אדם מחפש משמעות, מפקד יוצר משמעות

"מי שיש לו איזה 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'"

(ניטשה)

במחקר שהציג הפסיכולוג דן גילברט מאוניברסיטת הרווארד, נערכה השוואה בין נתונים של אנשים אשר הפכו למשותקים בגפיים ובין אנשים שזכו בסכומי כסף גדולים במיוחד בהגרלת הלוטו. תוצאות המחקר הראו ששנה אחרי שהפכו נכים ושנה אחרי הזכייה, שתי קבוצות האנשים היו מאושרות באותה מידה בממוצע. למרות שתכלית המחקר הייתה אחרת, אפשר להסיק ממנו את מה שידוע זה מכבר: אנשים צריכים משמעות, וזה מה שעושה אותם למאושרים. אנשים שהפכו נכים באופן פתאומי יכולים להמשיך למלא את חייהם בעניין רב ולצקת לתוכם טעם ופשר. נסיבות חיים חיצוניות כגון כסף לא קונות משמעות, ונכות מלאה או חלקית לאו דווקא פוגעת בתחושת המשמעות.

אנשים מחפשים משמעות. אדם מחפש משמעות. זהו גם שם ספרו של ויקטור פרנקל, רופא וניצול ממחנה ההשמדה אושוויץ, אשר הציב את הצורך האנושי במשמעות במרכז ההוויה של האדם. זו יכולה להיות משמעות של ייעוד בחיים, משמעות דתית או אחרת, אך אדם לא יכול להתקיים ללא תחושת משמעות. פרנקל חזר לאמירה של ניטשה והרחיב אותה:

"שאיפת האדם לפשר היא כוח ראשוני [...] פשר זה הוא ייחודי וסגולי בכך שרק הוא עצמו חייב ויכול למלאו. רק בדרך זו הוא לובש משמעות שיש בה כדי למלא את שאיפת האדם לפשר [...] עיקר שאיפתו של האדם להגשים פשר ולממש ערכים, ולא רק לספק ולמלא דחפים ויצרים". [5]

הצורך במשמעות הוא לבנת יסוד אצל האדם, ומשכך היא יסוד מרכזי להבנת נפש האדם. כל מפקד בכל דרג חייב להבין את המשמעות, להזדהות איתה ולטפח אותה בקרב פקודיו (וגם בקרב עמיתיו ומפקדיו). משמעות היא טעם החיים עבור בני האדם. כל אחד בוחר את המשמעות של חייו, אך בצבא, לחיילים ולמפקדים אין את חופש הבחירה הזה, והמפקד הוא זה שנושא באחריות לגבש, לפתח ולהעצים את "טעם החיים הנוכחי", כדי ליצור משמעות עבור פקודיו.

המפקד יוצר משמעות המהווה מנוע פנימי רב עוצמה בקרב המשרתים. בצה"ל היכולת ליצור משמעות צריכה להיות טבעית הרבה יותר מבצבאות אחרים, ובוודאי ביחס לארגונים אחרים. ההיסטוריה של העם היהודי, השגת העצמאות, הגנה על מדינת ישראל ועל עם ישראל, הם נקודת התחלה משמעותית. האתגר הביטחוני הקבוע שניצב לפתחנו, גם אם עצימותו ואופיו משתנים מתקופה לתקופה, לצד ריבוי הזירות והאיומים, מספקים נקודת משען ליצירת משמעות והזדהות.

אמרתי נקודת משען מכיוון שאין די בכך. בכל היחידות ובכל הדרגים יש לטפח את משמעות השירות הצבאי, אך בעוצמה לא פחותה את משמעות התפקיד הקונקרטי כביטוי למשמעות אישית ולהגשמה עצמית. הגשמה עצמית היא התחושה של אדם שהוא מצליח להביא את יכולותיו לידי ביטוי, ולממש את הפוטנציאל והיכולות הגלומים בו. להגשמה ולמשמעות האישית יש השפעה עצומה על המוטיבציה. כפי שנראה בהמשך, היא מורכבת ממרכיבים שונים, אבל הטעם שאדם מעניק למעשיו הם כוח הדחף החזק ביותר.

כולם זקוקים לפשר ולמשמעות, וכולם זקוקים לתזכורת ולהדגמה של האופן שבו המשמעות הרחבה של העשייה באה לידי ביטוי במשימות התפקיד האישי של כל אחד. זה פשוט וטבעי יותר במחלקה קרבית, בסטי"ל, בטייסת או במכלול מודיעין, ומחייב אתגר גדול יותר בתפקידים אחרים. מי יוצק משמעות לתפקידו של הנהג או האפסנאי? מי הופך את השגרה שלהם לבעלת טעם והקשר, אשר ממחישים את תרומתם? מפקד שיוצר משמעות מסביר להם באופן קבוע מה מתרחש ביחידה, בפיקוד, בצבא ובמדינה, מסביר את חלקם בתרגיל "בשבוע הבא", משתף בשיקולים שהובילו להחלטה ומנתח איתם את האירוע המוצלח או החריג שאירע "בשבוע שעבר". מפקד שעומל על יצירת משמעות מוביל תוכנית הדרכה, תוכנית חינוך, ומרבה בשיחות אישיות וקבוצתיות. מפקד שיוצר משמעות מעצים את אנשיו, לא מאפשר להם להרגיש כ"בורג במערכת" ובוודאי שלא כ"ברגים" מיותרים, ומטפח אצלם את הזהות המקצועית, השייכות, הנחיצות וההנעה הפנימית.

יתרה מכך, למשרתי הקבע, קצינים, נגדים ועובדי צה"ל, יש בחירה חופשית, וההחלטה אם להישאר בצה"ל נתונה לשיקול דעתם. אבל גם אצלם יש לחזק את המניע הפנימי ולבסס את רצונם להמשיך ולשרת. לכן יש חשיבות גדולה לא פחות לעסוק גם אצלם בטיפוח המשמעות של תפקידם ותרומתם, בין שמדובר במפקד פלוגה או מח"ט, רמ"ד או רח"ט, טייס או חובל, ובין שמדובר באיש מנהלה.

כולם, חיילים בסדיר, נגדים, עובדי צה"ל וקצינים, צריכים לחזק לעצמם את החוזה עם השירות הצבאי, ולחדש מעת לעת את טעם השירות בצבא, את סיבת הבחירה בדרך חיים מסוג זה, ואת הזיקה שבין ההגשמה העצמית ובין התרומה ליחידה ולמדינה. נהג המוביל תחמושת מדי יום, טכנולוג, איש כוח אדם, לוחמת או מפקד – כל אחד מאלה צריך להבין את תרומתו ליחידה, למשימה, ליכולות צה"ל ולמצב הביטחון. זהו תפקידו של כל מפקד. הוא נדרש להבהיר ולהסביר לאנשיו את הקשר בין תפקידם הפרטי ובין המצרף הכללי של העשייה הצוותית, היחידתית והצה"לית. תפקידו של המפקד להצביע על החיבור בין המודיעין, התקשוב או הפיתוח הטכנולוגי ובין אופן תפקוד הכוחות בשטח, ולדעת להסביר לפקודיו כיצד פרט קטן במודיעין או בלוגיסטיקה, בערוץ תקשורת, בהכנת המטוס או הספינה תורם לביצוע המשימה.

תחושת המשמעות היא זו שמסבירה איך לוחם שמשתוקק לצאת לביתו בסוף שבוע, מחליט להישאר שבת ביחידה כדי לקחת חלק בפעילות מבצעית; איך מפקד במילואים דוחה חופשה בחו"ל, כדי להיות חלק מהאימון היחידתי; איך נער או נערה בני שבע עשרה עושים כל שביכולתם, כדי להצטרף ליחידות התובעניות ביותר; ואיך קצינים ונגדים שיכלו להרוויח שכר גבוה פי שניים או שלושה משכרם הנוכחי, נשארים בצה"ל ועוברים מתפקיד לתפקיד מתוך תחושת משמעות עמוקה.

תחושת המשמעות המתוארת עד כאן נובעת ממהות ייעודו של צה"ל, וממרכזיות הביטחון במדינת ישראל. למרות זאת יש לתחושת המשמעות רובד יותר בסיסי ופשוט, והוא למעשה סך כל הנושאים שדיברנו עליהם עד כה: אדם שזוכה ליחס הוגן, מקבל הכרה, יחס אישי וחש תחושת שייכות, כבר מוצא בכל אלה משמעות רבה. כשכל הגורמים הללו חוברים למשמעות הצבאית והביטחונית ולמשמעות התרומה של התפקיד הקונקרטי, מתקבל שלם שמהווה שילוב בין הגשמה עצמית־אישית ובין התרומה למטרה, שהיא גדולה הרבה יותר מכל אחד מאיתנו באופן אישי.

תחושת מסוגלות ושייכות לקבוצה, שעוד אדבר בהן בהמשך, יוצרות תחושת משמעות, אך עשייה בתחום משמעותי, שמכוונת לתוצאה שמביאה לשינוי או מייצרת השפעה, מגבירה במידה ניכרת את תחושת המשמעות. לשון אחר, מנהיגות צריכה לייצר לחייל או למפקד תחושת "אני משמעותי", הנובעת מהיחס לפרט ומהתכלית והתחום שבהם הוא עוסק.

מפקד שיוצר עבור פקודיו משמעות, כיחידים וכקבוצה, מפתח אצלם הנעה פנימית, דלק פנימי ויעד שאליו הם "נוסעים" מרצונם! יצירת משמעות היא המפתח הגדול והמרכזי למנהיגות. זהו המפתח לרתימה וליצירת רצון בקרב הפרט והקבוצה לבצע את המשימה. מי שמחולל באנשיו הנעה פנימית לא צריך להשתמש בכוח הפקודה. הרתימה והמשמעות חזקות ממנה.