ב־ 28 בדצמבר 2016 צייץ דונלד טראמפ ציוץ שבישר על מגמה רחבה יותר במדיניות החוץ שלו — ביטולן והפיכתן של כמה מהחלטותיו העיקריות של קודמו. במזרח התיכון באה מדיניות זאת לידי ביטוי בנסיגה מהסכם הגרעין עם איראן, ביחס אוהד יותר למשטרים סמכותניים ידידותיים לארצות־הברית, ביחסים עם ישראל ובמדיניות שעוצבה כלפי הסכסוך הישראלי־פלסטיני. מדיניות זאת הביאה בסופו של דבר ב־15 בספטמבר 2020 לחתימתם של "הסכמי אברהם". הדרך, שהוליכה מחתירתו המקורית של הממשל להסדר קבע ישראלי־פלסטיני, ועד לחתימה על הסכמי שלום ונורמליזציה בין ישראל לארבע מדינות ערביות, הייתה עשירה באירוניה. את "הסכמי אברהם" ניתן לאמיתו של דבר לראות כתוצאה חיובית, אך בלתי מכוונת של תוכנית טראמפ המקורית.