המלחמה במצרים ובלוב התנהלה בזירה מדברית ריקה כמעט מכל תכסית. כל הנחלים היו יבשים למעט בימי הגשם המעטים. צמחייה לא הייתה, מלבד מעט שיחים נמוכים באפיקי הזרימה של הנחלים בעונת הגשמים. הי י שובים המעטים היו כולם לאורך החוף, וכך גם הכביש היחיד שחצה את הזירה כולה ממצרים במערב ועד הקצה השני של לוב במזרח (כמעט 2,500 קילומטרים).
מבצע "צלבן" התנהל על־ פני מרחב שאורכו בקו אווירי, ממזרח למערב, כ־350 קילומטרים ורוחבו בקו אווירי, מהים התיכון בצפון אל אזור החולות הרכים והעמוקים בדרום, כ־65 עד כ־110 קילומטרים. מתוך כלל השטח הזה, רוב הלחימה התרחשה במרחב שאורכו בערך 80 קילומטרים מהגבול הלובי־מצרי במזרח עד לקו טֹובְרּוק – בִיר אַל־גּובִי במערב, ורוחבו בערך 60 קילומטרים מהים התיכון בצפון עד עומק המדבר בדרום.
המרחב שבו התרחש מבצע " צלבן" מחולק לשתי רצועות שטח:
* מישור החוף – מחוף הים בצפון ועד למרחק של כ ־25 קילומטרים מדרום לים.
* הרמה המדברית – מהקצה הדרומי של מישור החוף ועד למרחק של מאות קילומטרים מדרום לים.
מישור החוף נחלק בין החוף עצמו ובין המישור שמדרום לו. החוף הוא רצועה צרה מאוד, מהים עד למרחק של עשרות מטרים מהים, ובקטעים מסוימים עד למרחק של כמה מאות מטרים מהים. במרביתו עולה החוף מהים במדרון תלול, ובקטעים רבים הוא מצוקי או כמעט מצוקי. רק בקטעים מעטים הוא מתון ומאפשר גישה נוחה בין היבשה ובין הים.