תפיסת הפו"ש בצבא הסובייטי, ולאחריו בצבא הרוסי, שונה מזו הנהוגה בצבא המערבי. היא רואה חשיבות רבה בפיקוד קשיח, מדעי באופיו ברמה הטקטית ועצמאי יותר ברמה המערכתית, מתוך צמצום מרחב העצמאות של המפקד ככל שדרג הפיקוד שלו נמוך יותר. בעשרות השנים האחרונות מנסה צה"ל להטמיע תפיסות פיקוד מערביות. בחינת המקומות שבהם תפיסות מזרחיות עשויות להשתלב בתוך התפיסה הצה"לית עשויה להועיל

הפיקוד והשליטה הם מהתפקודים הבסיסיים של הכוח הלוחם, ואפשר לטעון שהם המאפשרים לארגן את האלימות לכדי תוצא לכיד ולהפוך קבוצת אנשים מכנופיה לכוח צבאי. לפיכך, תפקוד זה הוא אחד הגורמים העיקריים למיצוי העוצמה הקרבית התאורטית של כוח צבאי נתון ולהכרעת הקרב. כוח מאורגן יהיה איתן יותר, יילחם טוב יותר ובמקרה הגרוע ביותר לא יישבר אם ייאלץ לסגת. מצד אחר, כישלון בפיקוד על הכוח עשוי להביא להתפוררותו, וכישלון בשליטה עליו עשוי להביא לביזור הפעלתו באופן שלא תאפשר את השלמת המשימה.

לכל צבא תפיסת פו"ש ייחודית, המסתמכת על תרבותו ועל ההיסטוריה המבצעית שלו. בעוד אנו מכירים היטב את תפיסות הפו"ש המערביות, התפיסות המזרחיות זרות לנו. הצבא הרוסי משתמש בתפיסת פו"ש ייחודית, שחלקה נטוע עוד בעברו כצבא הסובייטי, ומסתמכת משמעותית על תובנות שהפיקה ממלחמת העולם השנייה. תפיסה זו הותאמה במשך הזמן בעקבות תובנות ולקחים שהופקו ממבצעיה הצבאיים של ברית המועצות, ולאחר מכן רוסיה, באפגניסטאן (1979–1989), בצ'צ'ניה (1994–1996, 1999–2009), בגאורגיה (2008) ובאוקראינה (2014 עד היום). התפיסה מנסה להדגיש את אומנות המערכה בדרגים הגבוהים (גיס, ארמייה, פיקוד מרחבי) ובו בזמן את הביצוע האוטומטי, לפי תו"ל ותרגולות קשיחות בדרגים הנמוכים יותר (עד גדוד–חטיבה). היא מסתמכת בדרגים הנמוכים על כוחות באיכות משתנה (ובדרך כלל נמוכה) המתורגלים דרך סט ידוע של תרגולות, ובדרגים הגבוהים על קצונה משכילה המבלה שנים רבות בתפקידיה.

המפקד הרוסי בדרג הטקטי אמור להרכיב תרגולות מתוך תפריט נתון לכדי דפ"ן (דרך פעולה נבחרת) גמישה, "טובה מספיק", המתבצעת מהר יותר מיכולת קבלת ההחלטות של האויב. כך יתאפשרו למפקד בדרג המערכתי גמישות רבה ויכולת לרכז אש וסד"כ מתמרן בזמן ובמקום המכריעים. את תהליך נוהל הקרב אמור המפקד לסיים במהירות, באמצעות כלי עזר מתמטיים, המאפשרים לו בשילוב עם ההסתמכות על מגוון תרגולות נתון להכניס את המשתנים הרלוונטיים למשוואות ולקבל את המדדים הנדרשים להפעלת הכוח (נפח אש, משך זמן תנועה ליעד, יחסי כוחות נדרשים לניצחון וכדומה). כל זאת תוך הסתמכות על מטה מצומצם ותהליך קצר – כדי לעבור מהר מנוהל הקרב לניהול קרב, תוך הנחה שהדפ"ן לא תהיה אופטימלית.

המערכת הרוסית נסמכת במידה רבה מאוד, אולי אף קריטית, על המפקד, ואיכותו היא גורם מפתח הן בנוהל הקרב והן בניהול הקרב. המפקד הוגה את הדפ"ן ללא סיוע המטה, ועל המטה ליישם אותה. המפקד, לפיכך, יכול להיות החוליה הקריטית – לחיוב או לשלילה – במערכת הרוסית.

מאמר זה נועד לשפוך אור על תפיסת פו"ש זרה לצה"ל. תפיסת הפו"ש הרוסית מסתמכת על הנחות וניתוח מציאות דומים לאלה המערביים, אך היא מגיעה לפתרונות שונים בתכלית. הבנתה תאפשר לנו זווית הסתכלות אחרת על הנעשה בצה"ל.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן