פרק ראשון: מהי בקרה מודיעינית?
הורדת PDF
אם מנגנון כלשהו נחשב לבעל ערך מקצועי, מחויב שתהיה לו שיטה. הבעיה בהצגת כללי "עשה" ו"אל תעשה" למלאכה כמו הבקרה היא שבהגדרה הדבר סותר את רוח הבקרה – לחשוב באופן אחר על בעיות. על פניו, ההליכה אחרי דפוס מוגדר מגבילה את מי שבא לאתגר קיבעון. בכל זאת נרצה להציע סדר וארגון לעשייה, שכן אחרת קשה להגדיר אותה.
המסקנה הראשונה היא שהשיטה המוצעת צריכה להיות מצד אחד מספיק מפורטת כדי שאלה שעוסקים בה יראו בה תקן מקצועי, ומצד אחר רחבה וגמישה דיה כדי לתת דרגות חופש לניתוח. על כן בפרק זה נצלול פחות לעשרות הטכניקות הנהוגות בעולם המחקר, ומתוארות באופן מפורט במדריכים האמריקניים והבריטיים העוסקים בחשיבה ביקורתית במסגרות הצבאיות. המסקנה השנייה נוגעת בשאלה האם דרך העשייה המומלצת איננה בכלל עניין של העדפה אישית.
במהלך השנים כתבו רבים מרמ"חי הבקרה באמ"ן כיצד לעשות את הבקרה. הם העבירו הרצאות והדרכות, לארגון ולאנשיהם, התראיינו באמצעי התקשורת ואף פרסמו מאמרים בכתבי עת. אולם בכל סידור שכזה יש הרבה מהתפיסה והסגנון האישיים של כל אחד ואחד מנושאי התפקידים. מה שנציג להלן משקף בסופו של יום את ההבנה הרחבה שלנו בנושא, לאחר מעבר על כלל הגישות ובנושא. טכניקות לניתוח מודיעיני חלק מהעקרונות או הגישות של עשיית הבקרה נופלים בהגדרות של הספרות המודיעינית כ"טכניקות מחקר מובנות" (Techqnics Analysis Structured).
למשל ריצ'רדס הויירס ורנדולף פירסון מכנסים בספרם בסל אחד את הטכניקות של "צוות אדום", "תא אדום", "צוותים מתחרים" ו"פרקליט השטן". 10 מבט על מפת הטכניקות, והשוואה לתיק העבודות של מחלקת הבקרה במשך השנים, מגלה כי המחלקה השתמשה במגוון שיטות רחב באותו סל, ובהן: "בדיקת הנחות", "אנלוגיות והשוואות", "ניתוח לאחר אירוע", "השערות מתחרות", "עתידים אפשריים" ועוד.