גיבוי

"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן"

(תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג)

יש לכוחה של השגיאה ולתרומתה של הטעות ערך רב בלמידה, אך אין לטעות בהבדל שבינן ובין התעלמות מפקודות או חוסר הקפדה על מימושן. הלמידה והאימונים מכוונים לביצוע המשימה בחירום או בשגרה, ולניצחון במלחמה. בה בעת אנו מחויבים לשמור על חיילינו ועל ביטחונם האישי. המקצוע הצבאי כולל אחריות לחיי אדם, אשר באה לידי ביטוי במקצועיות ובדייקנות שבה יש לגשת לביצוע כל משימה, קטנה או גדולה, בשגרה או במלחמה. פעולה בהתאם לנורמות הצה"ליות כוללת הכנות יסודיות, המבוססות על פקודות הצבא ועל הנחיותיו המקצועיות. הפקודות הן ביטוי לניסיון וללקחים שנצברו במהלך שנים, והן מהוות תמרורי הכוונה ואזהרה בדרכה של היחידה. כל מי שאינו מקיים אותן כאילו דוחה את ניסיון העבר ומתעלם מתמרור המצביע על "עיקול חד" בדרך, או מזהיר מפני "צומת סואן". אם הפקודות הן תמרורי הכוונה ואזהרה – ההוראות המקצועיות הן המצפן, וחובה למלא אותן כשם שחובה לעקוב בניווט אחר מחוג המצפן.

אך העשייה הצבאית אינה כרוכה רק במילוי פקודות והוראות. חייבת להיות בה מידה גדושה של חופש פעולה, שיקול דעת, יצירתיות ויוזמה, המקדמים ביצוע ומחוללים שיפור, ועל המפקד לעודד אותם בכל דרך. דווקא משום כך, מעשים והחלטות הנובעים מיוזמה או משיקול דעת עשויים להתגלות כלא נכונים. זו המשמעות של שגיאה. אם השגיאות זוהו וסומנו ביושר – הן יהפכו להיות אבני הדרך במסלול השיפור וההצלחה. לכן, במקום ששיקול הדעת היה שגוי – המפקד נדרש לתחקר, ללמוד וללמד, ולתת גיבוי לאנשיו. במקום שהיוזמה לא צלחה – הוא צריך לחזק אותם ולקרוא להם לנסות שנית. במקרים מסוג זה אין מקום לענישה, וחובה לעודד ולטפח את חופש הפעולה.

בניגוד לכך, אם הופרו הפקודות ולא בוצעו ההנחיות – המפקד חייב להרים דגל אדום. הוא לא יכול לקבל זאת. אסור לו לטשטש את העובדות, ועליו לתבוע אחריות. תקלה חובה להוקיע. תקלה היא סוג של עבירה. היא פעולה אשר נובעת מאי ביצוע של הנחיות, או חריגה מהותית מיסודות המקצוע. תקלה לרוב נובעת מרשלנות, מחוסר אחריות, מאווירה של חוסר רצינות וממקצועיות לקויה. תקלה אינה תופעה מקובלת בתהליך של למידה והתפתחות, והיא תופעה שאסור לקבל. מפקד המזהה תקלה נדרש להגיב בענישה, וגם מקרה של שיקול דעת החורג ממרחב הסבירות ייחשב לתקלה.

לפיכך, יש הבדל מהותי בין שגיאה לתקלה, ולכן הכלל הבסיסי הוא:

כלפי שגיאות – יחס מגבה וסלחני.

כלפי תקלות – יחס מוקיע ומעניש.

כלפי שתיהן – למידה והטמעה.

השילוב בין פקודות לחופש פעולה, בין יוזמה להנחיות מקצועיות, ובין גיבוי לענישה, הוא מה שיקדם בו בזמן את ביצוע המשימות, הלמידה והשיפור, ויבטיח את השמירה על חיי אדם.