כישלון התמרון הרוסי בפתיחת המלחמה נבע לא רק מיכולת לחימה נמוכה ומתכנון שלומיאלי, אלא גם בשל היותו מודל התערבות צבאית שאינו חלק ממערכה צבאית. היעדר מודיעין אסטרטגי, או לחילופין התעלמות הקברניטים הרוסים מחוסר היכולת לבצע השתלטות צבאית מהסוג שרוסיה ביצעה בעברה הסובייטי, העצימו גם הם את הכישלון
מפגינים נושאים את דגל צ'כוסלובקיה ליד טנק סובייטי בוער ברחובות פראג, אוגוסט 1968. הכוחות המשוריינים והממוכנים נעו במהירות על גבי צירים סלולים לעבר יעדיהם – דבר שהביא למחסור חמור בהספקה למשך ימים מספר. צילום: ויקימדיה

מפגינים נושאים את דגל צ'כוסלובקיה ליד טנק סובייטי בוער ברחובות פראג, אוגוסט 1968. הכוחות המשוריינים והממוכנים נעו במהירות על גבי צירים סלולים לעבר יעדיהם – דבר שהביא למחסור חמור בהספקה למשך ימים מספר. צילום: ויקימדיה

מחקר השלבים הראשונים של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שהחלה ב־24 בפברואר 2022 עדיין בחיתוליו, והמחקרים הנוכחיים לוקים בהיעדר מובן של פרספקטיבה כמו גם ממחסור במקורות מידע מהימנים בנוגע למטרות המלחמה ומהלכיה. חשוב לקיים מחקר ראשוני זה כדי להפיק לקחים ראשוניים, ולנסות להבין את המציאות הצבאית והגאואסטרטגית, אך עם זאת היעדר הפרספקטיבה ומקורות מהימנים מחייב אותנו לבחון היטב את הנחות היסוד אשר לפיהן אנו בוחנים את מהלכי המערכה, כדי להימנע מטעויות ניתוח בסיסיות.

המחקרים הראשוניים של מהלך הפתיחה הרוסי, ובדגש על עצירת התמרון, מצביעים על כשלים חמורים עד כדי שלומיאליות בתכנון הפלישה ובהפעלת הכוח. כשלים אלה כוללים בין היתר תנועה מבצעית על צירים סלולים, התקדמות כוחות לוחמים לטווחים של מאות ק"מ ללא דרגים לוגיסטיים ויחידות סיוע אש, ופריסה לא מבצעית בשטחים מאוימים (למשל תפיסת צמתים במרכזם במקום שליטה מבצעית עליהם).

ההצבעה על כשלים אלה נובעת מניתוח מהלך הפתיחה הרוסי כמהלך פתיחה למערכה צבאית, כפי שמוכר במחקר הקונפליקטים הצבאיים בעיקר במערב. עם זאת יש לזכור כי ההתנהלות הרוסית, הן הצבאית והן הדיפלומטית, הצליחה לבלבל דורות של חוקרים שניסו לנתחה תחת הנחות יסוד שלא היו מתאימות להנחות היסוד התרבותיות, החברתיות והגאואסטרטגיות של מקבלי ההחלטות הרוסים. במאמר זה אבחן את הנחת היסוד ולפיה הצבא הרוסי יצא למערכה צבאית באוקראינה, ובשל כך תכנן וביצע את מהלך הפתיחה. אאתגר הנחת יסוד זו ואניח הנחת יסוד חליפית, ולפיה הצבא הרוסי יצא למהלך צבאי ייחודי לתרבותו המדינית־צבאית, במודל של התערבות צבאית שהוא תורשה של האסטרטגיה הסובייטית. אסטרטגיה זו, שנקראה דוקטרינת ברז'נייב על שם מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית בשנים 1982-1966, גרסה שזכותה של ברית המועצות להתערב צבאית בכל מדינה בגוש הקומוניסטי כדי למנוע את יציאתה מן הגוש. דוקטרינה זו, שהוצגה במסמך רשמי ב"פרבדה" בספטמבר 1968 תחת הכותרת ”ריבונותן וחובותיהן הבינלאומיות של מדינות סוציאליסטיות“, עמדה בתוקפה עד לסוף שנות ה־80 של המאה ה־20, עת סירב מיכאיל גורבצ'וב לפלוש לפולין בעקבות הפסדה של המפלגה הקומוניסטית המקומית למפלגת "סולידריות" בבחירות 1989.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן