מלחמות אסימטריות מתאפיינות בחוסר איזון בין הצדדים, וטבען מאתגר את השמירה על כללי המלחמה הצודקת ודיני הלחימה. ציות להם יוצר תחושת חד־צדדיות וחוסר צדק ומותיר בקרב אזרחי הצד המציית תסכול נוכח מה שנתפס כחולשה ומוסרניות יתר. יש להיזהר שלא לבלבל בין הבנה ובין הסקה בנוגע לאופן הפעולה הראוי
בית טארק עז א־דין בעזה לאחר תקיפת צה"ל במבצע "מגן וחץ". פעולות אלה פתחו מחדש את הדיון בסוגיות גרימת הנזק לבלתי מעורבים במסגרת פעולות המאבק בטרור. צילום: חשבון הטוויטר של חסן אצליח, 9 במאי 2023

בית טארק עז א־דין בעזה לאחר תקיפת צה"ל במבצע "מגן וחץ". פעולות אלה פתחו מחדש את הדיון בסוגיות גרימת הנזק לבלתי מעורבים במסגרת פעולות המאבק בטרור. צילום: חשבון הטוויטר של חסן אצליח, 9 במאי 2023

כטבע סבבי לחימה מול ארגוני טרור, גם מבצע "מגן וחץ" (9–13 במאי 2023) התאפיין באתגרי לחימה מורכבים הנערכים בשטח אוכלוסייה אזרחית. המבצע נפתח בסיכול ממוקד של צה"ל נגד בכירים בגא"פ (ג'האד אסלאמי פלסטיני). פעולות אלה הובילו, לצד סיכול יעדי הפעולות, למותם של עשרה אזרחים נוספים, ופתחו מחדש את הדיון בסוגיות גרימת הנזק לבלתי מעורבים במסגרת פעולות המאבק בטרור.

מצד אחד, היו שטענו כי אי אפשר להצדיק פעולות אלה ברמה המוסרית, שכן מוות של חפים מפשע, ובפרט של ילדים שהימצאותם בשטח הייתה ידועה (על פי אחת הטענות), לעולם אינו יכול להיות מוצדק במסגרת מוסר המלחמה. מנגד, אחרים טענו כי הפעולה כוונה נגד מטרות לגיטימיות, בין היתר כלפי מי שאחראי לרצח אזרחים ישראלים חפים מפשע, ומשכך, הנזק הנלווה לפעולה מידתי ביחס למטרה. זאת בעיקר נוכח העובדה שמי שסיכן את אותם האזרחים שנפגעו היו בכירי הטרור עצמם. במאמר זה נבקש לטעון כי שני צידי המתרס שוגים בהבנתם את דרישות מוסר המלחמה, ובפרט את הקריטריונים לבחינת המוסריות של פעולות הנעשות במסגרת המלחמה בטרור. בלי לנקוט עמדה בנוגע לפעולות הסיכול שבוצעו במהלך מבצע "מגן וחץ", עקב מחסור במידע רלוונטי, הרי יש מקום לבחון את הקריטריונים הללו ולהבהירם, תוך התמקדות בהיבטים המייחדים פעמים רבות את הזירה המקומית של מלחמה בטרור.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן