכרון המאמצים בתוך התמרון ומסביב לו. התא יעסוק בהערכת האיומים ובמתן המענה. כלל הכוחות החדשים והקיימים יידרשו לשינוי מסוים בארגון באופן שיבטא את העיסוק בהגנה על הכוח ויאפשר אותו, והגישה של הגנה על הכוח תוטמע דרך אימונים והכשרות. שילוב ומיצוי כלל היכולות ומאמצי ההגנה על הכוח יציבו אתגרים חדשים בכלל התפקודים, לרבות בתחום הפו"ש, בהם תיאום הפעלת אמצעים מרחביים עם אורגניים, תיאום בממד האווירי ובממד הספקטרום, ובין ממדים אלה לכוחות על הקרקע. מענה לירי מהיר בין גבולות גזרה ומצבי סיוע וכפיפות שונים ומעבר ביניהם הם דוגמאות למציאות החדשה.

מובן מאליו שתפקוד זה שזור בחמשת התפקודים האחרים: עניינו בתמרון; באיסוף ובמודיעין; בהפעלת האש; בתקשוב; ובמנהלה. הגדרתו כ"תפקוד" תשלב אותו כמרכיב קבוע בהערכת המצב וכגורם שיש להתחשב בו, במתן עדיפות למאמץ עיקרי, כשיקול בהקצאת האש, האיסוף והכוחות המאבטחים, וכגורם קבוע בניהול מבצעים לוגיסטיים.

צוות אוקראיני מיירט כטב"ם רוסי מתוצרת אראנית באמצעות מק"כ ונק"ל, ינואר 2023. מקור טוויטר

סיכום

העלייה בהיקף האיומים לצד הירידה בסובלנות לנפגעים אינה יכולה להותיר את ההגנה על הכוח כתוסף אפשרי, בבחינת "Nice To Have". ככל שצה"ל מניח שיידרש להפעלת כוחות יבשה, והוא אינו יכול להרשות לעצמו להניח אחרת, ההגנה על הכוח חייבת להיתפס כשריר הכרחי, כתפקוד מלא של הכוח היבשתי – בדיוק כמו מודיעין או לוגיסטיקה. הכוח בכל רמה חייב לחשוב כל הזמן בשישה תפקודים, שבהם נכלל תפקוד ההגנה על הכוח. מענה טכנולוגי הוא הכרחי, אך גם פיתוח חשוב כ"מעיל רוח" לא פתר את בעיות התמרון. הטמעת המודעוּת לאיום ושינוי הרגלים הם קשים ביותר. גם אחרי הפגזות בשטחי כינוס שגבו הרוגים, המשיכו חיילים לנוע בהם, לא ממוגנים, ולהתקבץ. סרטונים רבים מאוקראינה מראים חיילים משני הצדדים מותקפים בעוד הם אינם מתנהלים נכון מבחינה מבצעית, גם אחרי חודשים של לחימה. מכאן יש להניח שגם טכנולוגיה חדשה אינה פתרון קסם, ושגם מענה בדמות "התנהגות מבצעית נכונה" לא יחזיק מים במשך זמן, ובכל מקרה לא יהיה בהם די.

צה"ל חייב להבין שמתרחש שינוי בשדה הקרב, שהאיומים התעצמו בכלל הזירות ושההגנה על הכוח היא תפקוד בסיסי שחייב להיות מובא בחשבון אם ברצונו לשמר את חופש פעולת הכוחות, להבטיח את יכולתם להגשים את משימותיהם, ובאור זה יש להתייחס אליו: כמרכיב חשוב ביכולת לאפשר את התמרון ולממש את הישגיו המבצעיים.

אני מודה לסא"ל (מיל') צח משה ולד"ר אייל ברלוביץ' על הערותיהם המועילות למאמר.