היקפי הפעילות של המנגנון ותפיסת ההפעלה
בהתחשב בכל הקשיים, האתגרים והמורכבות הרבה הכרוכים בביצוע פעולות הערכה עובדתית מהימנה, מהירה, יעילה ומקצועית, שאין בה כדי לפגוע באפשרות לפתיחה וניהול של חקירה פלילית עתידית, אין ספק כי היקפי הפעילות שעימם מתמודד המנגנון מאז אירועי מערכת "צוק איתן", לצד תוצרי הפעילות, הם חסרי תקדים בכל קנה מידה, וזאת אף ביחס לכל הידוע בנוגע להליכי בדיקה שבוצעו ופורסמו על־ידי צבאות המערב.
נכון למועד כתיבת רשימה זו, בעקבות מערכת "צוק איתן" בחן המנגנון כ־500 אירועים;1 במסגרת אירועי "שומרי הסף" נבדקו כ־250 אירועים (לרבות אירועי פציעה שונים);2 בעקבות מבצע "שומר החומות" נבחנים כ־125 אירועים (לרבות אירועי רכוש שונים); ובעקבות מבצע "עלות השחר" ממופים כ־25 אירועים לצורך גיבוש המלצה והחלטה בנוגע לבחינתם. יצוין, כי המנגנון אינו בוחן, נכון להיום, אירועים שהתרחשו באיו"ש.
המנגנון הקבוע, בפיקודו של אלוף איתי וירוב, מפקד מפע"ם והמכללות הצבאיות, פועל כיום במתכונת של צוותי בדיקה סדירים, בראשותם של קצינים בכירים לשעבר בדרגת אל"ם (אזרחים עובדי צה"ל בכירים כיום), בעלי מומחיות וניסיון מבצעי רב־שנים בתחומים צבאיים שונים. במסגרת הצוותים פועלים קצינים בעלי מומחיות בתחומים הנדרשים לבחינת האירועים שהוגדרו לצוותים לאחר מיפוי מדוקדק של האירועים. כלל הקצינים המעורבים בבחינת האירועים אינם מעורבים באירועים הנבדקים, לא היו חלק משרשרת הפיקוד של אירועים אלה, ואין להם קשר לגורמים הנבדקים. עבודת הצוותים מלווה על־ידי יועצים משפטיים מהפרקליטות הצבאית (מטעם הפרקליטות לעניינים מבצעיים). נוסף על כך נתמך המנגנון על־ידי מטה סדיר הפועל בענף ממת"ם ("מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי"), הכפוף ישירות למפקד המנגנון, ומסייע לו בהפעלה שוטפת של המנגנון ובתיאום פעילותו מול גורמי צה"ל. בהתאם לצורך, באפשרות מפקד המנגנון לגייס צוותי מילואים, שהוגדרו והוכשרו מראש, המשלימים את הצוותים הסדירים.
כלל החומרים הנאספים על־ידי המנגנון, התחקירים המנוהלים על־ידיו לכלל הדרגים בצה"ל, מסקנותיו והמלצותיו, הם חסויים לחלוטין, מתוקף הגדרת פעילות המנגנון כ"תחקיר צבאי" בהתאם לחש"ץ. לצורך הפקת לקחים מבצעיים ולמידה מבצעית מועברות המסקנות המבצעיות שעולות בעקבות התחקורים, נקודתית ובאישור מפקד המנגנון, לגורמים המבצעיים הרלוונטיים. כמו כן, קיימת הקפדה על תיעוד ושימור מדוקדק של מכלול החומרים הגולמיים הנאספים על־ידי המנגנון, לצד התוצרים המופקים על־ידיו, לצורך שימור הידע והבטחת יכולת מעקב ואחזור עתידיים.
כלל צוותי המנגנון, בסדיר ובמילואים, עוברים בשוטף, בכל שנה, סדנאות הכשרה ייעודיות וימי עיון בנושאים שונים, שפותחו והובנו במיוחד לצורך שימור הכשירות והפיתוח המקצועי. בין היתר, במסגרות אלה נבחנות סוגיות מבצעיות ומשפטיות שונות, תוך סקירת מקרי בוחן משמעותיים מייצגים שעלו במסגרת פעילות המנגנון, שיש בהן כדי לפתח את היכולות המקצועיות, לרבות יכולת ניתוח הנתונים הגולמיים ויכולת ביצוע התחקורים בפועל. נוסף על כך, ובהתאם לצורך, חלק מסגלי הצוותים מצטרפים להכשרות צה"ליות שונות לצורך הבטחת תפעול עצמאי ופיתוח מיומנויות אחזור נתונים מתוך מערכות המידע המסווגות השונות הנמצאות בשימוש על־ידי הגורמים המבצעיים בזמן אמת.
את תפיסת ההפעלה של המנגנון כיום, שהתגבשה על יסוד הניסיון המצטבר של השנים האחרונות, במהלכן נבחנו כאמור מאות אירועים שהתרחשו בנסיבות מבצעיות מגוונות וייחודיות, ניתן לאפיין כתפיסה הוליסטית, כוללת ורב־ממדית, לביצוע הערכה עובדתית; זאת, להבדיל מגישה טכנית, של "בדיקה" או "בירור" פרטניים ונקודתיים. בבסיס תפיסה זו עומד הצורך החיוני במיצוי הפוטנציאל ליישום עקרונות העצמאות והיעדר משוא הפנים, כעקרונות הפעלה מנחים בפעילות המנגנון, שיש בהם כדי למקסם את אפקטיביות הבדיקה ומהירותה.
במסגרת זו הושם דגש, בראש ובראשונה, על היוזמה העצמאית של המנגנון בבחינת האירועים, תוך פיתוח יכולות איסוף מידע ונתונים באורח בלתי אמצעי כבר במהלך או בסמוך להתרחשותם של האירועים, באופן שיש בו כדי לקדם, כאמור, את אמינות הבדיקה ומהירותה. תהליך ההערכה העובדתית של המנגנון מבוסס כיום על אבחון עצמאי, על־ידי גורמי המנגנון עצמם, של מוקדי ודגשי התחקור (הגדרת האירועים), וגזירה בהתאם של אובייקטי ההערכה (אפיון ומיפוי האירועים), לרבות ביצוע חתכים רוחביים המאפשרים גם אבחון של כשלים מערכתיים. דבר זה מתאפשר, בין היתר, כתוצאה מתהליך מדוקדק של איסוף מידע ונתונים הנעשה כיום כאמור באורח עצמאי, ללא תלות בגורמים המבצעיים, באופן שיש בו כדי לקדם את עצמאות הבדיקה ואת אמינותה, וזאת לאחר תהליך עקבי וממושך של חיבור גורמי המנגנון למכלול מערכות המידע המבצעיות, וקישורם הישיר, כבר בזמן אמת ובאופן בלתי אמצעי, לגורמי הפעלת האש. כל זאת, כמובן, לצד המשך הזרמת מידע באופן ממוסד מהגורמים המבצעיים בזרועות השונים, באפיקים שהוגדרו והוסדרו מראש לצורך זה.
ללא ספק, המוכנות לתחקור תוך כדי המערכה מאפשרת, בין היתר, את ביסוס הלגיטימציה המבצעית ואת קידומה, ותורמת למקסום יכולות הפעלת האש האפקטיבית של הגורמים המבצעיים.
השלמה לתהליך זה התבצעה לאחרונה על־ידי פיתוח יכולות איסוף "חיצוניות" (להבדיל מאיסוף "פנימי" מקרב גורמי צה"ל) לאחר שהוכח, עם הזמן, כי מידע רב וחשוב ניתן להפקה ממקורות בלתי מסווגים. הדבר התאפשר תוך הקמת "חמ"ל אוסינטי",3 המאויש על־ידי מומחים בתחום שצוותו למנגנון, באופן המאפשר איסוף מידע משלים רב, שהוכח לעיתים כחיוני ביותר, על אודות אירועים שונים, נסיבותיהם ותוצאותיהם.4
לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz
לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן
הערות
-
באוגוסט 2014 הוקמו ארבעה צוותי תחקור במסגרת המנגנון, שפעלו שנתיים, לצורך תחקור אירועי מערכת "צוק איתן". בשנת 2016 הוקם צוות למשך שנה וחצי, בפיקוד תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, לצורך השלמות תחקירי המערכה.
-
ב־2018 הוקם צוות בראשות תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, בהתאם להוראת הרמטכ"ל לתחקר את אירועי "שומרי הסף". בהמשך הוקם צוות בראשות אלוף איתי וירוב, לצורך גיבוש התייחסות לוועדת הבדיקה של מועצת זכויות האדם שהוקמה בעקבות אירועי "שומרי הסף". ב־2019 פורק צוות המנגנון על־ידי ראש אמ"ץ, תוך דרישה להקים צוות קבוע. בעקבות זאת החליט סגן הרמטכ"ל דאז על הקמת ענף שירכז את המנגנון המטכ"לי (לצד נושא המערכה המדינית).
-
נציין, כי פרויקט ה"החמ"ל האוסינטי" של המנגנון, המורכב מאנשי מילואים בעלי כשירויות ומיומנויות ייחודיות המייצרים תוכן ייחודי ומענה אפקטיבי נוכח מצבי חוסר במידע, זכה בפרס הרמטכ"ל לשנת 2022 במסגרת "מיזמים בעולם המילואים".
-
חשוב לציין בהקשר זה, כי עד לעת האחרונה, נהגו גורמי חברה אזרחית פלסטינים להרבות בפניות ובתלונות, אשר כללו נתונים שונים על אודות אירועים ברצועת עזה, שמוענו לפרקליטות הצבאית והועברו לגורמי המנגנון, מתוך מגמה לקדם בדיקות וחקירות. פניות ותלונות אלה נבחנו לעומקן, מתוך מגמה למצות את המידע הנתון בהם, ולעיתים אף לאמתו או להשלימו מול הגורמים הפונים. כיום, ובעיקר מאז נפתחה החקירה ב"תיק הפלסטיני" ב־ICC, ניכרת מגמה ברורה של ירידה בהגשת פניות ותלונות לגורמי צה"ל על אודות אירועים, וזאת ככל הנראה מתוך הרצון שלא לעודד בדיקות וחקירות, באופן שיאפשר לבסס את הטענה מול גורמי הקהילה הבין־לאומית, ש"ישראל אינה חוקרת ובודקת כראוי" לכאורה, ושלא לתרום בפועל לביצוע חקירות ובדיקות אלה.