שבועיים לפלישה – מחשבות על המלחמה באוקראינה

ניסיון לחלץ נגמ"ש גלגלי שקוע בבוץ, אוקראינה 2022. מקור: דף הטוויטר של חב"ד אינפו

ב־24 בפברואר 2022 פרצה מלחמה באוקראינה, כאשר כוחות מצבא רוסיה פלשו לשטחה במספר צירים למזרח המדינה במקביל למערכה באש שבה נתקפו יעדים בכל רחבי אוקראינה. פתיחת המלחמה מהצד הרוסי דמתה לדעת חלק מהחוקרים לתפיסת "הלם ומורא"1 בה נקטו כוחות הקואליציה ובראשם ארצות־הברית במלחמת המפרץ השנייה (2003). עם זאת, נראה כי אין הרבה דמיון בין התפיסה ואופן יישומה ב־2003 לאופן שבו פעל צבא רוסיה בפתיחת המלחמה באוקראינה, מלבד העובדה שהמערכה באש להשמדת נכסים חיוניים בכל רחבי אוקראינה נעשתה במקביל לתחילת התמרון.

המקורות ללימוד מהלכי הלחימה של שני הצדדים לא אמינים במידה המאפשרת למידה משמעותית, רובם מושפעים מהאופן שבו שני הצדדים רוצים להציג את הלחימה ומאקראיות רבה שמקורה בפרסומים של אנשים פרטיים המעורבים בלחימה או הנמצאים באזורי הקרבות. ארגוני המודיעין השונים העוקבים אחר מהלכי הלחימה ניזונים גם הם ממקורות אלה, נוסף על מאמצי האיסוף החשאי שהם מפעילים (במידה שהם מפעילים) אך מידע זה לא זמין לחוקר שאינו נמנה עמם. עם זאת, יש ארגוני מודיעין דוגמת המודיעין הבריטי המפרסמים באתר הרשמי באינטרנט וברשתות החברתיות עדכונים על תמונת המצב בלחימה. לכן, נכון לסייג את המסקנות הנלמדות בשעת מלחמה זו, לא רק כפי שנכון לעשות במהלך כל מלחמה שהייתה בעבר, אלא, בעיקר בעת הזו, שבה יש נטייה מוגזמת להישען על פרסומים של סרטונים ותמונות שכביכול מציגים את המתרחש במלחמה.

במאמר זה אציג מחשבות ראשוניות בנושאים שונים הקשורים במלחמה המתרחשת, ומסקנות מסוימות בנוגע לאופייה של המלחמה במאה ה־21. ניתן להפיק משמעויות מהלחימה באוקראינה לצה"ל ולצבאות מערביים בכלל, אך כאמור הן ראשוניות בלבד וללא מחקר מעמיק כמתבקש. אחת הטענות המרכזיות שלי היא שצבא רוסיה אינו כושל כפי שהדבר מצטייר בתקשורת, וייתכן שהישגיו המוגבלים באופן יחסי למצופה במערב, הפער בין הפעלת כוחות היבשה בפועל לתפיסת ולתורת הלחימה המוכרים והעובדה שלא ניסו לכבוש ערים אוקראיניות, מבטאים הפעלה מותאמת ליעדים מערכתיים ואסטרטגיים שהציב הממשל הרוסי למלחמה.

כאמור, יש קושי למדוד את אפקטיביות כוחות צבא רוסיה בהשוואה לתפיסה ולתו"ל המוכרים מאחר שנראה שמדיניות הפעלת הכוח שונה מהמוכר בתפיסה ובתו"ל והיא מותאמת, ככל הנראה, ליעדים מערכתיים ואסטרטגיים. צורת הפעלת הכוחות הותאמה לגורמים שונים, בהם למדיניות אסטרטגית-מערכתית של הממשל הרוסי ובראשו פוטין, לאילוצים אובייקטיביים הקשורים למאפייני מרחב הפעולה ולניסיון הרוסי (ככל הנראה) להימנע מפגיעה באופן משמעותי בעם האוקראיני, כדי שלא יהפוך לאויב שקשה יהיה לרצותו מיד אחרי סיום המלחמה. מכאן, שאין לראות בצורת הפעולה בלחימה באוקראינה ניסיון ליישום התפיסה והתו"ל הרוסי. לכן, לדעתי יש להתייחס בזהירות רבה לפרשנויות השונות במדיה ובמוסדות מחקר בעולם, שקבעו, חלקם חד־משמעית, שהרוסים כשלו ביישום התפיסה והתו"ל שלהם.

תפיסות ותו"ל רוסי

התפיסה הרוסית להפעלת עוצמה צבאית2 כפי שהתפתחה בעשור האחרון, הביאה לשינויים בארגון הצבא ובשיטות הפעולה שלו. השינויים כללו ארגון של יחידות בדרג הגדוד לקרב משולב, והגברת עצמאות הפעלת האש כבר בדרג זה. משינויים אלה נוצר ה־BTG (Battalion Tactical Group). שינויים נוספים נעשו בדרגים גבוהים יותר, ועיקרם הסדרת הפו"ש על יחידות האש והכפפתן, לפחות משימתית, לדרגים נמוכים – תוך כוונה למצות את הפעלת האש בצורה מיטבית לעבר יעדים שיש להכניע. רק כאשר אלה ממשיכים להילחם, יידרשו הכוחות המתמרנים להיכנס לתוך השטח ולהכריעם.

שינוי מהותי נוסף הגדיל את מקומן של הפעולות "הרכות" שיש לנקוט בלחימה, כמו ל"א, סייבר ותודעה. נוסף על אלה הוטמעה בתפיסה "הלוחמה ההיברידית" שבה ננקטות פעולות מסוגים שונים, בממדים שונים ובצורה מסונכרנת כלפי האויב, כאשר משתנה המקום שניתן לכל אחת משיטות הפעולה בהתאם לאילוצים שונים ולהתנהגות האויב. במסגרת לוחמה זו מופעלים כוחות צבאיים שאינם "רגילים", כגון מיליציות מקומיות ויחידות של שכירי חרב דוגמת "קבוצת ואגנר" שהופעלו גם בלחימה בסוריה,3 לצד הפעלת כוחות צבא וכלים אחרים (סייבר, תודעה וכדומה).

בשעה שניתן היה לראות את יישומה של התפיסה המתפתחת הזו בלחימה שבה הייתה מעורבת רוסיה באוקראינה בעבר, בסוריה ויש הגורסים שגם בלחימה בגיאורגיה (2008) הרי שבלחימה הנוכחית באוקראינה רוסיה מבטאת נסיגה מסוימת מתפיסת הלחימה הזו. הנסיגה מבוטאת, לכל הפחות, בכל הקשור להפעלת העוצמה הצבאית בכל הממדים ובעיקר בהפעלת כוחות היבשה, האש הרקטית והארטילרית וה־BTG, לרבות עוצמת אש התמ"ס המצויה בו. נראה שמושגים כגון "תמרון עמוק"4 ושיטות לתמרון לפי דרגים שבהן הכוחות מבקיעים את מערך ההגנה של האויב באמצעות פעולה מדורגת שלאחריה דיוויזיות הדרג השני מנצלות הצלחה היכן שבוצעה הבקעה, ומתמרנות לעומק כפי שניסו לפעול הסורים במלחמת יום הכיפורים בחזית רמת הגולן,5 לא מיושמים בלחימה באוקראינה, ולמעשה צבא רוסיה פיתח שיטות חדשות להפעלת הכוח ובתוך כך לתמרון.

הכיתור שכוחות רוסיה מבצעים סביב הערים האוקראיניות אינו הדוק. אחת הסיבות היא המחסור בסד"כ, שיכול לאפשר כיתור הרמטי של הערים המתפרסות על שטח נרחב. סיבה אחרת יכולה להיות היעדר רצון רוסי לכיתור מלא והדוק של הערים, אלא הטלת כיתור חלקי בלבד להקרנת עוצמה, איום בפועל על האויב בעיר, הפעלת אש מהשטחים השולטים לעבר יעדים בעיר – צבאיים ונכסי שלטון – ובסיס יציאה אפשרי לפשיטות ליעדים בפאתי העיר ובתוכה. הכיתור החלקי מאפשר לאזרחים להימלט מן העיר למקומות אחרים – דבר שמצייר את הצבא הרוסי כהומניטרי – ובמקביל מאפשר הכרזה על העיר כעל מרחב לחימה בהקשר לדיני המלחמה, כך שיוכל להפעיל אש רבה יותר לעבר העיר.

בימים הראשונים ללחימה נעשה השימוש ברקטות ובארטילריה במשורה, לפחות בעת שזו הופעלה לעבר השטחים הבנויים. אם בצ'צ'ניה ובגיאורגיה הופעלה אש ארטילרית ורקטות לעבר שטחים בנויים והסבה נזקים משמעותיים, הרי שבימים הראשונים במלחמה באוקראינה נמנעה רוסיה מהפעלה מסוג זה. עם זאת, לאחר מספר ימי לחימה היו מקרים שבהם הופעלה אש של ארטילריה ורקטות לעבר שטחים בנויים, בעיקר לעבר שכונות מסוימות או שטחי מסחר ותעשייה בערים ובעיירות, שככל הנראה היה ידוע שיש בהן ריכוזי לוחמים ומיעוט של אזרחים.

BTG, מבנה עקרוני. צילום: ויקימדיה

צירי תמרון וכיבוש השטח?

צבא רוסיה תמרן בשלושה צירים6 עיקריים: האחד לעבר קייב, השני לעבר חארקוב והשלישי במרחב קרים. מעבר לצירי התמרון העיקריים הוא פעל גם במרחב דונבאס, כדי להשיג שליטה על מרחב שבו נמצאת אוכלוסייה אוהדת לרוסיה וכן כדי לרתק, ככל הנראה, חלק מהכוחות האוקראיניים בחזית המזרחית. התמרון של הכוחות הרוסיים בשלושת הצירים התבסס על נתיבים סלולים ברובם, ועל דרכי עפר כבושות, כדי לאפשר את תנועת הכוחות במהירות. התנועה שלא על־גבי צירים לא מתאפשרת במקומות רבים, בשל מאפייני הקרקע שחלקה בוצית או כזו המרובה בביצות, שאינן מאפשרות תנועת כלי רק"ם ורכב.

התנועה שהתבססה בעיקר על־גבי צירים חשפה את הכוחות הרוסיים למארבי נ"ט ולהתקפות מקומיות, שמנעו מהם להביא לידי ביטוי כוח חזק בחזית ההתקדמות. כמו כן, תנועת הכוחות התבצעה בטורים ארוכים שהשליטה בהם מורכבת, והמענה לאירועים מבצעיים במהלך התנועה מוגבל ביותר. התנועה של טורי הרק"ם הגבילה ככל הנראה גם את השילוב של כוחות לוגיסטיים בכוחות, ואלה הונעו בשלבים אוחרים לתנועת הכוחות הלוחמים, בשיירות לוגיסטיות שהיו יעד נוח להתקפות של הכוחות האוקראיניים.

הכוחות שהתקדמו בצירים לא כבשו את המרחבים שבהם עברו, כך שלמעשה השטחים המצויים בעורף הכוחות הרוסיים לא טוהרו מכוחות אוקראיניים. עם זאת, רוב הכוחות האוקראיניים הסדירים ככל הנראה התפנו מהשטחים המצויים בעורף הכוחות הרוסיים הקדמיים, אך בשטח נותרו כוחות אוקראיניים שפעלו בשיטות של גרילה ופגעו בכוחות הרוסיים שנעו בצירים, ובעיקר בכוחות הלוגיסטיקה שלהם. לכן, כאשר מתבוננים במפות שמפרסמים גורמים שונים יש להתייחס בהסתייגות רבה לסימון השטחים הללו ככבושים. אומנם הדומיננטיות בהם היא של צבא רוסיה, אך אין הם מטוהרים מאויב, לפחות לא בשלב הזה. אם יישארו כוחות רוסיה על אדמת אוקראינה, הם יידרשו לטהר את המרחבים הללו מכוחות גרילה כדי להגדיל את חופש הפעולה והביטחון של כוחותיהם.

עיירות וערים שבפאתיהן ואף בתוכן מצויים כוחות רוסיים לא טוהרו, והכוחות שוהים בהן בעיקר בפאתים ובנקודות מפתח ומאבטחים עצמם מפני התקפות של כוחות אוקראיניים סדירים וכאלה הפועלים כגרילה. הכיבוש המוחלט של שטחים בנויים, ובעיקר עיירות וערים גדולות כמו מריופול, חרסון, חארקוב וקייב, עשוי לארוך שבועות ואף חודשים ארוכים ולגבות קורבנות רבים מהצדדים. הרוסים, שמבינים היטב את המשמעות של לחימה בשטחים בנויים, לא מנסים לכבוש ולטהר את השטחים הבנויים, אלא תופסים עמדות שולטות עליהם בפאתים ובמידת הצורך בצירים מרכזיים בהם. במקרים שבהם ינסו כוחות צבא רוסיה לכבוש ולטהר מרחבים בתוך העיירות והערים, הרי שהם עשויים להיתקל בהתנגדות של כוחות קטנים רבים, שיפעלו נגדם מכל בית, מרתף וחלון בעודם מפעילים נשק קל, רימונים, בקבוקי תבערה ורקטות נגד רק"ם. במהלך ימי הלחימה הראשונים נראו עדויות להתארגנות של אזרחים כמיליציות חמושות להגנת הערים, באמצעות הכנת בקבוקי תבערה והקמת עמדות הגנה.

הלוגיסטיקה של צבא רוסיה מאורגנת בצורה המאפשרת עצמאות לכוחות הלוחמים בחזית, וכן באופן שמאפשר מילויים באספקה הנדרשת באמצעות שיירות המונעות לפנים, אל מרחב הלחימה, בדומה לאופן שבו מאורגנים הכוחות הלוגיסטיים בצבאות אחרים כדוגמת צה"ל. הלוגיסטיקה היא מאמץ תומך שיש לתכננו בדרך שיוכל לאפשר את קיום התוכנית המבצעית, ובעיקר את רציפות הלחימה והמשכיותה. הכוחות הלוגיסטיים וכלי הרכב שלהם אינם בעלי כשירות לשרוד במרחב שבו לחימה פעילה בעוצמה גבוהה, ולשם כך כאשר המצב מחייב מבחינת האיום על הכוחות הלוגיסטיים  –מתארגנים כוחות לוחמים שתפקידם לאבטחם ולאפשר את הגעתם לכוחות הקדמיים, בדרך שיוכלו להעלות את כשירותם להמשך הלחימה.

על בסיס ניתוח ראשוני בלבד ניתן להסיק שהמאמץ הלוגיסטי ספג פגיעות לא מעטות מהכוחות האוקראיניים, ומכאן שתמיכתו את הכוחות הקדמיים לא הייתה שלמה. השיירות הלוגיסטיות שנעו בצירים שהלכו והתארכו בשלושת צירי התמרון העיקריים היו חשופות, כמו הכוחות המתמרנים, להתקפות של ירי טילי נ"ט מטווחים שונים, לירי מקלעים ונק"ל ולהסתערות של יחידות אוקראיניות לעברם. בכמה מקרים הופצו בערוצי התקשורת וברשתות החברתיות סרטונים שבהם נראו התקפות מן האוויר, בעיקר של כטמ"מים, שהביאו להשמדת כל השיירה או חלקה.

לאורך הצירים נראו כוחות רוסיים שנטשו את כלי הרק"ם שלהם, או שעמדו לצידם וטענו כי נגמר להם הדלק. כמובן שאפשר להסיק מכך שאכן נגמר לחלק מהכוחות הדלק ומכאן שהתכנון הלוגיסטי ופעולתו במהלך הלחימה לא היו טובים. עם זאת, ניתן גם להניח שלפחות חלק מהכוחות "התקועים" דאגו לרוקן את מכלי הדלק שלהם כדי להפסיק את הלחימה מסיבות שונות, עיקרן פחד והיעדר חוסן מספק להמשיך ולהילחם – תופעה מוכרת במלחמות.

במקרים שבהם תועדו שיירות לוגיסטיות של צבא רוסיה, נעו הכלים בצפיפות רבה והיו מטרות קלות לתקיפה. התנועה בשיירות, הן של כוחות לוחמים והן של כוחות לוגיסטיים, נדרשת להתבצע כאשר המרווחים בין כלי הרכב הם כאלה המותאמים לאופי הדרך מבחינת מהירות הנסיעה, לצורך למנוע נתקים בין הכלים, לאיומים הקיימים על הכוחות העוברים בציר וכמובן בהתאם לכשירות הנהגים לנסיעה ביום, בלילה ובמזג אוויר משתנה. התנועה הצפופה של השיירות הלוגיסטיות (ושל הכוחות הלוחמים) מאפשרת להסיק שכשירות הכוחות הלוגיסטיים לנוע בשיירה נמוכה, וכי חוסנם של מפעילי כלי הרכב ואולי גם של מפקדי השיירה אינו גבוה.

במהלך הלחימה ערכו הרוסים עצירות, יש שקראו להן "עצירות אופרטיביות". בעצירות אלה נערכו מבצעי אספקה לכוחות, והועלתה כשירותם מבחינת המלאים השונים הנדרשים להמשך לחימה. נראה כי עיקר האספקה של הכוחות הלוחמים נדחף עבורם לפנים ולא נעשה שימוש רב, ככל הנראה, בלוגיסטיקה מקומית מחשש שתיפגם על־ידי האוקראינים. עם זאת, נכון יהיה לחקור זאת עם סיום הלחימה, ולבחון באיזו אספקה מקומית נעשה שימוש ומה היו השיטות לביצועה (בדיקות איכות, מניעת הרעלה ועוד).

כרזה שמדגישה את מנהיגותו של הנשיא ולודימיר זלנסקי (מקור: טוויטר)

כל העם צבא – על תודעה וצבא העם

אזרחים ולוחמים אוקראינים פועלים ללא הרף ברשתות החברתיות, ומפרסמים תמונות וסרטונים של הישגים נגד הצבא הרוסי, ראיונות עם שבויים רוסים ותיעוד של פעולות הרסניות שעושים הרוסים נגד שטחים אזרחיים. ייתכן שיש הכוונה מדינתית לכך, אך אין עדויות שמצאתי לכך עד כה. הישג נוסף שהם מנסים לייצר הוא תחושת הצלחה בלחימה נגד הצבא הרוסי ובכך, אולי, לעודד תמיכה של מדינות המערב בהם ואף לנסות ולעורר שותפות פעילה בלחימה נגד רוסיה.  

לנשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי, מקום חשוב ביצירת התודעה הקשורה בהעלאת מורל הלוחמים בצבאו והאזרחים. הנשיא נותר, לפי הדיווחים השונים ועדותו הוא, בקייב, ושומר מגע עם התקשורת באופן תדיר. הוא מרבה לפרסם הצהרות לתקשורת, לעודד את העם והלוחמים, מעבר כמובן לפנייה למדינות המערב לתמיכה במדינתו נגד רוסיה. בימים הראשונים למלחמה נהג זלנסקי להסתובב ברחבי העיר, לפגוש באזרחים שנותרו בה ובכוחות הלוחמים. זאת כאשר הוא לבוש (חלקית) במדים, לעיתים חבוש בקסדה ובאפוד קרב. כרזה שעיצבו האוקראינים מסבירה את הכבוד וההערכה שהם נותנים לו, ומבטאת את מנהיגותו כפי שהיא נתפסת בימי המלחמה. 

האוקראינים מאמצים גישות של התגייסות האזרחים ללחימה נגד אויב שפלש לארצם, כפי שעשו זאת עמים אחרים בהיסטוריה. בעניין הזה נכון יהיה לחזור למאמרו של ישראל בר בכתב העת מערכות, המהווה הערות לחיבוריו הצבאיים של תום ווינטרינגהאם, ובו אימץ את לקחיו של האחרון מהלחימה בספרד ואף גיבה אותם בלקחי הלחימה בספטמבר 1939 בפולין.7 לקחיו של ווינטרינגהאם, שהתנדב למלחמת האזרחים בספרד ללחימה נגד הכוחות הגרמנים שהגיעו לסייע ללאומנים שלחמו ברפובליקנים (סוציאל־דמוקרטים, ליברלים וקבוצות נוספות), היו שכדי להתמודד באופן יעיל עם הבליצקריג הגרמני יש לגייס את האזרחים ל"מלחמת העם כנגד מלחמת הבזק". לדבריו: "על כל העם במדינה הנלחמת בכוח פולש, במקרה של ספרד כוחות מצבא גרמניה ובמקרה הנוכחי צבא רוסיה, לאחוז בנשק ובכך להביא לצמצום השגי הפולש ואף לבלום כליל את פלישתו".8

מלבד ההתנגדות בכוח וההתארגנות במיליציות מקומיות, נראה שאזרחים אוקראינים נלחמים על ארצם אפילו בידיים חשופות. במקומות רבים נראו התגודדויות של אזרחים, חלקם מבוגרים ונשים, שמנסים לחסום בגופם את התקדמות הכוחות הרוסיים. הגם שהיו מקרים של ירי לעבר חסימות מסוג זה, האזרחים מתייצבים על הצירים ומפריעים לפעולות כוחות צבא ומשטרה רוסיים שנכנסו לתוך העיירות והערים. רוב התגובות של הצבא הרוסי נגד האזרחים אינן קשות, ולרוב לא דווח על נפגעים. נראה כי סובלנות הכוחות הרוסיים נובעת ממדיניות הפעולה באוקראינה בה, למרות עוצמת הכוחות שנכנסו, יש ניסיון להימנע מהגברת האיבה של האזרחים כלפי הרוסים. זאת כדי לאפשר את "היום שאחרי" שבו תנסה רוסיה, ככל הנראה, לשלוט באוקראינה (לפחות בחלקה המזרחי) ולקיימה כמדינת חסות.

בריחת האזרחים מהערים במזרח אוקראינה ובמרכזה החלה ממש עם תחילת הפלישה הרוסית, וייתכן שאף קודם לכן, כאשר חלק מהאזרחים שיערו שפוטין יממש את איומיו. בימים הראשונים התבצעה ההתפנות של האזרחים, ככל הנראה, ללא כל ארגון. בימים הבאים תחת ניהול מסוים, לרבות עידוד היציאה שלהם מאזורי הקרבות כדי שלא לסכנם. הממשל האוקראיני לא מאפשר, נכון לכתיבת שורות אלה, לגברים בגילאים המתאימים ללחימה לצאת מהמדינה. אלה נשארים מאחור ומצטרפים, חלקם, למיליציות המקומיות שמתארגנות תחת חסות צבא אוקראינה. האזרחים, משפחות ללא אבות, נעים מערבה לעבר המרחבים שאינם תחת אש ישירה וסכנת תמרון כוחות קרקע רוסיים. חלקם נותרים במרחבים המערביים, חלקם עוברים את הגבול ומוצאים מקום ארעי במחנות המוקמים לפליטים. חלקם אף ממשיך לעבר מדינות יעד רחוקות יותר, דוגמת ישראל.

הרוסים מאפשרים את תנועת האזרחים מזרחה, למרות שלעיתים דווח על אש שנורתה לעבר האזרחים היוצאים לאזורי הקרבות9 וכן על מיקוש הצירים, כפי שהעיד דומיניק סטילהארט, מנהל המבצעים של הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום, כאשר כמה מאנשיו שניסו לצאת ממריופול ב־6 במרס הבינו במהרה שהציר ההומניטרי ממוקש.10 יציאת האזרחים מאזורי הקרבות מקלה על הפעלת העוצמה הצבאית הרוסית ותאפשר להם, ככל שיתרוקנו אזורי הלחימה מאזרחים, להפעיל אש בצורה חופשית יותר, כפי שכבר עשו בימים האחרונים לעבר שכונות מגורים בערים כמו חארקוב, מריופול ואף בקייב. מעבר לתועלת המבצעית שהרוסים מקבלים מכך שהם מאפשרים את פינוי האזרחים מהערים – הם מצטיירים כהומניטריים בנושא הזה בעיני אזרחי אוקראינה ובעיני העולם, ולא מספקים "תחמושת" נוספת למדינות המערב ולבית הדין בהאג.

נראה כי מתקיימים מגעים בין שני הצדדים כדי לסכם את הצירים שבהם תתאפשר תנועת האזרחים המתפנים מאזורי הקרבות. עם זאת, בימים הראשונים של המלחמה נראו שיירות של אזרחים היוצאים מאזורי הקרבות, כשהן נעות על צירים שבהם נצפים בכיוון השני כוחות צבא רוסיים בדרכם לערים מהם התפנו.

תנועת כוח רגלי ורכב קרבי בשטח בנוי (מקור: טוויטר)

כשירות הכוחות הרוסיים

פרשנים רבים טענו שכשירות הכוחות הרוסיים ירודה לנוכח ביצועי הצבא בימים הראשונים של המלחמה וכי "הצבא שלו (של פוטין, ד"ד) מתגלה בחולשתו, כישלון מפואר".11 נראה שנכון יהיה להמתין עם הקביעות הללו, ולבחון את הנושא לעומק לאחר שיתבררו יעדי המבצע, התכנון שנערך לו והשיקולים להחלטות שנתקבלו במהלכו. כאמור, נראה שתכנון המבצע היה כזה שהפעלת הכוחות הייתה לא זהה לתפיסה ולתו"ל המוכרים, אלא בהתאמה לשיקולים מערכתיים־אסטרטגיים ומכאן שלא הופעלה אש מסיבית לפי עקרונות התו"ל, כיבוש השטחים הבנויים לאחר שספגו הפגזות משמעותיות כפי שנעשו בצ'צ'ניה ובמקומות אחרים ופעולות נוספות, לכן קשה לקבוע מהי רמת הכשירות של היחידות הפועלות באוקראינה ושל צבא רוסיה בכלל..

עם זאת, מהעדויות המצולמות של פעולת כוחות הקרקע הרוסיים והלוגיסטיקה התומכת אותם, ניתן בהחלט לקבוע כי חלקם הראו כשירות ירודה. כשירות חלק מהכוחות ירודה בכל הקשור להבנת הסביבה המבצעית שבה פעלו, לדוגמה כוח רגלי מלווה ברק"ם גלגלי פעל בשטח בנוי כשהוא חשוף לשטח ההשמדה, בצורת רחבה פתוחה וגן משחקים המוקפים בבניינים גבוהים. כשירותם של הכוחות הרוסיים ירודה גם בתחום הלוגיסטיקה, לכל הפחות בנושא הנעת השיירות וביטחונן. עדות הקשורה לחוסן (כשירות מנטלית כפי שהדבר מוגדר בצה"ל) נמוך של הלוחמים הרוסיים, ככל הנראה רק ביחידות מסוימות ולא בכל הצבא, באה לידי ביטוי בראיונות שהוכרחו לתת לתקשורת ולרשתות החברתיות לוחמים שנלקחו בשבי. חלקם טענו שלא ידעו על כך שהם עתידים לפלוש לאוקראינה וחששו מאוד מהלחימה – דבר שהביא למורל נמוך ולפחד משתק בקרב חלק מהם.

סיכום ולקחים לצה"ל

צה"ל יכול ללמוד רבות מהמלחמה בהקשר הטקטי של הפעלת כוחות יבשה, אוויר וים, ובהקשרים מערכתיים ואסטרטגיים. המלחמה באוקראינה מאפשרת מבט מפוכח לעבר עולם המלחמה שככל הנראה עדיין לא השתנה רבות מעידן המלחמות של המאה ה־20. במלחמה זו מופעלים כוחות יבשה משמעותיים שתמרנו בשלושה צירים עיקריים לתוך חלקה המזרחי של אוקראינה. התמרון הקרקעי נעשה במקביל למערכה באש, רובה מן האוויר, שניסתה להשמיד את מערך ההגנה האווירית של האוקראיניים, מפקדות, צמתי תקשורת ונכסים אחרים שאותם החשיבו הרוסים כמהותיים, ושפגיעה בהם תביא להחלשת יכולות צבא אוקראינה. למרות "ערפל הקרב" בכל הקשור למידע מהימן על המלחמה בכל מרכיביה, יהיה נכון לעקוב אחרי המהלכים ולפתח את הדיון עליהם ועל נושאים אחרים שהומלצו ללמידה בימים ובשבועות הבאים.

תודה לד"ר עדו הכט ששיתף את סקירותיו היומיות על מהלך המלחמה.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz