הכרה, יחס הוגן, משמעות ומנהיגות אישית, הם תנאי לחיזוק המוטיבציה של חייל, אבל תפקודו המקצועי והישגיו הם היעד המרכזי. מקצועיות החייל וביצועיו הם לבנת הבסיס שמרכיבה את תפקוד הצוות, המבנה האווירי, הספינה או המדור, אבל היא בראש ובראשונה הבסיס לביטחונו העצמי ולביטחון של חבריו בו. הציר המרכזי שעליו נסובים תפקודו והדימוי העצמי של חייל או מפקד הוא המקצועיות. היא מגדירה אותו, ועל בסיסה הוא שופט את עצמו, את חבריו ואת מפקדיו, וכך גם הם שופטים אותו.
מקצועיות הפרט היא מרכזית, לא ניתן להפריז בחשיבותה. בין אם מדובר בלוחם או תומך לחימה, איש מבצעים או מנהלה. בתחומים צבאיים רבים מקצועיות הפרט חייבת להגיע לדרגת תפקוד אוטומטי. לתרגולות בקרב השפעה כפולה ומכופלת. ראשית, הן מאפשרות תגובה מהירה ותיאום גבוה בין חברי הקבוצה ההכרחיים בשדה הקרב. שנית, הן מקנות ביטחון עצמי לפרט ולקבוצה. נוסף על כך, תרגולות מבססות תחושת שליטה בקבלת ההחלטות ובהתרחשות בשטח. לבסוף, ובניגוד למקובל לחשוב, אין בקיומן כדי לבטל את שיקול הדעת של החייל או המפקד. ההפך הוא הנכון. ביצוע תרגולות באופן אוטומטי, לא רק שמונע היסוס או שיתוק, הוא גם משחרר את החייל או המפקד להתמקד בשיקולים נוספים, ומאפשר לפנות קשב להערכת מצב מהירה, ליוזמה וליצירתיות. אסור להפוך את החיילים לרובוטים, אך חובה לבנות חיילים וצוותים מיומנים הפועלים על פי תרגולות מוטמעות היטב, שבה בעת מאפשרות הפעלת שיקול דעת ויוזמה.
מקצועיות גבוהה היא היעד העיקרי שאליו נדרש הפרט להגיע. היא זו המאפשרת ביצוע איכותי ואפקטיבי ומסייעת לשיפור מתמיד של היכולת. לנגד עיני המפקד צריכה לעמוד בכל עת האחריות שלו בפיתוח, בשימור ובשכלול המקצועיות של כלל האנשים במסגרתו. זוהי אחריות מרכזית של המפקד. דרך המקצועיות הוא יכול לרתום לביצוע משימה ולהפך. חשיבות המשימה בהיותה כוח רותם לשיפור המקצועיות, וזהות וגאווה מקצועית – מרגע שהיא מתפתחת (וממשיכה להתפתח) – מסייעת להגדלת המוטיבציה לביצוע המשימה.