לכידות מקצועית וחברתית
"בנוהג שבעולם אדם נוטל אגודה של קנים אין יכול בבת אחת לשברם. אחת אחת אפילו תינוק יכול לשובר"
(מדרש ילקוט שמעוני לספר עמוס)
מפקד המבסס את תפקוד יחידתו ומנהיגותו על עקרון ההנעה הפנימית, עסוק באופן קבוע בחיזוק הגיבוש והלכידות של היחידה. יחידה מגובשת מספקת לחבריה ביטחון כפול – ביטחון מקצועי וביטחון חברתי – המגבירים בתוכם את תחושת המסוגלות והמוטיבציה. חשוב להבהיר, לכידות איננה שייכות שעליה דיברתי מוקדם יותר. שייכת היא תחושת ההזדהות של הפרטים, כל אחד לחוד וכולם ביחד עם הקבוצה. לכידות היא העוצמה וטיב הקשר בין חברי הקבוצה. לא ניתן כמובן לקיים לכידות ללא תחושת שייכות, אבל שייכות לבדה אינה מספיקה כדי לפתח לכידות.
ראוי להבחין בין שני סוגים של לכידות קבוצתית: לכידות חברתית ולכידות מקצועית.
לכידות מקצועית (משימתית)
לכידות מקצועית היא חלק מהותי בתפקוד היחידה ובכושר הביצוע שלה. היא מעידה על רמה גבוהה של תיאום בין חברי הקבוצה, שבאה לידי ביטוי בהשלמה וסנכרון בין תפקידים ומקצועות, ויכולת להתגבר על אתגרים ביעילות בשעת לחץ.
מבחן הצוות הוא היכולת להיות מתואמים, לדעת איש איש את תפקידו, לפעול באופן הרמוני שבו כל אחד מסייע ומגבה את האחר, כאשר כל אחד ממצה את מרב יכולותיו. משמעותה של לכידות מקצועית היא פעולה הרמונית ואפקטיבית של פלוגה, טייסת או סדנה. המקצוע הצבאי הוא אחד המקצועות המורכבים ביותר, והוא נבחן בתנאי לחץ וחוסר ודאות גדולים ביותר, ומכאן נובע הצורך ברמה גבוהה ביותר של תיאום וסנכרון.
לכידות מקצועית היא הבסיס לאיכות היחידה וביצועיה. הרוב המכריע של המשימות בצה"ל מבוסס על עבודת צוות, ולכן תיאום גבוה בין חברי הקבוצה הוא תנאי לאיכות. דרישות גבוהות, הישגיות ורמת ביצוע גבוהה, הן נשמת אפה של יחידה צבאית ושל צה"ל בכלל. השאיפה לאיכות ולמצוינות היא המצפן שלפיו צריכים להיות מכוילים החיילים והמפקדים בכל הרמות, ועבודת צוות טובה מתבטאת בסינרגייה בין כלל בעלי התפקידים, באמצעות ידע משותף, תהליכים מקצועיים וניסיון משותף רב ונרחב ככל שניתן.
לכידות מקצועית מושגת בתהליך שיטתי של לימוד, תרגול ותחקירים משותפים, התנסות, הפקת לקחים קבוצתית וחוזר חלילה. ככל שאלה יבוצעו בתדירות גבוהה יותר, כך תיבנה לכידות מקצועית באופן הדרגתי ושיטתי. האופן כולל את המעגל השלם של ביצוע, למידה ותחקור, הפקת לקחים והטמעה. כך יוגבר התיאום בין חברי הקבוצה. ניצול כל רגע פנוי לשיפור המקצועיות והתיאום של הצוות יוביל לאפקטיביות גבוהה, שהיא לעולם הקריטריון המרכזי שעל פיו נשפטת יחידה בעיני כולם ובעיני עצמה.
לכידות מקצועית היא חלק מעוצמתה של הקבוצה, וביטוי לעוצמת מנהיגותו של המפקד: מפקד תובעני, הדורש מחייליו רמת ביצוע גבוהה ביותר, ועוסק בשיפור התיאום ביניהם ללא הפסק – יוצר לכידות מקצועית. מפקד המסתפק בביצוע סביר או טוב – יגלה שבזמן לחץ ובזמן שאתגרים משמעותיים כופים את עצמם על המצב ועל הקבוצה, הלכידות המקצועית לא מחזיקה מעמד ונסדקת. "טוב זה רע!". הנורמה צריכה להיות שאיפה קבועה לטוב מאוד או מצוין.
תיארתי קודם לכן את הצורך של מפקד להיות קשוב, מלמד, חונך ומחזק. אין סתירה בין הדרישות האלה ובין רמת דרישות גבוהה מהפקודים. נהפוך הוא – למפקד המלמד והקשוב יש "זכות" גדולה יותר בעיני פקודיו לדרוש רמת ביצוע גבוהה, לדרוש תרגול נוסף פעם אחר פעם, לתבוע ניסיונות חוזרים ונשנים עד להשגת ביצוע מצוין של התרגולת, פיצוח האתגר הטכנולוגי והתייעלות בקצב הטיפול ברכב או ברק"ם. אין להסתפק בביצוע בינוני של הקבוצה כקבוצה, ויש לדרוש שיפור מתמיד, תחקור קפדני, תיקון ותרגול, עד להטמעה מלאה ותיאום גבוה בין חברי הקבוצה.
לכידות חברתית
בשונה מלכידות מקצועית, לכידות חברתית היא הממד הרך של הקבוצה, והיא נוגעת ליחסים בין חברי הקבוצה. אם בלכידות מקצועית הדגש הוא על התלכדות חברי הקבוצה סביב המשימה, כאן הדגש הוא על התלכדות סביב יחסים חברתיים. הפרמטרים המרכזיים שעל בסיסם היא נוצרת הם תחושת החברות, הפתיחות, הכנות, האמון והביטחון ההדדי בין אנשי הקבוצה. העיקרון המרכזי ביותר שאותו יש לממש הוא תמיכה שחברי הקבוצה מעניקים זה לזה, בייחוד ברגעי מבחן וקושי. זהו הביטוי המובהק ביותר של לכידות חברתית שאותה צריכים המפקד וחברי הקבוצה לטפח. מנהיג המבקש לעודד הנעה פנימית עוסק בלכידות חברתית באופן קבוע, ומטפח אותה באמצעות מפגשים, שיחות צוות, תהליכי למידה, כגון ניתוח משותף של אירועים חיוביים ושליליים ביחידה, פעולות גיבוש, שיחות אישיות ובירור מחלוקות.
פעולות גיבוש הן אחד הכלים הפיקודיים שעומדים לרשות המפקד. אלה פעולות שלכאורה אין להן תכלית מקצועית מוגדרת, אבל עצם המפגש החברתי והחוויה המשותפת מגבירים את ההיכרות האישית, יוצרים פתיחות וקשרים אנושיים, ומחזקים את הלכידות. המפגשים הללו מעניקים מרחב לאוורור ולריענון של הקבוצה, ומקום לחיבור נוסף ושונה של חברי הקבוצה – בינם ובין עצמם, ובינם ובין המפקד. דרך פעולות גיבוש יכולים חברי הקבוצה לגלות צדדים נוספים של מפקדם, וגם המפקד יכול להיחשף לרבדים נוספים של החברים בקבוצה, להלך הרוח שלה ולאופי היחסים הבין־אישיים שמתקיימים.
ללכידות חברתית השפעה ניכרת על האווירה ביחידה ועל הרצון של חברי הקבוצה להשתייך אליה, אבל היא חסרת משמעות ו"פריכה" לחלוטין ללא הלכידות המקצועית. האמון והביטחון של חברי הקבוצה זה בזה נובעים בראש ובראשונה מהמקצועיות ומההישגים של חברי הקבוצה. ביצוע המשימה הוא העיקר, וכשמדובר במשימות קרביות הכרוכות בסכנת חיים, אין חברות אמת אם אין בסיס מקצועי שבונה תחושת ביטחון אצל חברי הקבוצה, שכל אחד מהם יתפקד כראוי בלחימה.
ללכידות המקצועית והחברתית יש היבט נוסף ברמה האישית – הן מפחיתות את הפחד בקרב ומגבירות את הנכונות לנסות, להסתכן ולהעז בלחימה ובשגרה. במקום שבו קיימת לכידות, תחושת הפחד המלווה כל לוחם בלי יוצא מן הכלל, מתמתנת בזכות הקבוצה המגובשת, והיכולת להתגבר על סכנות ואתגרים מתחזקת: החובה להסתער ביחד עם החברים, הבושה שלא להסתער, המחויבות לתפוס עמדה בלחימה ולחפות על חבר, ההכרח של הפרט לחצות סמטה ולחבור לכיתה, ו"משיכה" של מטוס אחרון במבנה לתוך אזור מוכה טילים. "הרעות גורמת לאדם להרגיש חמימות ואומץ, כשכל האינסטינקטים מורים לו לקפוא ולפחד". [11] מונטגומרי, שידע קרבות רבים וראה את חייליו פעמים רבות במצבים קשים, ידע מדוע הוא אומר את הדברים. השילוב של לכידות מקצועית ולכידות חברתית מחולל הנעה פנימית מתוך מחויבות לחברים ולמפקד, מחויבות הנובעת מתחושת השייכות, אמון הדדי ואהבת החברים. זה נכון בקרב, נכון בשגרה, ונכון לכל סוגי היחידות.
גיבוש הקבוצה ולכידותה לא רק שמקטינים את החשש, הם גם מגבירים את האומץ: לומר, להציע, להביע דעה, להשמיע ביקורת ולבצע. גיבוש ולכידות מחזקים את הביטחון העצמי של הפרט, והוא מרגיש מוגן יותר ונכון להשפיע ולהיות מעורב במתרחש. הניסיון מקרבות רבים לצד מחקרים בנושא, מוכיחים שלחימה עם יחידה אורגנית או עם בעלי תפקידים שהתאמנו ביחד, מגבירה את רמת התפקוד של הפרט והקבוצה גם יחד. במלחמת יום הכיפורים למשל, נוצרו פעמים רבות חיבורים בין יחידות ובעלי תפקידים שלא הכירו זה את זה, והתוצאה הייתה תפקוד לקוי, וגידול ניכר במספר המקרים של הלם קרב. גם בשגרה יש יתרונות רבים לקבוצה אורגנית ומגובשת.
ללכידות הקבוצתית, המקצועית והחברתית כאחד, יש תפקיד מכריע הן על תחושת השייכות והן על עוצמת ההנעה הפנימית. "ביחידה כזו אני רוצה להישאר", יגיד לעצמו חייל או מפקד שבמודע או לא במודע מרגיש ש"טוב לו".