הקדמה אישית
השנים עוברות, אני עובר מתפקיד לתפקיד ולא מפסיק ללמוד את סודות המנהיגות, אתגריה, הלכותיה וכלליה. אני לומד ומלמד: בתפקידי כרמטכ"ל היקף השיחות בנושא המנהיגות התרחב באופן מיוחד, במפגשים פורמליים ולא פורמליים, ביחידות, בקורסים, עם מפקדים צעירים ומפקדים ותיקים, בסדיר ובמילואים, בחדרי דיונים ומסביב למדורה. התחושה שהלכה והתחזקה אצלי היא שהיכולת שלי להעביר את ידיעותיי ואת ניסיוני בנושא לרבים מכם היא מוגבלת, ושהנושא הכה חשוב ומרכזי הזה מצריך זמן רב יותר מזה שמוקצה ל'שיחת מפקד'. המסקנה הייתה אחת: עליי להתיישב ולכתוב עבורכם את הבנותיי ולהציע לכם את ניסיוני. קיבלתי מצה"ל הרבה, חובתי לתת.
אפשר ללמוד מנהיגות ואפשר לפתח כישורי מנהיגות. מנהיגות טבעית היא יתרון, אבל איננה תנאי הכרחי. כל מנהיג, טבעי או פחות, חייב ללמוד ולהתפתח, להעמיק בנושא, ללמוד שיטות ולפתח מיומנות וכישורים. זו מטרת החיבור. הדברים שכתבתי הם כאמור פרי ניסיוני, הצלחותיי ושגיאותיי. הם נובעים מתוך רצון עז להעביר לכם את הידע שצברתי, רצון לסייע לכם להצליח, ומתוך ידיעה שלא בכל מה שכתבתי הצלחתי. כולנו חייבים להמשיך ללמוד את נושא המנהיגות, להיות ביקורתיים כלפי עצמנו ולהשתנות, תוך ידיעה שאפשר להמשיך ולהתפתח ולהיות מנהיגים טובים יותר.
שירתי בצה"ל ארבעים שנה, קיבלתי הרבה ואני משאיר לכם למעלה מארבעים פרקים במנהיגות.