הלקחים שנכתבו והלקחים שלא נכתבו בתחקיר מלחמת יום הכיפורים של מערך ההגנה האווירית

טילי ההוק מוצגים ביום העצמאות ה־17. צילום: ויקיפדיה

מיום העברת מערך הנ"מ (כיום ההגנ"א – מערך ההגנה האווירית) לחיל האוויר, שכנה מפקדת המערך בבניין א' בקריה. לאחר 38 שנה, במהלך 2008, עברה המפקדה למגדל החדש של מפקדת חיל האוויר. כמו כל מעבר דירה, הייתה זו הזדמנות למצוא בארונות חומרים נשכחים, בהם שני קלסרים ישנים של כרכי תחקיר מלחמת יום הכיפורים של מערך הנ"מ. עיון בכרכים ובקלסרים העבים ובהם הדפים המצהיבים מגלה שמות מוכרים של אנשים ויחידות, אך נוסף על הנוסטלגיה הוא משמש גם מקור עניין לא מבוטל למפקדי ההגנה האווירית המתקדמת של היום.

גרסה קודמת של מאמר זה נכתבה ב־2008, במלאת 35 שנה למלחמת יום הכיפורים. באותם הימים מערך ההגנ"א לא כלל עדיין את כיפת ברזל ואת קלע דוד. המאמר עודכן עתה, לקראת ציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים. לנוכח השינויים הרבים שחלו במערך ההגנה האווירית ב־15 השנים האחרונות ובעקבות הניסיון הרב שצברה ההגנה מפני תמ"ס (הגנה אקטיבית), מעניין היה לבחון מחדש אם לקחי המלחמה עדיין רלוונטיים.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן