דבר מפקד המנגנון
"כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע" (דברים, כ"ג, י')
משימתו של צבא ההגנה לישראל ברורה, נהירה ונובעת מעצם שמו: לשמש חומת המגן של המדינה, להגן על תושביה, שטחה, עצמאותה והאינטרסים הנובעים מכך; במילים פשוטות: להגן על מדינת ישראל ועל ערכיה.
מראשית ההתיישבות הציונית בארץ־ישראל, דרך מלחמת העצמאות ועד ימינו אנו, נמצאת מדינת ישראל במאבק מתמיד. בראשית נלחמו צבאות סדירים נגד כוח מגן מאורגן בחלקו, ואחר כך נאבקו זה מול זה.
מן ימי ראשית המדינה ועד ימינו מבוצעות נגד אזרחי מדינת ישראל פעולות טרור וגרילה המאתגרות חדשים לַבקרים הן את הרמה הטקטית, האופרטיבית והמבצעית, ובמקביל גם את המערכת המוסרית־ערכית, והן את אופן הפעלת הכוח.
הִשתנות מבצעית מחויבת מציאות
האויב עבר בחלקו מהפך, מגורם צבאי סדור לגורמים המבצעים טרור א־סימטרי הממוקד לא רק בצבא אלא, ואולי בעיקר, בעורף הישראלי, בהתאם לתפיסה שלפיה פגיעה באזרחים היא מטרה מועדפת על־פני התמודדות או פגיעה בצבא.
מלחמה זו בין צבא סדיר ובין ארגוני טרור מחייבת את צה"ל לבצע בכל עת התאמות ושינויים שיאפשרו לחימה תואמת אתגר, מתוך ההבנה כי נוכח ההסתגלות למציאות המשתנה נדרש להתאים כלים, שיטות ויכולות שנועדו למלחמה בין צבאות, ולהסב אותם ללחימה בארגונים סמי־צבאיים המתבססים בתוך אוכלוסייה אזרחית ופועלים נגד אוכלוסייה אזרחית.
בין היתר נכפה עלינו לבצע הִשתנות בתפיסה האסטרטגית ובאופן הפעלת הכוח, ממלחמה קינטית קלסית להתמודדות עם פיגועים, ירי מנגד בסביבה אזרחית, שימוש נרחב מאוד בתלול מסלול תוך כדי הפיכת שטח הלחימה לסוג של מגן אנושי, חפירת מנהרות חוצות תוואי, אירועי התאבדות לסוגיהם ועוד.
לצד הצורך לשכלל ולהתמודד עם מורכבויות הטרור לסוגיו, נדרשת מדינת ישראל לשמור על כשירותו של צה"ל כצבא חזק, מוכן, ערוך ומצויד למלחמה טוטלית. המתח בין שני מאפייני המאבק מחייב שיקול דעת, למידה מתמדת ומחויבות לבניין כוח (אותו כוח לפעולה בשני הממדים ויכולת מעבר מהיר ביניהם). מורכבות זו באה לידי ביטוי בהפעלת הכוח בשש הזירות איתן מתמודדת ישראל – כל זירה וההתאמות הרלוונטיות עבורה. מול כל הזירות הללו פועל צה"ל הן בהגנה, הן בסיכול והן בהתקפה. בתוך כך מתמודדת מדינת ישראל במערכה על ערכיה וצביונה, ועל הלגיטימציה וצדקת הדרך.
בראש ובראשונה חייב צה"ל את ניהול המערכה על ערכיו לחייליו וללוחמיו. אזרחי המדינה בכלל וחיילי צה"ל בפרט צריכים להאמין בצדקת המלחמה, ובכך שהכוח הצבאי פועל לביצוע המשימה לצד שמירה על כללי הלחימה והמוסר. כפועל יוצא מובאים בחשבון, במסגרת הפעלת הכוח, כלים שיאפשרו לבצע את המשימה בנחישות, ובד בבד יְשַׁמרו יחס ראוי בין ערך המשימה ובין רמת הסיכון הנדרשת לביצועה.
המערכה המדינית־משפטית
במקביל ובחפיפה להתפתחות הצבאית והיכולת הקינטית מתבצע מאמץ גדול בזירה הערכית, המדינית והמשפטית – הפנימית, האזורית והבין־לאומית. אלה תהליכים שמתקיימים במקביל, כל העת. המערכה המדינית־משפטית מלווה את המערכה הקינטית מתחילתה, וממשיכה את ההתמודדות גם כשהמערכה הקינטית מסתיימת, מתוך מטרה מובהקת – לשמר ולהרחיב את הלגיטימציה להפעלת כוח עתידית, אם וכאשר זו תידרש.
מערכה זו עוסקת בניהוג ובהנגשה ביחס לצדקת המערכה, לחוקיותה ולאופן ניהולה וביצועה. מערכה זו מכפיפה עצמה למוסר היהודי מקדמת דנא – "כי תצא למלחמה..." (דברים, כ', א'), ובה כללים מתירים לצד איסורים בדרך לניצחון. מוסר הלחימה הוא נר לרגלנו. הוא חלק מהדנ"א הצבאי־מקצועי שלנו, עוד מימי התגבשותו בראשית צה"ל, ועד בואו לביטוי באופן מוחלט ב"רוח צה"ל" – אותה תפיסה מקצועית־מבצעית־ערכית שאנו מקדשים.
לצד זאת גובשו במעלה ההיסטוריה העולמית ערכים וכללים אוניברסליים המגדרים את זירת המלחמה וקובעים סייגים להפעלת הכוח. כללים אלה, שבאו לידי גיבוש וביטוי בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה, ניסו לתת מענה לאתגרים של מלחמה "קלסית". עם זאת, אי־הסימטריה של הלוחמה במאפייניה הנוכחיים מאתגרת באופן קיצוני את אתיקת הלחימה וכלליה, וארגוני הטרור הסמי־צבאיים אינם רואים בכללים אלה מצפן, אלא להפך: הם רואים בכבלים שכרך על־ידיו העולם הנאור נקודת חולשה, ומנצלים זאת בפעולותיהם.
עובדה זו גוררת מורכבות רבה בהקשרי בניין הכוח והפעלתו, ומחייבת מנגנוני למידה, תחקור והסברה או הנגשה שייצרו לגיטימיות צבאית וציבורית־חברתית, ברמה הפנימית, האזורית והבין־לאומית, שתכליתה – יצירה ושימור של מדרגות חופש בהפעלת הכוח ומתן כלים הולמים למפקדים, לאקטיביות מבצעית ולמילוי המשימה.
התמודדות עם מלחמה א־סימטרית אינה נחלתה הבלעדית של מדינת ישראל אלא תופעה רווחת בעולם, ומדינות מערביות דמוקרטיות מתמודדות איתה. אכן, הצורך בהתאמת הלחימה להתמודדות זו מקרין על מדינות רבות, וכל אחת מהן תורמת, ברמה כזו או אחרת, לעיצובם ולהתאמתם של הכללים למציאות המבצעית הנוכחית.
המנגנון כמודל מוביל לתחקור אירועים מבצעיים חריגים
כאמור, משימתו של צה"ל – ההגנה על מדינת ישראל ותושביה, ריבונותה, ערכיה וחוסנה המוסרי – מתבצעת בנחישות, בתעוזה וביוזמה, ובאותה העת תוך ניסיון מאומץ ומכוון להימנע מלוחמה שאינה הכרחית, ותוך שליטה קפדנית על הפעלת הכוח – פגיעה רק ב"קם להורגך" והימנעות מפגיעה במי שאינו כזה.
תהליכי הבדיקה והחקירה, ובעקבותיהם האכיפה וההטמעה כנדרש, הם אבני היסוד להצטיינות בלחימה בשטח ולהתמודדות אמיצה וצודקת עם האתגרים הנלווים בזירות השונות, לרבות הזירה המדינית־משפטית. תהליכים אלה משרתים, בראש ובראשונה, את האתוס הצבאי־מקצועי של צה"ל, בבחינת "והיה מחננו טהור", ובמקביל משמשים בסיס להתמודדותה של ישראל במישור המדיני־משפטי.
כיום, יותר מתמיד, יוצרים תהליכים אלה את ההבחנה החיונית בין לחימה ומאבק ערכיים ובין לוחמת טרור. אכן, מורשתנו ומציאות חיינו, הביטחונית והמדינית, רחוקות מאוד מן המימרה הידועה, לפיה "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות", או בביטויה המקורי המיוחס לקיקרו Inter arma enim silent leges ("בזמן מלחמה נאלמים החוקים"). ההפך הוא הנכון: לחימה לאור ובהתאם לחוקים ולפקודות היא־היא ההבדל בין דמוקרטיה המגנה על עצמה ובין תוקפנות של טרוריסטים נגדה; והיא ביטויה המובהק של המקצוענות הצבאית.
בשנים האחרונות, בהתאם להמלצת דוח ועדת טירקל ולמסקנות ועדת צ'חנובר בעניין יישום הדוח, ובעקבותיהן החלטת הממשלה שהביאה להקמת המנגנון ודוח מבקר המדינה בנושא, פועל בצה"ל מנגנון קבוע, מקצועי ומיומן, לבחינת טענות להפרות הדין במסגרת אירועים מבצעיים חריגים, בכפיפות לרמטכ"ל ובהכוונת הפצ"ר.
לנגד עיניי, כמפקד מנגנון התחקור המטכ"לי לבדיקת אירועים מבצעיים חריגים בשנים האחרונות, עומדת התובנה שהצטיינות בלחימה עולה בקנה אחד עם הצטיינות בבדיקתה ובחקירתה. תהליכי הבדיקה והחקירה המתנהלים בצה"ל אינם "מותרות" או "כסות עיניים", בבחינת מס שפתיים המשולם לגורמים חיצוניים כאלה ואחרים, מבית ומחוץ. הם בראש ובראשונה כלי מקצועי ומיומן לאיתור התרחשויות והתנהלויות שיש בהן, גם אם אינן עולות כדי הרף הפלילי, לאיים על יציבות שלטון החוק בצה"ל – שהוא אבן יסוד בכל צבא מערבי המשרת חברה דמוקרטית מתוקנת. בה בעת, הליכים אלה מאפשרים לספק מענה מבוסס, המגובה בנתונים ובעובדות, לטענות מגמתיות המושמעות השכם והערב נגד מוסריות הלחימה של צה"ל ושל לוחמיו, ונגד מדיניות הפעלת האש ויישומה. באופנים אלה, פעילות המנגנון מהווה חלק בלתי נפרד מהתפיסה האסטרטגית הרחבה של הפעלת האש והלגיטימציה המבצעית.
המנגנון צבר מיומנויות תחקור וניסיון מקצועי רב מאז הקמתו במהלך מערכת "צוק איתן''. גובשו צוותים סדירים ומיומנים לצד צוותי מילואים, בהם נוטלים חלק קצינים בכירים לשעבר בעלי מומחיות וניסיון מבצעי עשיר, לצד קצינים בעלי מומחיות ייעודית בתחומים שונים, המקיימים הכשרות מקצועיות שוטפות ותכופות בסוגיות רלוונטיות. הושם דגש רב על גיבוש דפוסי פעולה לאור העקרונות הבין־לאומיים המקובלים ליישום חובת הבדיקה והחקירה על־ידי גורמי צבא: עצמאות; היעדר משוא פנים; אפקטיביות ויסודיות; ומהירות. את תפיסת ההפעלה של המנגנון כיום, שהתגבשה על יסוד הניסיון המצטבר של השנים האחרונות, במהלכן נבחנו כאמור מאות אירועים שהתרחשו בנסיבות מבצעיות מגוונות וייחודיות, ניתן לאפיין כתפיסה הוליסטית, כוללת ורב־ממדית, לביצוע הערכה עובדתית, לרבות ביצוע חתכים רוחביים המאפשרים אבחון של כשלים מערכתיים; זאת, להבדיל מגישה טכנית של "בדיקה" או "בירור" פרטניים ונקודתיים.
בבסיס תפיסה זו עומד הצורך החיוני במיצוי הפוטנציאל ליישום עקרונות העצמאות והיעדר משוא הפנים, כעקרונות הפעלה מנחים בפעילות המנגנון, שיש בהם כדי למקסם את אפקטיביות הבדיקה ומהירותה. במסגרת זו הושם דגש, בראש ובראשונה, על היוזמה העצמאית של המנגנון בבחינת האירועים, תוך פיתוח יכולות איסוף מידע ונתונים באורח בלתי אמצעי כבר במהלך האירועים או בסמוך להתרחשותם.
בהתחשב בכל הקשיים, המורכבות הרבה והאתגרים הכרוכים בביצוע פעולות הערכה עובדתית מהימנה, מהירה, יעילה ומקצועית, שאין בה כדי לפגוע באפשרות לפתיחה וניהול של חקירה פלילית עתידית, אין ספק כי היקפי הפעילות שעימם מתמודד המנגנון, לצד תוצרי הפעילות, הם חסרי תקדים, בכל קנה מידה, וזאת אף ביחס לכל הידוע על הליכי בדיקה שבוצעו ופורסמו על־ידי צבאות המערב.
כך, לאחר שנים של הוכחת עמידה בבחינתם המקצועית והאמינה של מאות אירועים מבצעיים שהתרחשו בתנאים לא שגרתיים, ביכולתי לקבוע ולומר כי המנגנון כיום משמש מודל מרכזי, וככל הידוע אף מוביל בקנה מידה בין־לאומי, לביצוע תהליכי הערכה עובדתית על אודות אירועים מבצעיים חריגים. תפיסת ההפעלה המתקדמת שהתגבשה במנגנון, בשילוב ניסיון מצטבר רב של צוותים מיומנים ומקצועיים, אכן מבטיחים כי צה"ל מצטיין לא רק בקרב ובמלחמה, אלא גם בהובלה ערכית ומוסרית וביכולת ללמוד, לתקן ולקבע סטנדרטים של הגנה אפקטיבית, ושמירה על הערכים וצדקת הדרך.