אווירה חיובית ואופטימיות

אווירה חיובית בקבוצה כמוה כמזג אוויר היוצר תנאים לצמיחה. הראשון להשפיע על כך, אם כי לא היחיד, הוא המנהיג, ולכן חובתו לשדר גישה חיובית, חיונית ואופטימית. מפקד מרוחק, מופנם, נוטה לכעוס או עגמומי, חוסם רוח טובה והתלהבות, החיוניים לכל קבוצה אנושית. מפקד צריך להיות נמרץ, רענן ומסביר פנים, הרואה את ההזדמנות והפוטנציאל גם ברגעים מאתגרים. אליו העיניים נשואות, הן בעיתות שגרה והן ברגעים מאתגרים. רוח טובה יוצרת אקלים המשחרר לחצים מיותרים, מגביר למידה ותפקוד, מחזק את השייכות ומעודד חיקוי והשראה.

אווירה טובה חייבת להיבנות על יסודות של מקצוענות ומשמעת. אסור שהיא תתפתח על מצע של דרישות בינוניות, חוסר הקפדה ועיגול פינות, אלא להפך, על בסיס של סטנדרטים גבוהים וגישה תובענית. היא גם זו שנותנת משנה־תוקף למצבים שבהם המפקד נדרש להיות תקיף, נוקב, ביקורתי וכועס. דווקא על רקע "אווירה טובה" וחיובית, אלה האחרונים מקבלים משמעות גדולה יותר.

אווירה טובה אינה "כיף", אלא תחושת סיפוק קבועה שנטועה בעומק היחידה, תחושה אשר נובעת מהישגים, תרבות בריאה, דימוי עצמי גבוה, יחסים טובים בין חברי הקבוצה ובינם ובין מפקדם, לצד מימוש יעדים המושג בזכות מקצוענות, מאמץ ועבודה קשה, הנעשים ברוח חיובית ואמון הדדי.