חוק האדם העשירי ג'ון טמפלטון היה משקיע ופילנתרופ אמריקני אגדי המוכר בשלל עצות ומשפטי מחץ מעולם הפיננסים. בין היתר ידוע "כלל עשרת המהנדסים" שניסח, לפיו "אם 10 מהנדסים אומרים לך לבנות גשר בדרך מוגדרת – זו הדרך שאתה צריך לבנותו; ואם 10 רופאים מספקים לך את אותו האבחון – אתה צריך ליישם את הטיפול; אבל אם 10 חוקרים אומרים לך שמניה מסוימת היא זולה – עדיף שתימנע מלהשקיע בה". רעיון זה מצא הד גם בתרבות הפופולרית. בסרט מדע בדיוני מפורסם מסביר סוכן מוסד לדמותו של הגיבור (בגילומו של בראד פיט), כיצד הייתה ישראל ערוכה טוב יותר מכל העולם להתפרצות המגפה העולמית (בסרט מדובר דווקא בזומבים). לדבריו, הסיבה הייתה "חוק האדם העשירי".
הוא מוסיף ואומר כי למועצה לביטחון לאומי של ישראל עשרה יועצים המנתחים סוגיות גדולות. אם תשעת הראשונים מבטלים סיכון כלשהו – מכריחים את העשירי לצאת נגד דעתם ולבחון את הסוגיה לעומק, לא משנה עד כמה התרחיש נראה מופרך. לכן ישראל תמיד תהיה מוכנה לתרחישי קיצון. והרי לכם יישום של כלל טמפלטון. במובנים רבים, הפרקטיקה של המודיעין דומה יותר לעולם ניתוח השקעות מלעולם המדומיין של סרטי הזומבים. היא עוסקת בניתוח מפגש מגמות בזירה מרובת שחקנים, משתנים וזיקות, שרובם ככולם הם המׂשגה ובעיקר פרשנות אנושית. משכך, כלל עשרת המהנדסים או "האדם העשירי" עשוי להתברר כמועיל במיוחד לענייניה, כדי להימנע או לפחות למזער ככל האפשר כשלי חשיבה באמצעות הפעלת כלים ופרקטיקות של חשיבה ביקורתית. על חשיבה ביקורתית ההכרה בתרומה של שילוב חשיבה ביקורתית ככלי מסייע להרהור, קבלת החלטות ותכנון איננה חדשה.
היא נטועה עמוק במסורות ניהוליות, דתיות ותרבותיות. הרבה לפני שנטבע הרעיון הביקורתי בחשיבה המערבית־מודרנית,הוא הסתמן כאבן יסוד ביהדות. המורשת היהודית מימי האב הקדמון ועד הקמת מדינת ישראל בעידן המודרני עשירה במוטיבים פלורליסטיים ובתרבות פרשנית וביקורתית. בפרט בולטים בהקשר זה אידאל הנביאים ומסורת הלמידה. הראשון, בהאדרת אלה המטילים ספק במלכות בשר ודם, וניצבים גם מול דעת ההמון והרוב. השנייה, דרך למידת התלמוד שכל מהותה פרשנות והפיכה בדברים, פלפול והצגת עמדה ומולה עמדה קוטבית. לא לחינם נעשה שימוש רב 1 בחוגי המודיעין באמירתו של רב חמא בר חנינא: "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה, כך אין תלמיד חכם מתחדד אלא בחברו".