אירופה במלחמה כבר למעלה משנה. ב־24 בפברואר פלשה רוסיה לאוקראינה והפתיעה את העולם. איש לא חזה את עוצמתה של המלחמה ובעיקר את משכה, והדי המלחמה גלשו מרחובות קייב, בחמוט ודונבאס, והגיעו אף למזרח התיכון. במהלך השנה נכתבו במערכות לא מעט מאמרים בנושא במלחמה ולקחיה. כבר בימיה הראשונים כתב יאיר אנסבכר על הקרב על אנטונוב כהחמצה אופרטיבית שהפכה לכישלון אסטרטגי. רס”ן שחר הלר כתב מאמר על ”גנרל חורף” בהקשר העיתוי ליציאה למלחמה בחודש זה בהיבטי מזג אוויר, עבירות כוחות וכדומה, ומאמר נוסף על תפקידם של האזרחים האוקראינים במלחמה ובלחימה.
מאמר נוסף שכתבו תא”ל (מיל') יובל בזק, סא”ל (מיל') פרופ' עוזי בן שלום, ד”ר רוני טיארג'אן אור, תא”ל (מיל') ארי סינגר וטניה סמוליארוב, בחן השלכות אפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא–חברה בישראל. החודשים נקפו והמלחמה, שבתחילתה נדמתה כאילו תסתיים במהרה (לפחות מן הצד הרוסי), נעשתה סטטית. במאמרים שכתבו ד”ר יגיל הנקין וד”ר דותן דרוק במלאת חודשיים ללחימה ניסו השניים להפיק ממנה לקחים לצה”ל, כאשר ד"ר אייל ברלוביץ' בדק את הסיבות לעצירת התמרון היבשתי הרוסי באותם חודשים.
שלושה חודשים לתוך הלחימה כתב סא”ל (מיל') אייל זיו על הכישלון הלוגיסטי הרוסי, וטען כי על אף שאת מטרותיה הראשוניות רוסיה כבר לא תשיג – התארגנות מחדש תשנה את פני הקרב, ולקראת סיום השנה כתבו יאיר רמתי על כטמ”מים איראניים שהופיעו בשמי המערכה; כאשר סא”ל אורן חזן וסא”ל מ' בחנו את כישלון ההרתעה בראי התיאוריה הרציונלית.
במוסף מיוחד בגיליון זה מנסים הכותבים לרדת לעומקה של המלחמה ולנתח בצורה רחבה יותר את הנעשה בה. ד”ר אייל ברלוביץ' מנתח בשני מאמרים את השפעת התאוריה הצבאית על בניין הכוח, והשלכותיה באוקראינה, ואת מעגל הלקחים הלא נכונים שלמד הצבא הרוסי לפני המלחמה. שמואל שמואל נוגע בפו”ש בצבא הרוסי והסובייטי, וכיצד בחינת המקומות שבהם תפיסות מזרחיות עשויות להשתלב בתוך התפיסה הצה”לית עשויה להועיל. סא”ל איתי חימיניס תוהה מה אפשר ללמוד מהסנקציות נגד רוסיה למדיניות ישראל כלפי איראן, ורס”ן ה' מפיק לקחים מהפעלת הכוח בסב”ר במלחמה.
כאשר מביטים במלחמה באופן קר – זהו כר פורה לחוקרים, קל וחומר מלחמה מודרנית על שלל חומרי הגלם באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות (על אף אמינותם החלקית). נכון לכתיבת שורות אלה המלחמה, למרבה הצער, תמשיך לספק להם חומר למחקר עוד חודשים ארוכים.