הישגיות והצטיינות צריכות להיות העקרונות שלאורם מחנכים ומכשירים מפקדים וחיילים, ויש לטפחן בכל נושא. ואולם טיפוח הישגיות אישית ללא גבולות וללא ריסונים עשויה לפגוע בלכידות הקבוצתית. חיילים ומפקדים עשויים להיות ממוקדים בהישגיהם האישיים, ולהזניח את חובתם החשובה להיות "שחקני צוות". התופעה מתרחשת לא פעם ביחידות המיוחדות ובקורסים היוקרתיים, אבל גם ביחידות אחרות ובקרב מפקדים. הכלל שאותו צריך להטמיע וליישם הוא "הישגיות וקבוצתיות", "הישגיות וחברות". מפקדים בכל הרמות חייבים להיות רגישים למתרחש ביחידתם, ולוודא שלא מתפתחת מגמת תחרות שלילית. הישגיות הדורסת שותפות ולכידות היא הישגיות הרסנית, אשר "מנסרת" את הענף שעליו היא יושבת עליו. אין משמעות לבעל תפקיד מצטיין בלי השתלבותו בצוות, ואין משמעות לטייס מצטיין אם אינו משתלב כראוי במבנה. אין משמעות לרמ"ד, לרע"ן או למפקד בכיר מוכשר, אם אינם פועלים כחלק מצוות ותורמים לצוות את כל יכולותיהם.
זה המקום להבחין בין הישגיות לתחרותיות. חיילים, מפקדים ויחידות צריכים לטפח הישגיות ולא תחרותיות. אדם הישגי מתאמץ ועמל באופן קבוע כדי להשתפר, ולהגיע לאיכות ולרמת ביצוע גבוהה. בזה הוא ממוקד. אדם הישגי מסתכל אל האופק, מסמן לעצמו יעד של איכות, ומקיים תהליכי למידה ותרגול כדי לכבוש את היעד. לעומת זאת, אדם תחרותי אינו מסתכל אל האופק אלא לצדדים, ועסוק בלגבור על מי שנמצא מצדדיו. אדם תחרותי מוּנע מגישה של יחסיות, אדם הישגי מוּנע מתוך שאיפה למצוינות. מעצם טבען, רוב המשימות הצבאיות מחייבות גם מצוינות אישית וגם עבודת צוות. במילים אחרות, נדרשת הישגיות אישית, ונדרשת הישגיות קבוצתית המבוססת על לכידות.
מג'יק ג'ונסון, כוכב לוס אנג'לס לייקרס, אמר בפרפרזה על דברי הנשיא קנדי: "אל תשאל מה הקבוצה יכולה לעשות למענך, תשאל מה אתה יכול לעשות למען הקבוצה".