לאמץ את הכישלון בהצלחה: הכישלון כערך מקדם יצירתיות בצה"ל
בספרו הגנת מעּברות פתיים מתאר מיור־גנרל סוינטון כיצד סגן חל”ם (חכמה־לאחר־מעשה) מוצא את עצמו חולם שוב ושוב על אותה המשימה: הקמת מערך הגנה טקטי למעבר הכרחי בנהר. במהלך שישה חלומות הוא נכשל, ובכל פעם מתחיל מחדש – וכך הוא משפר את הטקטיקה שאותה הוא נוקט: ”רק דבר אחד נשאתי איתי מחלום לחלום – והוא: זיכרון חד של הלקח אשר למדתי בחלומותיי הקודמים. בסיכומו הכללי הביא לקח זה בסופו, להצלחה". סוינטון מציג את החלום כפתרון בדיוני לדילמה מורכבת – האם ראוי לשאת את מחיר הכישלון כדי לזכות בניסיון הנלמד ממנו?
למרבה הצער, לאדם לא תמיד מתאפשר להתחיל מחדש לאחר כישלון, ולעיתים הוא נדרש לשלם בגינו מחיר כבד; אך אם ידע לנצל היטב את הזדמנויות הלמידה, כפי שעשה זאת סגן חל”ם, יוכל להשתנות ולהתחדש כנדרש כדי להגיע להצלחה המיוחלת.
כדי שארגון יוכל להשתנות ולהתחדש דרך קבע, עליו לאמץ תכונות ודפוסי חשיבה המעודדים חדשנות, על מגוון משמעויותיה. בפרט, עליו לאמץ אל ליבו את תוצר הלוואי הנפוץ וההכרחי של החדשנות – הלוא הוא הכישלון. ביסודה, חדשנות היא נטילת סיכון, ולשם מימושה נדרש לפתח חוסן ואורך רוח הנדרשים לאימוץ כישלון. תרבות נכונה של כישלון מאפשרת לארגון ליטול סיכונים מגודרים ומחושבים מתוך כוונה להתנסות וללמוד, וכך להתכונן להיחלץ מן הכישלון בצורה מיטבית. בעולם ההיי־טק נהוג לאמץ גישה חיובית כלפי תרבות הכישלון, כפי שכתב ג’ון מקסוול בספרו Forward Failing: ”היכשל מוקדם, היכשל באורח תדיר, אבל תמיד היכשל קדימה". לעומת זאת, בקרב גופים רבים בצה”ל כישלון הוא בגדר טאבו. הם סולדים ממנו, נמנעים מלדון בו (אלא אם הוא כישלונם של אחרים) וודאי שאינם מתכוננים אליו. בשל כך לגופים אלה נטייה טבעית לאופטימיות יתר בנוגע לסיכויי הצלחת הפעילות טרם היציאה אליה, לזהירות מוגזמת בעשייה תוך כדי ביצוע הפעילות ולהססנות בשינוי הכיוון חרף סימנים מעידים לקראת כישלון. במאמר זה אדון בשלושה היבטים של הסלידה מכישלון – אנושי, פרויקטלי וארגוני; לגבי כל אחד מההיבטים אציג את מהות הבעיה ואבחן אפשרויות לפתרונה. בהיבט האנושי, אעסוק בהשפעת הכישלון על מסלול הקידום של הפרט ועל שמו הטוב, ובדרכים לשנות את התפיסה האינדיבידואלית של הכישלון.
בהיבט הפרויקטלי אבחן כיצד כדאי להתכונן לכישלון ולמנף כישלונות בתהליכי פיתוח הכוח ובניין הכוח. בהיבט הארגוני אציע דרכים שבהן יוכלו התרבות הארגונית והשיח החברתי להשפיע על אימוץ הכישלון כחלק אינטגרלי מהתפתחות הארגון.