המפקד הוא הרבה יותר מבונה הקבוצה ושומר הסף. המפקד הוא קצין החינוך הראשי של יחידתו, בין שהוא מפקד מחלקה או רמטכ"ל. הוא מחנך לערכים, לרוח צה"ל, לאהבת העם והארץ, לאזרחות טובה ולערכי הצבא. מהם ערכי הצבא הרצויים? נכונות להילחם ולסכן את חייך, אומץ, רעות, נאמנות, משימתיות, יוזמה ועוד. בכל אלה עוסק המפקד, מלמד, מסביר ומפתח את אנשיו. הוא מלמד מהן הנורמות הרצויות ומהן הנורמות הפסולות, ומבדיל בין מה שמותר לאסור בכלל, ובין מה שמותר באזרחות ואסור בתכלית האיסור בצבא. הוא הראשון לפעול על פי ערכים אלה, וראשון להדגים את מימושם, בבחינת "ממני תראו וכן תעשו".
חינוך בכלל, וחינוך לערכי הצבא בפרט, צריך לטפח את הנכון והרצוי ולהסביר את השלילי והאסור. ההוויה הצבאית שכל מהותה היא הפעלת כוח ופעולות שתכליתן תקיפה, הרג והשמדה, מזמנת חיכוך קבוע עם שולי המרחב של האסור. יחידות רבות מתחככות בגבולות הערכיים ופועלות במרחב "המותר" על שפת המדרון של האסור. הדבר נכון במחסום, במעצר לילי, בהפעלת אש, במרחב הסב"ר ועוד. כדי להימנע מטעויות וממעשים פסולים חייב כל מפקד לעסוק בלימוד הגבולות ובסימונם, בהבהרת העקרונות לפעולה לגיטימית ונכונה, מוגבלת או אסורה. השהייה והפעילות ב"מרחבי סכנה" ערכיים מחייבת את המפקדים לעסוק בכך באופן שיטתי ואינטנסיבי.
לא רק הפעלת כוח מזמנת מדרונות ערכיים. כל קבוצת אנשים הפועלת במשותף במשך זמן יכולה להיות חממה להתפתחות נורמות שליליות. הסכנה גדולה יותר בקרב חיילים צעירים, בחוויה הראשונה של בניית זהותם העצמאית, כאנשים צעירים שנמצאים לראשונה מחוץ לגבולות המוכרים והמשפחתיים שהיו בחייהם עד כה. חשוב לזכור שאנו קולטים את החיילים מחיי האזרחות לעולם שהוא חדש עבורם וכולל לא מעט מצבים חדשים ומצבי לחץ. לעיתים, ובעיקר כאשר חסרה ביחידה תחושה של משמעות ויכולת השפעה, כדי לחוש תחושת שליטה וביטחון מדומה, ייווצרו ביחידה דפוסי פעולה של כוח עד כדי אלימות כלפי האחר. הדוגמה המוכרת ביותר היא תופעת ה"צעירים-ותיקים" – תרבות פסולה של שירים גסים והתנהגויות אחרות שנועדו לחלק את היחידה למעמדות של "שווים יותר" ו"שווים פחות", לפי הוותק שלהם. זהו מדרון ערכי שלא מעט מפקדים ויחידות הידרדרו בו. המפקד המחנך חייב להיות ער לתופעות מסוג זה ולהתמודד עימן באופן ישיר וללא פשרות.
נוסף על הקשר הייחודי שתואר קיימת עובדה פשוטה: מפקד שעוסק בחינוך מעצים את מנהיגותו. אנשים רוצים שינהיג אותם אדם ערכי, אדם שמייצג את הערכים שהם מאמינים בהם או שואפים אליהם. דמות כזו יוצרת אצלם הזדהות ותחושת שייכות. מפקד שעוסק בחינוך מרחיב את החלון אל תוך נפשו, מעמיק את ההיכרות של פקודיו עם אישיותו, וכך מחזק את האמון וההערכה בינו ובינם.
צה"ל הוא צבא יחיד ומיוחד מסיבות רבות, ואחת הבולטות שבהן היא שירות החובה. זוהי עובדה המטילה על המפקדים אחריות מיוחדת ונוספת שאינה קיימת בהכרח בצבאות מקצועיים. צה"ל מקבל לשורותיו את החיילים למשמרת של כמה שנים מתוקף חוק שירות החובה, וחובת המפקדים היא להפוך את "החובה" להזדהות ורתימה. דווקא בגלל שירות החובה, על המפקדים לנצל את תקופת השירות לשלוש משימות מרכזיות נוספות: האחת, להעצים את החיילים באופן אישי. השנייה, להמשיך את דרך הוריהם ומערכת החינוך ולהפוך אותם לאזרחים טובים. השלישית, להעמיק את ההיכרות שלהם עם כל חלקי העם, ולהגביר את ההזדהות שלהם עם המדינה ועם הרעיון הציוני. הוויית השירות בצה"ל מאפשרת לקדם את הנושאים הללו באופן טבעי ושיטתי.
התכונה הבולטת ביותר שמגלים על עצמם אנשים במהלך השירות הצבאי היא כושר הפיקוד והמנהיגות. המסגרת הצבאית מזמנת התנסות במצבי פיקוד, ומפקדים זוטרים וחיילים מתגלים כמנהיגים טבעיים. מעבר לתרומה הגדולה לצה"ל, יש בכך העצמה אישית, חיזוק הביטחון העצמי, ויציאה לחיים האזרחיים עם תחושת הצלחה ומסוגלות, אשר מעודדים ודוחפים להתקדמות, לקיחת סיכונים, העזה והתפתחות אישית. זוהי השפעה ותרומה חינוכית מן המעלה הראשונה, הן לפרט והן למדינה.
לכל אורכו השירות הצבאי מחזק את הקשר בין האוכלוסיות השונות ובין הפרט לעם ולמדינה. לשרת את המדינה תקופה ממושכת, להשתתף בדבר מהותי וערכי הגדול ממך ומשאיפותיך האישיות, יוצר תחושת שייכות. השירות הצבאי חושף את המשרתים למקומות שונים בארץ, שרבים מהם לא ביקרו בהם מעולם, חושף אותם לאירועים היסטוריים, עוסק בערכים ורעיונות חשובים, וכל זאת כשהם משרתים בארגון שאין לו עניין ברווח, בפרסום או בתועלת אישית, אלא בערך מרכזי ולאומי – ערך הביטחון, המטפח לצרכיו ערכי־משנה כגון אמון, חברות, עבודת צוות ושותפות.
מפקד מחנך ללא הפסקה:
מחנך במסדר בוקר, תוך כדי התדריך, התחקיר ובסיכום השבועי,
מחנך לפני המסע, במהלך המסע או בסופו,
מסביר לפני הסיור ובמהלכו (כשאפשר),
מקיים בעצמו שיעורים, ניתוחי קרבות ואירועים,
סוקר לעומק את הגזרה החדשה ואת סביבת המוצב החדש,
מפתח נושא ערכי בשיחה אישית, בשיחה מזדמנת או בשיחת צוות,
מתחת לעץ, על ספסל, במשרד, בדת"ק או בכיתה,
מחנך באמצעות דיאלוג, דף מפקד, תוכנית חינוך או משימות חינוך שהוא מטיל על אנשיו,
מחנך באופן שבו הוא מתגמל או מעניש, משבח או מעיר,
מחנך באופן שבו הוא מדבר, אוכל, דורש מעצמו ומתנהג,
ובראש ובראשונה – מחנך באמצעות מעשיו, התנהגותו והדוגמה האישית שהוא נותן.
כל הפעולות וההזדמנויות שתיארתי יוצרות תנאים המעצימים את המשרתים, מחזקים את תחושת השייכות וההזדהות שלהם עם העם והמדינה, ומוציאות אותם לחייהם האזרחיים כאנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה ותחושת מסוגלות, וכאזרחים גאים יותר וטובים יותר. צה"ל הוא חממה לחיזוק התכונות הללו, חממה לרכישת כישורי החיים, מעין "חדר כושר" אישי ולאומי לפרט ולמדינה.
