עידן המידע שינה את סביבת המידע שבה אמ"ן פועל. סביבה זו מתאפיינת בגודש מידע הכולל נתוני עתק (Data Big) על מגוון רחב של תחומי פעילות אנושית. לצד השינוי בהיקפי המידע וסוגיו התפתחו בשנים האחרונות טכנולוגיות רבות למיצויו האוטומטי, הכוללות בין היתר בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) ועיבוד שפה טבעית (NLP). טכנולוגיות אלה ממשיכות להתפתח, וצפויות להפוך לדומיננטיות יותר ויותר בתהליכי איסוף, עיבוד וניתוח מידע. שינויים אלה משפיעים עמוקות על עבודת המודיעין.
הם מחייבים את קהילת המודיעין "לנכוח" בו בזמן במקומות רבים, ולפעול בעומס גבוה. מנגד הם מעמידים לרשותה בריכת מידע בלתי נדלית, ועימה יכולת לתת מענה למנעד רחב של שאלות. מיצוי המידע בעידן זה מחייב את קהילת המודיעין לעבור משיטות עבודה מסורתיות, לשיטות עבודה חדשות המאמצות את הטכנולוגיות הקיימות באופן המשמש מכפיל כוח למשאב האנושי המצומצם, והמאפשר לפנות את כוח האדם למשימות מורכבות יותר. השתנות סביבת המידע וההתפתחות בעבודת המודיעין, מחייבות גם את הבקרה המחקרית והמודיעינית לעבור התאמות ומודרניזציה.
עבודת הבקרה הקלסית הבקרה הקלסית כפי שהיא מבוצעת כיום היא בעיקרה מחקרית, ומתמקדת בעשיית יחידות המחקר וההערכה. מטרתה המרכזית היא צמצום הכשל המודיעיני, ושיפור התוצר המודיעיני. אם נראה את עבודת הבקרה כפרוסה במרחב הנמתח בין שני צירים – עיסוק באויב ("האדום") לעומת עיסוק בארגון ("הכחול"), ומיקוד בתהליך המודיעיני (רצפת הייצור) לעומת בקרת התוצר הסופי – הרי שמרכזי הכובד בפעילותה המסורתית של מחלקת הבקרה הם עיסוק בתוצר ההערכה (כשהוא קרוב לגמר) ובאויב (כפי שמוצג בתרשים).