"פסיכולוגיה צבאית" היא מונח רחב שכולל בתוכו תתי־תחומים רבים: התנהלות ארגונית והכשרה אישית; ממדים קליניים ומודלים נורמטיביים; בחינת שטח הלחימה הפיזית וחיזוי מגמות עתידיות; גיוס ומגויסות ועוד. כולם נבחנים תחת מונח־גג זה ונידונים בהקשר אליו. בהתאם לכך, הנושא הוא דיסציפלינה אקדמית אך גם פרקטיקה, והעוסקים בתחום אינם רק פסיכולוגים אלא אף יועצים ארגוניים, מפקדים בכל רמות הפיקוד, צוותים רפואיים, אנשי מודיעין ורבים אחרים. הקושי בהגדרה מדויקת של התחום בא לידי ביטוי גם בהגדרות המגוונות הניתנות לו בספרות המקצועית, ובכתיבה הענפה עליו בדיסציפלינות שונות. באוסף המובא כאן בחרנו להציג רבגוניות זו.
מלבד הבחירה שלא לעסוק בהפרעות פסיכולוגיות הנובעות משירות צבאי דוגמת פוסט טראומה .(Disorder Stress Traumatic Post – PTSD), המאמרים נוגעים בצדדים שונים של תופעות הקשורות בשירות הצבאי בכלל ובצה"ל בפרט. כדי לשקף את התופעות השונות ולהבין אותן בהתאם להבנה הרחבה של הפרקטיקה – בין הכותבים לא רק אנשי מקצוע בתחום, אלא גם מפקדים מהשטח. פסיפס זה בא לידי ביטוי גם באופן כתיבת המאמרים. כמה מהם כתובים בשפה אקדמית וכמה מהם בשפה צבאית; בהם תיאורטיים או כאלה שנכתבים "מן השטח", ללא הקשר רחב יותר; יש העוסקים בתופעות כלל־עולמיות רחבות ויש העוסקים בהתנהלות של חיילים בודדים ביחידה מסוימת. כך נכון להבין את תחום הפסיכולוגיה צבאית. אנו מקווים כי המנעד הרחב יספק תובנות בקרב הקוראים השונים, ומכיוון שצה"ל תמיד היה ועודנו בבואה לתופעות בחברה הישראלית בכלל, אנו משערים שכמה מן מהמאמרים עשויים לעניין חוקרי חברה ישראלית ופסיכולוגיה חברתית שצה"ל אינו בהכרח מוקד עיסוקם.
ספר זה אינו מבטא, כמובן, את כלל העיסוק בפסיכולוגיה צבאית בצה"ל. אולם אנו מאמינים שהוא מספק הצצה לעולם מורכב זה, אשר מוקדשת לו מחשבה עצומה בהתנהלות היום־יומית, ומקווים שיעורר דיון על איך נכון וכדאי לפתח את התחום מול האתגרים שעוד מצפים לו.
את המאמרים חילקנו לשלוש תמות מארגנות: החלק הראשון עוסק באתגרים בהפעלת הכוח – סכמות מנטליות, חוסן, אירועי משבר, לחימה בתווך תת־ קרקעי, מפקדות מבצעיות בחירום, מאפיינים ומעברים מנטליים וההתמודדות עם שמירת סוד. החלק השני עוסק בבניין הכוח – מוטיבציה, לכידות, מסוגלות, דיגיטציה, טכנולוגיה ואתגרי בניין הכוח בארגון מורכב ורב־ממדי.
החלק השלישי עוסק במנהיגות – הפער בין תיאוריית מנהיגות למימושה בפועל, מנהיגות בדרגים זוטרים ושאלות של ותיקות וצעירות, וכיצד צריך להיות תהליך כניסת מפקד לתפקידו.
כותבי המאמרים שונים זה מזה בתפקידם, בהכשרתם ובמאפייניהם, אך המשותף לכולם הוא שהם עסוקים מאוד. על כן אנו מודים להם שהקדישו מזמנם לכתיבת המאמרים. התמונה הנחשפת מכתיבתם היא שבסופו של יום כמעט כל עיסוק צבאי קשור בפסיכולוגיה הצבאית. הבנתה, הכרתה והתמקצעות בה, מובילות לצבא טוב יותר. הקובץ הזה מעיד על רב־גוניות התחום, העושר הרב שבעשייה בו וחשיבותו בתוך צה"ל כיום, אך בד־בבד, נדמה לנו כי הוא מהווה גם מבוא לעיסוק נרחב יותר בתחום בעתיד.
בברכת קריאה מיטיבה.