המנגנון להערכה עובדתית בראי ועדת טירקל
עצם הצורך בהקמת מנגנון לביצוע הערכה עובדתית עלה והוגדר לראשונה באופן מסודר בדוח השני של ועדת טירקל. הוועדה הבהירה, כי הרף הנדרש לפתיחה בחקירה מושג במקום שבו נשמעת "האשמה אמינה" או עולה "חשד סביר" כי בוצע פשע מלחמה1 (אין מגבלה על מקור התלונה או הטענה – רשויות המדינה, אזרח פרטי, ארגונים לא־ממשלתיים וכדומה). עוד צוין, כי התשובה לשאלת קיומו של "חשד סביר" תלויה בעובדות האירוע ובהקשרו, כך שבמקרים מסוימים די יהיה בעובדות המקרה כדי להצביע על כך שהמעשה לכאורה הוא פלילי במהותו ומקים חובה מיידית לפתיחה בחקירה; במקרים אלה, די במידע אמין כשלעצמו, המצביע על התרחשות האירוע הנטען, כדי להעיד על חשד סביר.2
לצד זאת, אם אמינות ההאשמה או רמת החשד לביצוע פשע מלחמה אינה עומדת ברף האמור, והמידע חלקי או נסיבתי בלבד, יש צורך לברר את נסיבות האירוע.3 כך, בעיקר בהקשר של עימות מזוין,4 לעיתים נדרש לקיים הערכה עובדתית על־מנת לקבוע אם יש לפתוח בחקירה פלילית.5 מדובר, כפי שהדגישה הוועדה, "בשלב הראשוני", טרם גיבוש החלטה בדבר פתיחה בחקירה, כאשר המטרה העיקרית היא איסוף די מידע רלוונטי על האירוע הנטען.6 עוד הודגש, כי בהתחשב במטרתה הכוללת של ההערכה העובדתית – לסייע בקביעה אם יש מקום לפתיחה בחקירה – עליה להתבצע באופן שיסייע לחקירה פוטנציאלית ולא יפגע בה.7 מכאן גזרה הוועדה את עקרונות הביצוע של ההערכה העובדתית המתבקשת: מקצועיות, מומחיות ומהירות, כי שיפורט בהמשך.
לקריאת הפרק המלא לחצו כאן
לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz
לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן
הערות
-
"credible accusation" או "reasonable suspicion" – ראו הדוח השני, לעיל ה"ש 9, פסקה 46, עמ' 91.
-
שם, פסקה 46, עמ' 92-91. דוגמאות לכך, הם מקרים הכוללים הפרות לכאורה של איסורים מוחלטים בדין הבין־לאומי, כגון שימוש באזרחים כ"מגנים אנושיים בכפייה"; אונס; ביזה; תקיפה מכוונת נגד אזרחים וכדומה.
-
פסקה 49, עמ' 93.
-
הוועדה ציינה, כי שאלת פליליות המעשה תלויה, ברוב המקרים, בפרדיגמה המשפטית המסדירה את הפעילות במהלך עימות מזוין, בעיקר אם מדובר בפעילות שחלים עליה הדינים המסדירים לחימה או נורמות אכיפת החוק (כגון פעולות שיטור) – ראו פסקה 46, עמ' 92.
-
פסקה 109, עמ' 129. הערכה זו נדרשת, בין היתר, באירועים ובמקרים חריגים או בלתי צפויים, כגון הרג של אזרחים שלא נצפה שעה שתוכננה התקיפה, שעל פניהם אינם מקימים חשד סביר לביצוע פשע מלחמה – ראו פסקה 49, עמ' 93.
-
פסקה 112, עמ' 130.
-
שם.