בכל הדרגים מתקיימים דיונים ושיחות כשיטת עבודה להערכת מצב, לתכנון, תיאום ללמידה ולקבלת החלטות: בפורום מפקדי הפלוגה והשייטת, בטייסת ובחטיבה, במחלקות המטה ובין מפקדים בכירים. דיונים רציניים מפתחים את היחידה, מסייעים ב"ניווט הספינה" בכיוון הנכון ומעצימים את חברי הקבוצה ואת מפקדי המשנה. דיונים איכותיים יוצרים תחושה של רצינות ולמידה, ושל יכולת השתתפות והשפעה, שהם בעלי ערך עצום בחיזוק ההנעה הפנימית. כדי שהדבר יתקיים דרושים שני תנאים יסודיים: הראשון, הדיון חייב להיות דיון של אמת, המשאיר מרחב להתלבט ולחשוב ביחד. מפקד שאינו מקיים שיח ודיונים מסוג זה מחמיץ ידע, רעיונות והזדמנות להעצמה ולרתימה. מפקד שמקיים דיונים אך מגיע אליהם עם סיכומים מוכנים מראש, או לא פתוח באמת להקשיב לשיח המתפתח, לא רק שאיננו מועיל – הוא אף מזיק. במצב כזה משתתפי הדיון מזהים בנקל כי מדובר בדיון "סגור מראש", דבר שמשרה עליהם פסיביות, נוטל מהם את הרצון להתאמץ ולהשפיע, ופוגע גם במנהיגות המפקד עצמו. לעומת זאת, דיונים קשובים, פתוחים וכנים מעשירים את השיח, ומגוונים את זוויות ההסתכלות באופן שמעמיק את הניתוח ואת תהליך קבלת ההחלטות.
התנאי השני: יצירת תרבות של שיח והקשבה עמוקים, ולא תרבות של דיבור בלבד. שיח והקשבה עמוקים מאפשרים להבין את הנימוקים של הצד האחר, ומאפשרים לראות את התמונה דרך נקודת מבט אחרת. בתרבות של דיבור לעומת זאת, כל אחד מקשיב, אולי אפילו בסבלנות, אבל כל עניינו הוא רק להשמיע את דבריו בתורו. שיח פתוח, עמוק, קשוב ואמיתי, "יוצא" מהאוהל או מחדר הדיונים ומקרין על היחידה כולה. שיח כזה משפיע באימונים, בתכנונים, בנוהלי הקרב, באווירה הכללית, בתרבות, ומעל הכול בפתיחות והמחשבה בפעילות המבצעית.