שנת 2023, בה יוצא לאור ספר זה, מהווה שנה ייחודית וסמלית, בה אנו מציינים 50 שנים למלחמת יום הכיפורים ולכישלון המודיעיני המהדהד של אמ“ן, כמעריך הלאומי, במשימותיו העיקריות - התרעה למלחמה והערכת כוונות האויב ויכולותיו. לקחי המלחמה נטועים עמוק באמ“ן ומזכירים לנו שוב ושוב את החשיבות של הטלת ספק, הבעת דעה עצמאית וחיפוש מתמיד אחר דעה אחרת, תוך בחינה מתמדת מה אנחנו לא רואים, לא שומעים, לא יודעים ובעיקר לא מבינים. זאת, במטרה לפרוץ את גבולותיה של הקונספציה העקשנית ולהימנע, ככל שניתן, מכשל הדמיון. צמצום הפער שבין המציאות כפי שאנחנו ”רואים“ אותה לבין המציאות ”בפועל“ מהווה, במידה רבה, את הציווי הבסיסי של המודיעין.
בפועל, פערים כאלה מהווים תופעה בסיסית וההפתעה אינה ניתנת למניעה באופן מוחלט. גם בחלוף 50 שנים ממלחמת יום הכיפורים, לא נמצא ”כדור הבדולח“ שיאפשר לפוגג את אי הוודאות, אשר טבועה במציאות, לצד מאפיינים נוספים של העשייה המודיעינית, המגבירים את הסיכוי להפתעות. שאיפתנו, איפוא, היא לצמצם פערים אלה ככל שניתן ולסייע למקבלי ההחלטות להתמודד עם המציאות המשתנה, להבין אותה, לחשוב על העתיד ולהיערך אליו. מחלקת הבקרה באמ“ן צמחה מתוך השבר הגדול של הכישלון המודיעיני במלחמת יום הכיפורים והוקמה ביוזמת ראש אמ“ן דאז, אלוף שלמה גזית ז“ל, שמונה לתפקיד אחרי המלחמה.
הקמת המחלקה שיקפה את האמונה כי פלורליזם מחקרי, זווית חיצונית וחשיבה ביקורתית, עשויים לסייע בידינו להבין את המציאות טוב יותר ולצמצם את הסבירות של הכישלון הבא. מחלקת הבקרה באמ“ן נודעה במשך שנים בציבור דרך המושג ”איפכא מסתברא“, אך הדבר חוטא למהותה. הבקרה איננה גוף חיצוני, המשקיף על אמ“ן והמספק באופן עקבי הערכות ”סותרות“, אלא מדובר בראש ובראשונה בכלי הפועל בתוך אמ“ן, כחלק אינטגרלי מעשיית אמ“ן, ושעליו מתחדדת ומושחזת החשיבה המודיעינית.
מחלקת הבקרה באמ“ן היא גוף ייחודי וחריג בנוף הצבאי. פעילותה ושימורה לאורך עשורים כה רבים מהווים עדות ליכולת להכיל בתוך ארגון צבאי והיררכי דעות והשקפות שונות, למנף את הוויכוח לטובת בירור המציאות ולהעביר מסר תפיסתי עמוק בדבר הערך שבהטלת ספק מתמיד והיעדר החסינות מטעויות. לפיכך, הבקרה המודיעינית אינה רק גוף, אלא משקפת רעיון עמוק, תרבותי, שעליו לקבל מקום בתוך שגרת העשייה של גופי המודיעין עצמם ולא רק ממקור חיצוני. על הבקרה לתרום לתהליכי החשיבה בזמן אמת: להצביע על הטיות, כשלים, אזורי עיוורון או אפשרויות מתחרות; לזהות היכן אנו טועים ועל מה איננו חושבים כלל; לערער, לייצר זווית הסתכלות חדשה או להתחיל תהליך למידה על נושא שאיננו מזהים את חשיבותו כלל. מעל הכל, על הבקרה לסייע בהנחלת תרבות מחקרית ביקורתית מובנית, יסודית, בעשייה המודיעינית השוטפת של יחידות אמ“ן.
רבים תוהים בשנים האחרונות, בחלוף עשרות שנים מאז הכישלון של מלחמת יום הכיפורים, האם עדיין יש מקום לבקרה. האם במציאות של הצפת מידע, סנסורים רבים וריבוי דעות ואמיתות יש עוד טעם בגוף כזה. בראייתי, התשובה לכך ברורה - הבקרה היא הכרח וחשיבותה, בעידן של הצפת מידע, ריבוי התפתחויות וקצב מואץ של התרחשויות ואירועים, רק הולכת וגוברת, כגוף מקצועי אשר ימשיך לסמן לנו מרחבי עיוורון והבנות מוטעות ומוטות של המציאות. ספר חשוב זה, המובא לעיון הקוראים בשנה ייחודית זו, משלב בין הסתכלות היסטורית, השוואתית ואף ביקורתית על הרעיון של חשיבה ביקורתית מודיעינית לבין פירוט של תקדימים ודוגמאות לכישלונות והצלחות. בכך, הוא משמש כר פורה וחשוב ללמידה ולדיון. בדומה למוסד הבקרה עצמו, הספר לא מתיימר לספק תשובות מוחלטות, אלא מציע זוויות אחרות לבחון את הסוגיה. מדובר ביצירה חשובה, מקצועית וקולחת שתיכנס לארון הספרים המקצועי של אמ“ן וקהיליית המודיעין. כהוקרה לנושא ולאופן בו הוא מוצג בחיבור זה, החלטתי גם להעניק לו את פרס ראש אמ“ן לחשיבה יוצרת לשנת 2022.