בשנת 1996, עם סיום תפקידי כשגריר ישראל בארצות־הברית, החלטתי לכתוב שני ספרים: הראשון, שפורסם תחת הכותרת סף השלום, תיאר את המשא ומתן לשלום שניהלתי עם סוריה; השני,חבלי שלום, פורסם ב־1998 (בעברית ובאנגלית), תיאר וניתח את תהליך השלום הרחב יותר שנוהל בשנות ה־90, והעמיד אותו בהקשר של סכסוך ישראל-ערב. חבלי שלום הציע לקורא היסטוריה מפורטת של יחסי ישראל-ערב מ־1948, הן הסכסוך והן הניסיונות ליישבו. בכל כתיבה היסטורית יש מתח בין הצגת הנרטיב ההיסטורי ובין מרכיב הניתוח. בכתיבתו ניסיתי להתגבר על מתח זה, באמצעות חלוקה בין פרקים נרטיביים לפרקים אנליטיים.