מתקפת החות'ים על איחוד האמירויות והמשמעויות לישראל

פיצוץ מכליות נפט באבו דאבי, 17 בינואר 2022

ב־17 בינואר 2022 תקפו לוחמים מארגון אנצאר אללה (החות'ים), במהלך מבצע שכינו "סופת תימן", את נמלי התעופה הבין־לאומיים בדובאי ואבו דאבי ואת בית זיקוק נפט של חברת הדלק הלאומית ADNOC באבו דאבי, באמצעות חמישה טילים בליסטיים (אחד מהם מתוצרת איראן - ד'ו אלפקאר) ולהקת רחפני נפץ.1 שבוע לאחר מכן, ב־24 בחודש, שיגר אנצאר אללה שני טילים בליסטיים לעבור שדה התעופה א־זפרה ו"יעדים חיוניים" באבו דאבי, לפי החות'ים.2 בדיוק שבוע לאחר התקיפה, ב־30 בחודש, הודיעה איחוד האמירויות על יירוט נוסף של טיל בליסטי ששוגר על־ידי החות'ים מתימן, בעת שנשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, שהה בביקור בה.3

עליית המדרגה בתוקפנות האיראנית באה לידי ביטוי בדרך שאיראן, באמצעות החות'ים בתימן, תקפה לראשונה יעדים באיחוד האמירויות, ולא הסתפקה בתקיפות נגד יעדים בסעודיה. לתקיפה האחרונה יש לצרף את ההשתלטות של אנצאר אללה על ספינה אמירתית4 ב־3 בינואר 2022. ייתכן שאיראן תבחר מעתה להתמקד בתקיפות נגד איחוד האמירויות על חשבון תקיפות נגד סעודיה בשל המשא ומתן שהיא מנהלת עם ריאד לנרמול יחסיהן, אולם אין בטוחות לכך. בין אם התירוץ לתוקפנות יהיה קלף מיקוח במשא ומתן הדיפלומטי עם סעודיה, ובין אם מתוך רצון איראני להשתלט על תימן בכל מחיר. התקיפה הנרחבת באיחוד האמירויות מצטרפת לצבר מתקפות רחפני הנפץ ושיגורי הרקטות בחודש האחרון של המיליציות השיעיות בעיראק נגד אזור השגרירות האמריקנית בבגדאד, ונגד בסיס עין אל־אסד ובסיס נוסף סמוך לשדה התעופה הבין־לאומי בבגדאד המארחים כוחות אמריקניים.5 זאת, במסגרת יום השנה לחיסול מפקד כוח קֻדס של משמרות המהפכה, קאסם סֻלימאני, בינואר 2020.

ניכר כי יעדי התקיפה החדשים של שלוחי איראן, והעלייה בכמות התקיפות שלהם, נעשים כחלק מהמשא ומתן על הסכם הגרעין בינה ובין ארצות־הברית ויתר המעצמות בווינה. ראשית, איראן מקווה להשתמש בתקיפות אלה שהמערב ידרוש ממנה להפסיק אותן, ואז תוכל להציג "ויתור" כביכול בתמורה לוויתורים ממשיים במשא ומתן מצד המערב, בפרט בנושא הפחתת העיצומים הכלכליים. שנית, על רקע הלך הרוח שמציגות ארצות־הברית, צרפת, בריטניה וגרמניה בכל הנוגע לחידוש הסכם הגרעין, לא מן הנמנע כי איראן מעריכה שמדינות אלה לא יפעלו נגד התוקפנות שלה ושל שלוחיה, שכן הן זקוקות לאיראן יותר מאשר איראן זקוקה להן.

הנשיא יצחק הרצוג בביקור באיחוד האמירויות, 30 בינואר 2022

התקיפה החות'ית בהקשר הישראלי

עליית המדרגה בתוקפנות האיראנית וההתמקדות באיחוד האמירויות, היא מסר הרתעתי עבור ירושלים. בניגוד לסעודיה, שם איראן תוקפת לעתים קרובות באמצעות אנצאר אללה, באיחוד האמירויות מבקרים תיירים, אישי ציבור ודיפלומטים ישראלים לאחר החתימה בין שתי המדינות על "הסכמי אברהם" בספטמבר 2020. דובר אנצאר אללה הזהיר לאחר המתקפה נגד אבו דאבי ודובאי את "החברות והאזרחים הזרים השוהים באיחוד האמירויות" כי הארגון לא יהסס להרחיב את יעדי התקיפה במדינה בתקופה הקרובה.6 במקביל, איראן מעבירה באמצעות התקיפה מסר לאיחוד האמירויות כי עדיף לה לנטוש את "הסכמי אברהם" ואת הקשר עם מדינת ישראל כדי להימנע מתקיפות נוספות בהמשך. כאמור, המתקפה האחרונה על איחוד האמירויות ב־30 בחודש, בשעה שהנשיא הישראלי יצחק הרצוג שוהה במדינה, היא דוגמה טובה לאפשרויות התקיפה של החות'ים בין היתר נגד גורמים ישראליים רשמיים, ולמסר המאיים שהם מעבירים לאיחוד האמירויות נגד "הסכמי אברהם".

עד כה הסתפקו אנצאר אללה בהצהרות ובהתבטאויות ציבוריות עוינות ואף אנטישמיות7 נגד ישראל, כולל איומים לתקוף יעדים ישראליים נוספים,8 אך לא פעלו נגדה. כעת החות'ים מאותתים שהם מתכוונים לעלות מדרגה ברמת האיום. למשל לפי התבטאות של גורם בכיר באנצאר אללה: "למבצע [תפיסת הספינה האמירתית] היה מסר ברור לאויב הישראלי לפיו כל פעולה צבאית נגד תימן, משמעותה כי כלי שיט ובסיסים ישראליים – שבה מתאמנים שכירי חרב – יושמדו [...] כל התנועות של האויב הציוני באיי תימן לא יימשכו ולא יסתיימו ללא מענה".9

יירוט מתקפת טילים מעל אבו דאבי, 30 בינואר 2022. צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

היערכות ישראלית וכיווני-פעולה נגד התוקפנות האיראנית מתימן

על ישראל להיערך צבאית – הגנתית והתקפית – לתרחיש מתקפה דומה לזו של איראן נגד מתקני הנפט בשדה אבקייק ושדה ח'ורייס של חברת עראמקו הסעודית10 ב־14 בספטמבר 2019, או המתקפה האחרונה של אנצאר אללה נגד תשתיות הפקת הנפט באיחוד האמירויות. בשתי המתקפות נעשה שימוש בלהקת רחפני נפץ ובטילים בליסטיים, כאשר במתקפה בסעודיה נעשה שימוש גם בטילי שיוט. בשנים האחרונות נהנים החות'ים מהתעצמות צבאית וטכנולוגית מהותית בעקבות הסיוע מאיראן בכסף, בהברחת אמל"ח, בהדרכה ובהעברת מידע מקצועי על־ידי גורמים איראניים לצורך פיתוח אמל"ח מקומיים, לרבות טילים בליסטיים, טילי שיוט ורחפני נפץ. על כך יעידו יכולות התקיפה המתקדמות באופן יחסי של אנצאר אללה, כאשר מרחק המתקפה האחרונה של החות'ים נגד יעדים באיחוד האמירויות – כ-1,800 קילומטרים - כמוהו בערך כמרחק מתקפה אפשרית מתימן המכוונת נגד אילת (כ־2,000 קילומטרים). יתרה מכך, עם התגברות האיום מתימן, אין ישראל צריכה לחכות לתקיפה אפשרית כדי להגיב באופן צבאי, ועליה ליזום מערכה צבאית חשאית לצמצום כוחו הצבאי של הארגון במסגרת המב"ם. סביר להניח כי הנשק האיראני המופנה כעת מתימן נגד סעודיה, איחוד האמירויות וכלי שיט שונים במרחב הים האדום, יופנה בשלב מסוים נגד ישראל, ועל כן עדיף לפעול באופן צבאי כאשר כוחם של החות'ים מוחלש, ולמנוע בהמשך את התעצמותם.

בשל המרחק הרב בין תימן לישראל, השימוש במטוסי קרב לא יהיה תכליתי ויעיל מספיק, שכן אלה יידרשו לתדלוק אווירי. לכן ישראל צריכה לתקוף יעדים של החות'ים והברחות נשק איראניות באמצעות ספינות ישראליות של חיל הים שיעגנו בלב הים האדום, במרחק קרוב יחסית לתימן. הספינות הללו יוכלו לשגר כטמ"מים וטילים מדויקים לעבר המטרות. אפשר גם לתקוף באמצעות הסב"ר תשתיות חיוניות של החות'ים, כמו נמל חודידה.

ברמה הדיפלומטית, המדינית והביטחונית, התוקפנות האיראנית יכולה לשמש זרז להידוק היחסים בין ישראל ואיחוד האמירויות. ראשית, על השתיים להפעיל לחץ ציבורי משותף, רב ומתמשך להחזרת החות'ים לרשימת ארגוני הטרור של ארצות־הברית (הנשיא ג'ון ביידן הסיר את החות'ים מהרשימה במטרה להחזיר את איראן לשולחן המשא ומתן על הסכם הגרעין). במקביל, יש להפעיל לחצים על ארצות־הברית, גרמניה, צרפת ובריטניה להכליל בהסכם הגרעין החדש סעיפים הקשורים לאיסור על העברת אמל"ח מאיראן לארגוני טרור ובכלל זה הפצת, סיוע ותמיכה בטרור או בארגוני טרור, וכן סעיפים הקשורים לתוכנית הטילים של איראן. בהקשר הביטחוני והמבצעי, על ישראל ואיחוד האמירויות להגביר את כמות האימונים הצבאיים המשותפים - ולפרסם זאת בציבור, להעמיק את שיתוף הפעולה המודיעיני (ראש הממשלה נפתלי בנט כבר הציע זאת בפומבי),11 ולרתום את ארצות־הברית כמי שמובילה את המהלכים הללו.

יש לפעול במשותף, בגיבוי האמריקנים ובחסותם, גם במסגרת מועצת הביטחון של האו"ם להקמת כח-משימה ימי בין־לאומי נגד פיראטיות ופעולות טרור והברחות נשק לתימן ובאזור הים האדום. מוטב לישראל אף לעודד את ארצות־הברית למכור לאיחוד האמירויות אמל"ח מתקדם, שכרגע האמריקנים לא מוכנים למכור, כדי לצמצם את מאזן הכוחות בין האמירויות לאיראן בזירה האזורית, ובכך להטות את המשקל לטובת המחנה האנטי איראני.

מורדים ח'ותים בתימן תוקפים שיירה של צבא סעודיה

מענה לביקורת אפשרית

כנגד הצעת המאמר ליזום התקפה נגד החות'ים, ניתן לטעון שלוש טענות מרכזיות: ראשית, תימן אינה תוקפת את ישראל, כך שאין צורך למהר ו"לחפש" בעיות בשעה שישראל מתמודדת מול איומים אחרים. שנית, תימן אינה איום מהותי מכיוון שאין לה גבול עם ישראל. שלישית, הטענה כי צריך לתקוף בתימן, במרחק 2,000 קילומטרים מישראל, נראית "תיאורטית" ולא מעשית, בייחוד בכל הנוגע למשימת איסוף המודיעין על הנעשה בתימן. התשובה לביקורת הראשונה היא, כי ברי לכול שלו הייתה ישראל פועלת בתקיפות ובאופן נרחב נגד איומים אלה כשרק נרקמו - הסביבה הביטחונית כיום הייתה בטוחה יותר. איומים מתפתחים עם אופק משמעותי יש לעצור בתחילתם, כשהכוח שמולך לא מספיק להסב נזק חמור. זאת הסיבה בגינה ישראל פועלת בשנים האחרונות נגד כוחות איראניים שהתבססו על אדמת סוריה, ונגד מיליציות שיעיות בעיראק (על־פי פרסומים בתקשורת הבין־לאומית).12

הביקורת האפשרית השנייה אינה רלוונטית לימינו. לחות'ים יש, בין היתר, רחפני נפץ מתקדמים, טילי שיוט וטילים בליסטיים שחלקם יכול להגיע עד אילת. הכוח הצבאי החות'י צפוי להמשיך ולהתפתח, בעיקר בשל הסיוע מאיראן, ובעיקר אם ארצות־הברית תסיר מעל איראנים את העיצומים הכלכליים נגדה - מהלך שיאפשר לטהראן להשקיע בחות'ים עוד יותר.

הביקורת האפשרית השלישית לא לוקחת בחשבון אפשרויות תקיפה נוספות, מעבר לשימוש במטוסי קרב המצריכים תדלוק אווירי במרחק של 2,000 קילומטרים. לישראל, על־פי הדיווחים יש אפשרות לפעול צבאית נגד החות'ים ממרחק קרוב באופן יחסי - במעמקי הים האדום - ואף באמצעות טילי קרקע-קרקע. נושא איסוף המודיעין בתימן אמנם מורכב, אולם אפשר למצוא פתרונות מודיעיניים כדי להתמודד עם ארגון הטרור, שלא לדבר על אפשרות לשיתוף פעולה עם מדינות אזוריות וקרובות יותר לתימן.

בסופו של דבר, האיום הצבאי מתימן הולך ומתפתח, ועל ישראל לא לזלזל בכך ולא להיגרר לאדישות. ניתן להניח כי תקיפה חות'ית נגד יעדים ישראליים או נגד ישראל עצמה, היא לא שאלה של "האם", אלא של "מתי" ו"כיצד". לכן, טוב נעשה אם נפעל כבר בשלב הזה לצמצום והחלשת האיום מתימן.

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz