מבוא

סא"ל (מיל') חגי רוטשטיין , לשעבר רע"ן מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות

רס"ן (מיל') ד"ר רפאל בן ארי , רת"ח מערכה מדינית בענף מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות 26.01.2023

בשנים האחרונות חלה התגברות בעוצמתה ובהיקפיה של הלוחמה הא־סימטרית מול ארגוני טרור וכוחות מעין צבאיים לא־מדינתיים, המתנהלת לרוב במרחבים אורבניים, רוויי אוכלוסייה אזרחית, או בקרבתם.1

לוחמה זו מעוררת אתגרים וקשיים מבצעיים מגוונים, המחייבים היערכות מבצעית חדשנית, יצירתית ומורכבת, שלא תמיד תואמת את דפוסי הלחימה שבהתאם להם נערכו הצבאות בעבר. הלחימה הא־סימטרית משליכה על מעגלים נוספים ומגבירה את הסיכון שביצירת נזקים אגביים לנפש ולרכוש. התהליך המורכב מעורר עניין רב הן בדעת הקהל וגורמי החברה האזרחית, והן במסגרת השיח המתנהל בקרב גורמי משפט, צבא ואקדמיה.

על רקע מורכבות הלחימה בשטחים אורבניים המיושבים בצפיפות, ובעקבות הסיכון הגובר לפגיעה ונזק בקרב מעגלים היקפיים, הפכה סוגיית בדיקתם וחקירתם של אירועים מבצעיים חריגים למרכזית, ודגש מיוחד מושם על בחינת הטענות בנוגע להתנהלותם של צבאות המערב.

כמה משתנים בולטים עומדים ברקע הדברים:

ראשית, ההבניה המוסדית המואצת זה שני עשורים, לצד ביסוס המעמד וההשפעה בקרב הקהילה הבין־לאומית, של מוסדות החקירה והאכיפה הבין־לאומיים – בראשם ה־ICC, בית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג, הפועל על יסוד עקרון המשלימות הלאומית2 – הובילו להפנמת הצורך באכיפת שלטון החוק בקרב המסגרות הצבאיות, ולהגברת הנכונות מצד גורמים פוליטיים וצבאיים להפעיל מנגנוני בדיקה וחקירה עצמאיים ויעילים;

נוסף על כך, אין להתעלם מהתפתחות יכולות התיעוד והעברת המידע המבצעי בזמן אמת, המאפשרות נגישות, חשיפה, אחזור ובקרה מאוחרת של נתונים מבצעיים רלוונטיים;

לצד האמור יש להכיר גם במעורבות הגוברת של ארגוני החברה האזרחית (NGOs), הבין־לאומיים והמקומיים, בעידוד ובמיקוד השיח הציבורי והאקדמי באופן בדיקתם וחקירתם של אירועים מבצעיים3 – סוגיה שהפכה, עקב כך, כר פורה להפקת דוחות, כנסים ומאמרים, פובליציסטיים ומחקריים;

כמו כן, לא ניתן להתעלם מתוצאות קשות ומצערות, לעיתים בהיקף נרחב, של פגיעות בנפש וברכוש, במוקדים שונים בעולם, כתוצאה מפעילות מבצעית המכוונת נגד גורמים הפועלים במכוון מתוך, או בקרבת, התווך האזרחי והמרחב האורבני.

כל אלה חברו והובילו לעליית החשיבות, התכיפות וההתמקצעות של השיח הציבורי והמהותי־אקדמי4 הנוגע ישירות בהיבטי לגיטימציה מבצעית. העיסוק הרב בנושא משפיע באורח ממשי על אופן הפעלת הכוח וקביעת מגבלותיו באמצעות בחינת העמידה בהוראות הדין הבין־לאומי ההומניטרי ודיני הלחימה בפעילות מבצעית לוחמתית. שיח זה מבסס ומגבה את החובה של הצבאות המקצועיים במדינות הדמוקרטיות, לקיים בחינה פנימית מקצועית של הפעלת הכוח, לבדוק אם תהליכי קבלת ההחלטות עמדו בדין ובפקודות, לקיים למידה מתמדת ועקבית של תהליכי הפעלת האש, ובמקרה הצורך, אם נמצא כי הייתה חריגה מן הדין או מן הפקודות, לקיים הליכים פיקודיים ואף משפטיים, הכול בהתאם לחומרת ההפרות ותוצאותיהן, לצד תהליכי הפקת הלקחים.

לראיה, ניתן להצביע על מגמה ברורה של הפקה ופרסום של דוחות מטעם גורמים צבאיים במדינות שונות, המעידים על הליכי הבדיקה שקיימו בעקבות תלונות וטענות הנוגעות לאירועים מבצעיים חריגים;5 ולצד זאת – כתיבה ביקורתית ענפה שלעיתים אף מטילה ספק במידת מקצועיותם ואמינותם של דוחות אלה, ממצאיהם ולקחיהם.

תהליכים אלה הובילו לכך שבחינתם וחקירתם של אירועים מבצעיים חריגים הפכו תוך זמן קצר לכלי יישומי אפקטיבי, בעל פוטנציאל לטיוב הליכי אכיפת שלטון החוק מול גורמי הפעלת האש ומעצבי מדיניות הפעלת הכוח, כמו גם לאדן מרכזי בביסוס הלגיטימציה המבצעית של המדינות המתמודדות עם אתגרי הלוחמה הא־סימטרית.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

הערות

  • ראו, בין היתר, דוח מבקר המדינה, "מבצע 'צוק איתן' – פעילות צה"ל בהיבטים של המשפט הבין־לאומי בעיקר בנוגע למנגנוני הבדיקה והבקרה של הדרג האזרחי והדרג הצבאי", מרס 2018 (להלן: דוח המבקר) www.mevaker.gov.il, תקציר, עמ' 3, המציין כי "שדה הקרב המודרני מעמיד אתגרים מבצעיים רבים [לפני צבאות של מדינות דמוקרטיות], שחלקם מושפעים מהימצאותם של אזרחים שאינם נוטלים חלק ישיר במעשי האיבה (אזרחים בלתי מעורבים) במרחב הלחימה"; בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נ' ממשלת ישראל פ"ד סב(1), 507.  

  • ראו סעיפים 1 ו־17 לחוקת בית־הדין הפלילי הבין־לאומי (Rome Statute of the International Criminal Court). על־פי עקרון המשלימות, על בסיסו פועל בית־הדין, בית־הדין יימנע מלחקור אירועים הנבדקים, נחקרים או שעברו הליכי שפיטה, על־ידי המערכות הלאומיות שלהן יש סמכות ביחס לאירועים הקונקרטיים. זאת, בכפוף לכך שההליכים הלאומיים נוהלו באופן כנה וראוי, בהתאם לאמות המידה המחייבות המעוגנות בחוקת בית־הדין.

  • ראו למשל, בהקשר המקומי, דוח ארגון "יש דין", מיום 22 בנובמבר 2020, תחת הכותרת: "'יורים ומורחים' – כשלים בבדיקת תלונות על הרג ופציעה של פלסטינים ב'הפגנות השיבה' ברצועת עזה והשימוש במנגנון הבירור העובדתי ככלי למניעת חקירה והעמדה לדין של חיילים" (טענות בנוגע לקצב הבדיקות ולאפקטיביות הבדיקה; התעלמות מאירועי פציעה, להבדיל מהרג; ושימוש בבדיקות המנגנון לעקיפת העמדה לדין; הדוח מסיק בהתאם, כי הליכי הבדיקה המבוצעים על־ידי המנגנון בררניים ואיטיים, ומסכלים ביצוען של חקירות פליליות); ראו בהמשך דוח ארגון "יש דין", אפריל 2021, "'יורים ומורחים' – נתונים עדכניים" (לפיו שלוש שנים לאחר "צעדות השיבה", 39% מתוך כלל אירועי המוות שהועברו למנגנון (91 מתוך 234 אירועים), עדיין מצויים בשלב הבדיקה ה"מהירה" על־ידי המנגנון, אשר בוחן "רק מקרים שבהם נהרגו מפגינים פלסטינים", וללא בחינה של האירועים שבהם, כפי הנטען, נפצעו אלפי בני אדם, וללא בחינה של קובעי מדיניות אזרחיים ומפקדים בכירים); דוח משותף לארגון "בצלם" ולארגון PCHR (המרכז הפלסטיני לזכויות אדם), דצמבר 2021, תחת הכותרת: "'אינה רוצה ואינה יכולה': טיוח חקירת הפגנות השיבה בידי ישראל" (נטען כי החקירות שקיימה מערכת האכיפה הצבאית לא בחנו את הוראות המדיניות שיושמה במהלך האירועים ועסקו רק בחקירה של מקרים בודדים, המוגדרים 'חריגים', וכי האחראים הראשיים לאירועים ולקביעת מדיניות הפתיחה באש – הדרג המדיני והיועץ המשפטי לממשלה שאישר את חוקיותה – לא נחקרו; עוד נטען, כי דרישת האפקטיביות לא התמלאה, שכן החקירות מנוהלות אך ורק על־ידי הצבא, החוקר את התנהלותו שלו, ובוחנות רק את הדרגים הנמוכים, ורק אם הייתה חריגה מההוראות, תוך התעלמות מבחינת אי חוקיותן וממדיניות הפתיחה באש); מסמך ארגון "בצלם", מאי 2021, תחת הכותרת: "וכעת לטיוח" (טענות נגד אמינות ואפקטיביות החקירות הנערכות בצה"ל בעקבות סבבי הלחימה והאירועים המבצעיים ברצועת עזה); נייר עמדה מטעם ארגון "יש דין", מאי 2022, "'חוקרים את עצמם' – תוצאות בדיקת מערכת אכיפת החוק הצבאית בנוגע לתלונות על הרג ופציעה של פלסטינים ברצועת עזה ב'מבצע שומר החומות'" (ביקורת על "המטרות הכפולות" של המנגנון, בדיקה מקדמית של האירועים לצד הפקת לקחים מבצעיים, המייצרות, כפי הנטען, "פוטנציאל חמור לניגוד עניינים שבין איסוף נתונים לצורך קביעת אחריות משפטית ופתיחה בחקירה נגד חיילים שביצעו לכאורה עבירות, ובין איסוף נתונים לצורך שיפור וייעול היכולת הצבאית המבצעית"; נטען כי ההערכה העובדתית המקדימה עלולה לפגוע בחקירה ראויה, כיוון שהיא "לוקחת זמן ומרחיקה את החקירה למועד מאוחר", דבר המקשה על איסוף הראיות ומאפשר "להתאמן" על גרסאות ולתאם עדויות; עוד נטען כי "ארגוני זכויות אדם מצאו כשלים חמורים בטיפול מערכת אכיפת החוק הצבאית ובפרט בעבודתו של 'המנגנון'", בהם "בולט במיוחד משך הזמן הארוך של בדיקת האירועים המקדמית"); דוח ארגון "בצלם", "'נוהל טיוח' – חקירתם לכאורה של אירועי 'צוק איתן'", ספטמבר 2016.

  • בולט בהקשר זה הפרויקט המחקרי שביצעה ה־ Geneva Academy of International Humanitarian Law and Human Rights, בעניין Guidelines on Investigating Violations of International Humanitarian Law: Law, Policy, and Good Practice. מדובר בפרויקט מחקרי, בן חמש שנים, בשילוב אנשי אקדמיה ופרקטיקה ממדינות שונות (לרבות ישראל), שהניב הצעה לאמות מידה מנחות לביצוע בדיקות וחקירות, שפורסמו ב־2019.

  • דוגמאות בולטות הן הדוחות שהפיקו בשנים האחרונות צבאות ארצות־הברית, בריטניה ואוסטרליה:

    אוסטרליה – בנובמבר 2020 פרסם הצבא האוסטרלי דוח בעניין בדיקה פנימית של טענות בדבר פשעי מלחמה שבוצעו על־ידי הכוחות המיוחדים של צבא אוסטרליה (ADF), שפעלו במסגרת הכוח הרב־לאומי באפגניסטאן, בין השנים 2016-2005 – ראו Inspector General of the Australian Defence Force, "Report of Inquiry Under Division 4A of Part 4 of the Inspector General of the Australian Defence Force Regulation 2016 into Questions of Unlawful Conduct Concerning the Special Operations Task Group in Afghanistan" (Official - redacted for security, privacy and legal reasons), 10 November 2020. בדוח נבדקו טענות חמורות על עשרות מקרים של הרג מכוון של אזרחים, כלואים ולוחמים שיצאו ממעגל הלחימה, לצד יחס בלתי אנושי ובלתי חוקי לכלואים, בעיקר במסגרת שתי מערכות לחימה ממושכות (מבצעSlipper  בין השנים 2014-2001, ומבצע Highroad, שהחל ב־2015); חריגה מהוראות רלוונטיות, לרבות הסתרה ודיווח חסר ובלתי מדויק לביצוע פשעים; "השתקה" בקרב הכוחות, לצד "הרחקה" ו"בידוד" מכוונים של יחידות שבהן שירתו לוחמים שניסו להתריע על ביצוע המעשים; וכשל מערכתי – לרבות של מפקדים וקציני משפט בדרגים שנים – לדווח על המעשים או לתחקרם, כנדרש על־פי הפקודות. לצד עיקרי הממצאים העובדתיים והמסקנות, כולל דוח ההמלצות בדבר פעולות אכיפה מערכתיות ואישיות – לרבות צעדי אכיפה משמעתיים והמלצות לפתיחה בחקירות פליליות בנוגע למספר רב של אירועים; צעדים אופרטיביים במסגרת הפקת לקחים; ואף המלצות למתן פיצוי למשפחות הקורבנות. מדובר בבדיקה תקדימית בהיקפה ובממצאיה, בדבר פעולות של כוחות שלחמו במסגרת הכוח הרב־לאומי. כמו כן, מדובר בתחקור צבאי־עצמאי פנימי של מדינה החברה ב־ICC, עקב טענות חמורות, העולות כדי פשעי מלחמה. מחברי הדוח מציינים בו מפורשות, כי הבדיקה בוצעה, בין היתר, בהתאם למחויבות של אוסטרליה כמדינה החברה ב־ICC, ויש בה כדי להבטיח שהאירועים ייבדקו וייאכפו על־ידי מערכת המשפט האוסטרלית.

    ארצות־הברית – באפריל 2016 דיווח משרד ההגנה האמריקני על תוצאות הבדיקה שנערכה בעקבות התקיפה האווירית של המרכז הרפואי של ארגון "רופאים ללא גבולות" (MSF) בעיר קונדוז, באפגניסטאן, מיום 3 באוקטובר 2015; בתקיפה נהרגו לפחות 30 אנשים ונפצעו רבים – ראו US Central Command (CENTCOM), "US Central Command Releases US Forces-Afghanistan Investigation into Airstrike on Doctors Without Borders Trauma Center in Conduz, Afghanistan", Release Number 20160429-10, April 29, 2016 . דיווח זה שימש תקדים חשוב בכל הנוגע לחקירת אירועים מבצעיים חריגים על־ידי גורמים צבאיים ולדיווח אודותיהם. הדיווח כלל את עיקרי הממצאים העובדתיים ומסקנות צוות החקירה, סקירת פעולות האכיפה והצעדים האופרטיביים שננקטו במסגרת הפקת לקחים, וסקירת המהלכים שננקטו לשם פיצוי הנפגעים.

    בריטניה – מדובר במסכת ארוכה של בחינת טענות חמורות לביצוע "פשעי מלחמה" שעלו בנוגע לאנשי צבא בריטיים שפעלו בעיראק. סוגיית הבדיקות שקיים הצבא הבריטי בנוגע לטענות אלה עלתה אגב בחינת המשלימות הבריטית, כחלק מהבדיקה המקדמית שביצעה תובעת ה־ICC דאז, פאטו בנסודה, ביחס לאירועים הנדונים. הבדיקה, שנפתחה בשנת 2014, התמקדה בעיקר בטענות קשות, בדבר הרג מכוון, עינויים, יחס בלתי אנושי או אכזרי, התקפות על הכבוד האישי, וכן אונס או צורות אחרות של אלימות מינית, שבוצעו נגד אזרחים עצורים עיראקים. התובעת קבעה, בשנת 2017, במסגרת הבדיקה המקדמית, כי קיים יסוד סביר להאמין שאכן בוצעו "פשעי מלחמה" על־ידי הכוחות הבריטיים במהלך 2009-2003.