אחריות אישית ומשמעת עצמית

"כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה, ובמקרה שאין לו הוראה ברורה, או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע, בשכלו, תפיסתו ויוזמתו".

(דוד בן־גוריון) [6]

אין משפט המבטא באופן מדויק יותר את האחריות האישית הנדרשת מכל חייל ומכל מפקד. חיילים ומפקדים בכל התפקידים חייבים להיות מחונכים לאחריות אישית ולמשמעת עצמית. זה עניין מקצועי, אך לא פחות מכך זהו גם עניין של הנעה פנימית.

אחריות אישית של חייל וקבוצה היא אבן יסוד חיונית והכרחית לבניין כל יחידה צבאית. לחימה ומצבי קרב (כמו גם תחומים רבים בשגרה) מתאפיינים בחוסר ודאות, בקצב שינויים גבוה, בצורך בגמישות ובתגובתיות מהירה. יתרה מכך, ביחידות צבאיות רבות הפיקוד והשליטה מבוססים על פיקוד מבוזר ויחידות משנה המבצעות את משימתן עצמאית. כל אלה מחייבים פעולה עצמאית, יוזמה ומשמעת עצמית גבוהה, החל בראשון החיילים, דרך כל שדרת הפיקוד, בכל סוגי התפקידים.

מהו מבחן האחריות האישית והמשמעת העצמית? האם חייל, מפקד או יחידה מבצעים את כל המוטל עליהם גם ללא פיקוח ובקרה. יתרה מכך, האם החייל מתאמץ לבצע את משימותיו לנוכח קשיים, גם ללא נוכחות פיקודית ומבלי שמדרבנים אותו לכך.

שיאה של האחריות והמשמעת העצמית בא לידי ביטוי כשחייל או מפקד מנצל הזדמנות שרק הוא יודע שקיימת, וממצה אותה עד תום כדי לעמוד במשימות. זהו גם ביטוי מובהק ליוזמה, המצופה מכל חייל ומפקד.

משמעת עצמית מתבטאת בכל תחומי הפעילות של חייל ויחידה בשמירה, באימון, בפעילות מבצעית, בתיקון המכונה והפלטפורמה, בדיווח ועוד. רס"ן נדב מילוא ז"ל היה מ"פ מסלול תחת פיקודי, כאשר באחד השבועות, לאחר שקבע שכל חיילי ומפקדי הפלוגה יעברו בוחן מסלול, נזכר ברגע האחרון לפני יציאתו לביתו בסוף השבוע, שהוא עצמו לא ביצע את הבוחן. הוא לא ויתר לעצמו, ועל אף שכל החיילים כבר היו בדרכם הביתה, הנחה את סגנו ״לקחת לו זמנים״ וביצע את המסלול באופן מלא.

צה"ל מתבסס על כך שלאורך כל שגרת היום חיילים ומפקדים מבצעים פעולות רבות ללא בקרה. צה"ל מסתמך על עצמאות החייל והמפקד, ומבסס זאת על אמון בחייל ובמפקד. זה העיקרון שמאפשר תפקוד מקצועי, תגובה מהירה, גמישות וכושר הסתגלות.

איך מטפחים אחריות אישית ומשמעת עצמית? ראשית באמצעות רתימה, תחושת שייכות והזדהות, שהן כאמור כל תכלית המנהיגות. שנית, באמצעות הנחלת הערך התפקודי והערכי של האחריות האישית, לצד המחשת המחירים שעלולים להיות לחייל וליחידה בהיעדר תרבות של משמעת עצמית.

דרך נוספת לטיפוח אחריות אישית היא הטלת משימות ומתן אחריות לכפופים. מפקדים נוטים להמעיט בכך. מדד המשימתיות והחשש מביצוע לא איכותי עשוי לשתק מפקדים, ולמנוע מהם האצלת סמכויות. הדרך הנכונה לפתח אחריות היא לסמוך על פקודיך, לאמן אותם לבצע את המשימות בעצמם, לקבל אחריות ולקחת אחריות, ולהתמודד עימה. זה אומנם יהיה כרוך בטעויות ובתוצאות לא מספקות מעת לעת, אבל בסוף התהליך הם יהיו הרבה יותר מנוסים ויותר עצמאיים.

לאחריות אישית יש היבט נוסף וחשוב בפני עצמו: חייל בעל אחריות אישית הוא חייל שפועל מתוך כוח פנימי, רצון אישי, ובמילים אחרות – מתוך הנעה פנימית. חייל או מפקד כזה מרגיש שהוא בחר לנהוג בדרך נתונה, שהוא יזם ושהוא זה ששולט במעשיו. במובן הזה, הוא בעצמו יוצק תוכן למושג ההגשמה העצמית, המשמעות וההנעה הפנימית.