מנהיגות במרחבים משותפים בצה"ל
מרחבים משותפים הם פועל יוצא הכרחי של חיבורים ופעולה משותפת בעת הזו. לפיכך נדרשת חקירה ולמידה של המנהיגות המקדמת ביותר, במרחב הכולל פונקציות בעלות שיוך ארגוני מגוון. מאמר זה עוסק הן בהיבטים תאורטיים של מנהיגות משותפת המתוארים בספרות האקדמית, והן בחקירה של מאפיינים של מנהיגות משותפת בזירה המקומית הצה״לית. מרחב משותף יכול להתקיים במספר תצורות, וכולן מקדמות תפיסת הפעלה הכוללת שיתופי פעולה מהירים ומכווני משימה בין גורמים שונים (למשל צמ״ם, חממה טכנולוגית, גופי אמצע, קהילת ידע וקהילה מקצועית).
מרחב משותף יכול להתקיים באופן פיזי או וירטואלי, ויכול להיות ארעי או קבוע. לעיתים יש תפקיד פורמלי המשמש "בעלים" של המרחב, אך לעיתים מדובר ביוזמה שצומחת מלמטה על־ידי יזם פרטי מהארגון. במרחב משותף יש מנעד של סוגי פעילויות שיכולות להתקיים. בקצה אחד ייתכן שיתקיים שיתוף פעולה ובמסגרתו חלוקה תחומה ומוגדרת של תחומי אחריות למשימה מסוימת. בקצה האחר ייתכן שתתקיים פעולה משותפת שהיא עבודה של כמה גורמים שונים לטובת משימה באופן, שגם אם כולל חלוקת אחריות בנושאים מסוימים הוא בעיקרו הליכה משותפת לעבר מטרה אחת.
המרחב המשותף מאפשר יצירתיות ממעלה גבוהה, פעולה בקצב מהיר שמדלגת מעל חסמים ארגוניים קיימים, ולכן גם רלוונטיות. בצד זאת, הפעולה בתוך מרחב משותף מביאה עימה קשיים ואתגרים לא מבוטלים: מי המפקד? האם הפיקוד הוא אותו פיקוד שמוכר לנו? כיצד מנהלים תהליכים? איך פותרים קונפליקטים? באיזה אופן מנהלים קרדיטציה? ועוד.