בשדה הקרב המתפתח צה"ל מחפש כל העת לחדש ולהשתנות כדי לשמור על עליונותו האסטרטגית. אחת הדרכים היא פעולה בעומק. אין לטעות – אין אנו מדברים על מונח חדש. עוד בשנות ה־50 פשטו יחידות קומנדו (לדוגמה יחידה 101) בעורף האויב לטובת פעולות תגמול; עשור לאחר מכן הובילו מטוסים לוחמים במלחמת ההתשה אל מעבר לגבולות. אם רוצים להרחיק לכת עוד יותר – אפשר למצוא לחימה בעומק גם בספר יהושע. בימים אלה, כאשר האויב לא תמיד "נראה בעין" והג'האד העולמי שולח זרועותיו לכל עבר, יש צורך מוגבר בפעילות בעומק כדי לשנות את המאזן האסטרטגי מולו ולהוציאו משיווי משקל.
בריאיון לגיליון 495 של מערכות דיבר מפקד מפקדת העומק, אלוף איתי וירוב על עומק מערכתי ועומק פיזי. "כאשר אתה נמצא במרחק של מאות ק"מ מהבית – מה שלא הבאת איתך פשוט לא קיים; מה שלא תכננת מראש או לא הכנסת מראש לתוך המערכות שלך – לא בנמצא. כשנגמרים המים, נגמר האוכל, או חלילה נגמרת התחמושת – הם באמת נגמרים. אם המטוסים לא מגיעים בזמן – אתה נשאר מול המטרה לבדך". בגיליון זה הקדשנו מוסף מיוחד למושג העומק. אלוף איתי וירוב מביט בעיניים פקוחות בתופעת הפעולה בעומק – על הפוטנציאל לניצחון מזהיר אל מול כישלון מהדהד בהקשר המלחמה. אל"ם ג' מדבר על היותם של המבצעים המיוחדים רכיב מובנה במאמץ ההשפעה ומרחיב על מבצעי הונאה והשפעה בפעולה בעומק. אל"ם אלעד שושן כותב על הגמישות בהפעלת כוחות בעומק ועל המורכבויות בתמרון בשטח מסוג זה. ד"ר אייל ברלוביץ' מנתח את השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק, תוך ניתוח מקרי הבוחן של הפשיטה המוטסת על מצודת אבן אמאל, מבצע "מרקור", מבצע "גן שוק", מבצע "אפאצ'י סנואו" ועוד. את המוסף חותם סרן (מיל') גל פרל בסקירת ספרו של חיים נדל המעז מנצח, דרכו הוא טוען כי לצד התמרון היבשתי בחזית, הפעולה בעומק במלחמה הבאה היא סיכון מחושב.
להקרנת כוח באמצעות פעולות בעומק השלכות אסטרטגיות כבדות משקל. כאשר צה"ל מאמץ גישה יוזמת ופרו־אקטיבית אל מול האויב בשטחו – הוא יכול להגביר דרכה את היציבות באזור, להוריד את העומס מהפיקודים המרחביים, השולטים בעיקר על כמה עשרות ק"מ מעבר לגבול, ולשמש מכפיל כוח. כאשר זרועו הארוכה של צה"ל מתארכת – המכה שהיא מסוגלת להנחית על האויב חזקה ממכה שתתקבל בקרב "סטנדרטי", ובעיקר מייצרת הפתעה – שמובילה להרתעה.