שנה וחצי חלפה מתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה. המדינות הדמוקרטיות במערב גינו בחריפות את התוקפנות הרוסית, והטילו עליה סנקציות רחבות היקף. לצד זאת הן התגייסו לעזרת אוקראינה בדרכים שונות, החל במשלוחי נשק ותחמושת וכלה בסיוע כלכלי. אל מול התגייסות זו של המערב, נתפסת עמדתה של הדמוקרטיה הגדולה בעולם הודו, כבעייתית, וזו נאלצת לבצע עתה חישוב – מסלול מחדש במדיניות החוץ שלה.
משבר רוסיה אוקראינה מציב בפניה אתגרים ואילוצים חדשים – במערכת הבין־לאומית ככלל, ובמערכת האזורית האסייתית בפרט. הצורך של הודו לחשב מסלול מחדש במדיניות החוץ שלה, כפי שמשתקף בעמדתה ביחס למלחמה באוקראינה, נובע ממספר סיבות. ראשית, העלייה במעמדה של הודו ככוח עולמי מפנה אליה יתר תשומת לב. הודו הפכה לכלכלה החמישית בגודלה, והתחזיות מצביעות שבשנים הקרובות תהפוך לשלישית בגודלה אחרי סין וארצות הברית. לפי קרן המטבע העולמית צמחה הודו ב־2022 בקצב של של 6.8%, בעוד ארצות הברית צמחה רק בכ־1.6% . שנית, הודו מבקשת להתמקד במיצובה כמעצמה גלובלית חשובה המשתתפת בעיצוב סדר היום הן של המערכת הדרום־מזרח אסיאתית, והן של סדר היום העולמי ככלל. סיבות אלה מחדדות את תשומת הלב עולמית לתגובתה למשבר בין רוסיה ואוקראינה.