המלחמה באוקראינה התנהלה ועדיין מתנהלת בעיקרה ביבשה, אך גם בתווך הימי הייתה פעילות מבצעית רבה, שלרוב הייתה רחוקה מזרקורי התקשורת. מאמר זה יציג את המערכה הימית באוקראינה, והלקחים אותם ניתן להפיק ממנה.
תפקידי הצי הרוסי במלחמה
לצי הרוסי אין תפקיד מכריע בתפיסת המערכה המשולבת הרוסית וביישומה (הפחות מוצלח) באוקראינה. עם זאת, לצי מספר תפקידים אסטרטגיים הגנתיים והתקפיים.
תפקידיו ההגנתיים כוללים מצד אחד את משימת מניעת הגישה מהאוויר או מהים לציים ולכוחות אוויריים עוינים לשטחה היבשתי והימי של רוסיה, לשם כך מצויד הצי בספינות החמושות בטילים נגד מטוסים, בטילים נגד ספינות ובצוללות תקיפה, ומצד אחר את הבטחת חופש השיט של אוניות הסוחר הרוסיות, תוך התמודדות עם איומים מסוגים שונים דוגמת כלי שיט של היריב ומיקוש ימי. פעולתן של אוניות הסוחר הרוסיות מאפשרות לכלכלה הרוסית אורך נשימה כלכלי, גם כאשר המרחב האווירי הרוסי סגור.
תפקידיו ההתקפיים של הצי הרוסי מגוונים יותר, וכוללים כלדקמן:
* תקיפה מרחוק, עד 2,500 קילומטרים, של מטרות על היבשה, הן בקרבת החופים והן בעומק שטחה של מדינת האויב באמצעות טילים מדויקים.
* הטלת מצור ימי על מדינת האויב כדי לפגוע בכלכלתה, ולמנוע ממנה לייבא אמל"ח.
* הנחתת כוחות יבשה על חופי מדינת האויב, אם במסגרת פעולה עצמאית ואם כמאמץ מסייע על ידי פגיעה בעורף האויב בעת שהמאמץ העיקרי של הצבא הוא יבשתי.
* איסוף מודיעין סיגינטי מהים, ותמיכה באמצעות המודיעין במהלכים הצבאיים הכוללים של הצבא הרוסי, לרבות תקיפות סייבר מהים.