באחת ההזדמנויות פנה אליי רס"ן מוכשר עם ניסיון פיקודי רב, ובגישה ביקורתית כלפי עצמו טען בפניי שטעותו המרכזית במהלך שנותיו כמפקד הייתה שהציב את המשימה הרבה מעל טיפוח האנשים: "פעלתי לעיתים קרובות מתוך לחץ, אשר גרם לי לשכוח שההשקעה באנשים תשפר את ביצוע המשימה לאורך זמן".
העצמת הפרט היא תוצאה של פעולות רבות שמנהיגות נכונה מיישמת, של מנהיגות אשר מובילה את האדם, במודע או לא במודע, להרגיש משמעותי:
* מתייחסים אליי ומקשיבים לי
* אני מקבל יחס הוגן
* אני עומד בדרישות המקצועיות
* סומכים עליי ומעריכים אותי
* יש לי ביטחון ותחושת מסוגלות מקצועית
* אני מרגיש שייך
* לקבוצה שלי יש הישגים
* אני שותף לדבר משמעותי
* אני משפיע
במקום שכך הם פני הדברים, חייל או מפקד ירגיש: "אני משמעותי ועושה דבר משמעותי. אני רוצה להישאר כאן, ולתרום להצלחת הקבוצה והמשימה ככל שאפשר". חייל או מפקד שמרגישים כך הם ביטוי מובהק להצלחה מנהיגותית, שתמציתה היא יצירת הנעה פנימית בקרב הפקודים המובילה לתפקוד אפקטיבי, ומייצרת תחושת "אחריך".
