"החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות", אמר ג'ון לנון. אתגר הביטחון השוטף והמערכה שבין המלחמות (מב"ם) הם "החיים" של צה"ל, אלה ש"קורים לו" בזמן שייעודו המרכזי ורוב משאביו ממוקדים בהתכוננות למלחמה. למכלול המבצעים המתנהלים בין המלחמות ולפעולות הנקודתיות יאה יותר הביטוי השגור היום – "המערכה שבין המלחמות", מהביטוי שרווח בעשורים הראשונים של המדינה – "ביטחון שוטף". בשנים האחרונות, החל צה"ל להגדיר מהו המב"ם. מערכה זו משלבת פעולות ברמות חתימה שונות בתקופת השגרה. מדובר במכלול מגוון של מאמצי הרתעה, סיכול וגביית מחיר שנועדו להשפיע על שיקולי האויב ועל יכולותיו במאבק נגד ישראל מתוך מודעות מחודדת לעובדה שמדובר בהשפעה על מהלך הסכסוך (לרבות מניעת עימות מסוים או דחייתו) ולא על פתרונו, ומתוך הסתכנות מסוימת ביצירת הדרדרות והסלמה לא רצויות כדי לנהל טוב יותר סיכונים עתידיים. המב"ם מתקיים בשגרה, בתחום הפעלת הכוח ההתקפי ושלא לצורכי הגנה גרידא.
כוחות היבשה נכנסים לתעסוקה מבצעית ולאימון כל 17 שבועות לסירוגין. המעבר מאימון לבט"ש, לצד החיכוך עם גזרה מרחבית על שלל גווניה הייחודיים, טומנים בחובם אתגרים מנטליים רבים אשר הכוחות נדרשים להתמודד עימם ולהתכונן אליהם מראש. המציאות היום־יום והשגרה המתמשכת, המאפיינות את הפעילות בגזרות הביטחון, מאפילות על יכולתנו לזהות שינוי והתפתחות.
לכל גזרה פרופיל שונה המשפיע על המאפיינים המנטליים והארגוניים של קו הגזרה. עם זאת, ישנם מספר מאפיינים מנטליים גנריים לכל גזרה באשר היא.
טרם נמצאה בספרות הגדרה מספקת למונח "אתגר מנטלי". בחינת הספרות בנושא, מגלה שהיא מתייחסת לנושא כאל "אוסף של גורמים הפועלים על היחיד והיחידה ככוח מפרק", לפי משנתו של קלאוזוביץ' (ברגר וברקו, 2014 ;סבטליצקי, 2016). בפרק זה נגדיר ונדגים את האתגרים המנטליים הקיימים בהגנה בבט"ש, הפועלים ככוחות מפרקים ושיש בהם הפוטנציאל לערער את החוסן האישי ואת חוסנה של המסגרת הלוחמת. צה"ל הוקם כצבא שמטרתו להגן על גבולותיה, שטחה וריבונותה של מדינת ישראל, אך לאורך שנות פעילותו יותר ויותר אימץ עמדה הכוללת עקרונות של העברת הלחימה לשטח האויב בפעילות שעיקרה התקפה, תוך הפחתת השיח על הגנה כפעולת לחימה וקיומו של שיח זה בעיקר תחת פעילות הבט"ש בגבולותיה הריבוניים של המדינה.