"הללו הן תכונות היסוד הנחוצות למפקד: דע ידוע היטב את מקצועך הצבאי ואת אמנות המלחמה; טפל כראוי באנשיך; היה בעל אופי. זוהי, על רגל אחת, התורה כולה".
את הדברים האלה כתב רא"ל חיים לסקוב, הרמטכ"ל החמישי של צה"ל, בגיליון קיח־קיט של מערכות (אפריל 1959), תחת הכותרת "על מפקדים ועל מנהיגות". כשישה עשורים לאחר מכן, הפרמטרים שלסקוב המליץ עליהם נראים למפקד הנוכחי בכניסתו לתפקיד חסרים למדי ואולי אף פשטניים.
השתנוּת הדורות ובעיקר הסביבה הביאו אל השיח הפיקודי גורמים חדשים שהמפקד "הישן" לא נצרך להשתמש בהם, וערכים כמו ממלכתיות, התנהלות מול תקשורת וסנקציות פיקודיות עשו דרכם לפנקס הכיס הדמיוני שלו. המאמרים בגיליון זה, השונים בתוכנם אך הדומים במהותם, דנים בהתנהלות המפקד באקלים הנוכחי.
במאמר שכתבו תא"ל רן כוכב וד"ר שני אלמוג טוענים השניים כי בעידן הנוכחי על המפקד לפנות לפקודיו, ולציבור, גם באמצעות התקשורת כאקט מנהיגותי, ומעמידים את ההתייצבות מול המצלמה ככלי מבצעי. במאמר נוסף כותבים סא"ל עדי זהבי וסא"ל יהונתן עמיאל על מהפכת המידע שהגיעה גם לצה"ל, ומתריעים כי התעלמות מהתנהלות משרתי צה"ל במרחב הרשתי או הסתפקות בהנחיות עמומות לא יעלימו את הבעיה, אלא ייצרו משברים של ממש.
נושא נוסף שרובץ לפתחו של המפקד ב־2023 הוא ערך הממלכתיות, הנמצאת בימים אלה במרכזו של השיח הציבורי במדינה. סא"ל (מיל') שבתאי בן בוחר כותב על אותו פיקוד ממלכתי, כנגזר מיישום ערך היסוד "ממלכתיות", ומציע מודל פיקוד כחלק מובנה מהכלים ליישום מקצוע הפיקוד הצבאי.
אל"ם (מיל') ד"ר לירון ליבמן עוסק בסוגיית הפעלת שיקול הדעת של המפקד בדבר נקיטת סנקציות במקרה של כשל פיקודי, להבדיל מכשל אישי. לדבריו, בצה"ל שורה של פקודות המסדירות נקיטת אמצעים פיקודיים ספציפיים – נזיפה פיקודית, העברה מתפקיד, הדחה והשעיה מתפקיד והתרת התחייבות משירות קבע בשל התנהגות, אך אין מסגרת כללית. בחזרה ללסקוב. במאמרו לפני 64 שנים כתב כי שני דברים נבקש במפקד: כושר מנהיגות וידיעת מלאכת הפיקוד. ב־2023 מסד הידע של אותו מפקד התרחב, ועליו לשמור על כושר כדי להישאר רלוונטי בדור הנוכחי, ואולי גם בזה שאחריו.