חוסן – הלכה ומעשה

בשנים האחרונות, מתגברת ההבנה במערכים המקצועיים ובקרב מפקדים (מרביתם בדרג הגבוה ובעלי ניסיון מבצעי עשיר), בדבר חשיבות העיסוק באדם בַּקְ רב לשם הכנה מיטבית ללחימה. מושג מרכזי העומד בבסיסו של עיסוק שיטתי בהכנת האדם לקרב הוא החוסן. כמונח תיאורטי, החוסן נוגע להתמודדות אפקטיבית ואדפטיבית עם אתגרים ואיומים בכלל, ובהקשר שלנו עם אתגרי הלחימה בפרט. "במלחמה היחס בין החומר לרוח הוא אחד לשלושה" – משפט זה, שאין לו סימוכין מובהקים ומיוחס לנפוליאון, מתאר את המורכבות לצד החשיבות הרבה הטמונות בחיזוק החוסן.

בניגוד לתרגולת המקצועית, החוסן המנטלי אינו נראה, לעיתים אינו מדיד, וקשה לתת בו סימנים. נוסף על כך, חלק ניכר מהמפקדים העוסקים בהכשרת לוחמים ומפקדים בדרג הטקטי, הם בעלי ניסיון מצומצם בלחימה. היעדר הניסיון מקשה עליהם להבין באופן מעמיק את הלחימה ואתגריה, את החשיבות הגבוהה שבהתכוננות מנטלית לקראתם, ומתוך כך את חשיבותם של הכשרות או אימונים שמטרתם לעזור ללוחמים להתמודד טוב יותר עם אתגרי הלחימה. עקב כך, המיקוד בתהליכי בניין הכוח פעמים רבות נשאר רק בתחומים "קשיחים" של המקצוע הצבאי (הפעלת טכניקה או תרגולת קרבית), בעוד הטמעתם של תהליכי חיזוק החוסן השזורים בשאר ההכנות ללחימה – אינה מגיעה לכדי מיצוי.

מטרתו של פרק זה היא להציע מסגרת תיאורטית ופרקטית בת יישום ביחידות היבשה, העוסקת בחיזוק החוסן בצבא היבשה. הפרק מציג בחלקו הראשון את מאפייני שדה הקרב ואתגרי הלחימה שמולם מתעצם הצורך בחיזוק חוסן, בחלקו השני מוצגים העקרונות התיאורטיים המגדירים את החוסן, ובחלקו השלישי מוצעת מסגרת שיטתית לחיזוק חוסן הפרט, המסגרת והמפקד, כשבסיומו המלצות לחיזוק החוסן המתייחסות למאפייני בניין הכוח ביבשה.

תרומתו של הפרק תתבטא בשני היבטים מרכזיים: ההיבט האחד, הצגת יחסי הגומלין שבין שלל רכיבי החוסן המרכזיים בבניין הכוח – הלוחם, המפקד והמסגרת; וההיבט השני הוא מודל סדור המציג הן עקרונות תיאורטיים המגדירים את החוסן והן שיטה לחיזוק החוסן הנשענת על עקרונות אלו.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן