הרשת החברתית היא כלי נשק תודעתי. מלחמת רוסיה– אוקראינה הוכיחה שהשימוש בכלי התקשורת המסורתיים (עיתונים, רדיו וטלוויזיה) אינו משתווה להפצת המידע המתוכננת והאסטרטגית ברשתות החברתיות על־ידי הצד האוקראיני. נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי זיהה ברשתות החברתיות אמצעי השפעה ממדרגה ראשונה והוביל תעמולה להחלשת רוחו של הצד הרוסי, להעלאת המורל בקרב חייליו ולהפעלת לחץ בין־לאומי להשגת יעדיו מול מדינות אירופה וארצות־הברית.
המהפכה שיצר הטלפון הסלולרי השפיעה על הרגלי החיים של המשתמשים בו והפכה אותו לכלי מכונן בעיצוב האנושות בעידן המודרני. התעלמות מקיומו או תגובה איטית לשינויים שהוא מחולל עלולה להפוך לנקודת תורפה אסטרטגית בבניין הכוח הצה״לי.
פקודת מטכ״ל 08.107 היא מופת לעמימות ביחס להתנהלות משרתי צה״ל במרחב הרשתי. הפקודה מאפשרת למשרתים לפעול ברשתות החברתיות השונות בהתאם למגבלות החלות על חיילי צה״ל במרחב הציבורי, למעט במקרים שבהם עלולה להיווצר פגיעה בערכי צה״ל, פגיעה בכבוד האדם, תדמית צה״ל ותפיסתו בעיני הציבור, פרסום מידע מסווג והצורך לשמור על הביטחון האישי של המשרת. הפקודה שמה את עיקר הדגש על ביטחון מידע וכמעט אין בה התייחסות לרוח צה״ל, שימור ערכיו, סמליו וכבודו.
נוסף על כך, הפקודה מפנה לפקודת מטכ״ל 8.0105 הנוגעת ל״פעילות ציבורית של אנשי צבא, התבטאויות פומביות וקשר עם עיתונאים, עם הציבור ועם הדרג הממלכתי הבכיר״. פקודה זו מתירה להשתתף במחאה תחת הגבלות שונות ללא זיהוי כחייל, אם אינה עוסקת בנושאים מפלגתיים, מדינתיים או הנוגעים לצה״ל, והיא מחדדת למשל כי חל איסור להביע במרחב הרשתי תמיכה או הסתייגות ביחס לפוליטיקאים או מפלגות, אך מותר לעקוב אחר דף משתמש של דמות פוליטית או מפלגה. כללים אלו חלים על קבוצות רבות משתתפים אך אינם חלים על שיחות פרטיות במרחב הרשתי.