החברה הערבית, יותר מחברות אחרות, מתאפיינת בדרך שהיא מבטאת את עצמה במילים.1 כיוון שהשפה מטבעה איננה רק אמצעי ביטוי, ועוצמתה המוחשית בעצם קיומה, היכולת המילולית־ורבלית משפיעה על כל רובדי החברה החל בפשוטי העם וכלה בשכבת המנהיגים.2
ארגוני ההתנגדות מייחסים חשיבות רבה לבחירת שמות למערכות נגד צה"ל, ובהיותם תנועות אסלאמיות בוחרים בשמות בעלי משמעות אסלאמית תרבותית שהם שואבים מן המקורות המוסלמים. מבצע "צוק איתן" (2014) למשל, נקרא בפי חמאס בשם "אל־עַצְף אל־מַאְכּוּל" (כמוץ הנאכל). שם זה לקוח מן הקוראן (סורת אל־פיל, 105:5) והוא בהשראת סיפור המלך החבשי אברהה, שעלה עם צבא של פילים על הכעבה במכה כדי להורסה. אללה שלח להקות של בעלי כנף (טַיְר אַבַּאבִּיל) שיידו אבנים קטנות מטיט יבש ושרוף (סִגִּ'יל) על בעלי הפיל – והפכם לעלים גרוסים שעפים ברוח כמוץ אכול. המסר שביקשה חמאס להעביר הן פנימה לפלסטינים, והן לישראל, הוא כי באמצעות אמונה באללה וטילים הם יהפכו את ישראל בסוף המערכה לעלה נידף ברוח. ארגון הג'האד האסלאמי כינה את המערכה בשם "אל־בניאן אל־מרצוץ", "מבנה יצוק", בהשראת הנזכר בקראא'ן (61:4), שם נאמר כי אללה אוהב את מי שנלחמים למענו עומדים שורות שורות כמבנה יצוק.
מה עומד מאחורי בחירת השם "אל־פג'ר אל־צאדק" למערכה נגד הג'האד האסלאמי בעזה?
ב־5 באוגוסט 2022, לאחר שנפתחה המערכה נגד הג'האד האסלאמי, בחרה מחלקת השפעה באמ"ץ לכנות את המערכה בשם בערבית, "אל־פַגְ'ר אל־צַאדִק" – "השחר האמיתי".3 השם טומן בחובו מטען אסלאמי תרבותי. אל־פג'ר – השחר – הוא שם הפרק ה־89 בקוראן הפותח בשבועה של אללה בשחר, הזמן שבו האור מבליח את חשכת הלילה. כמו כן, פג'ר מציין בערבית התחלה חדשה. פג'ר הוא שם רקטה ארוכת טווח מתוצרת איראן, ובה עושים שימוש גם ארגוני ההתנגדות (מקאומה) הפלסטינים. השם נבחר בשל היותו מילה קוראנית, שם של פרק בקוראן וכן בשל התנועתיות שהשורש מציין ובכלל זה "פיצוץ" (תפג'יר). המילה "אל־צַאדִק" היא בעלת מטען תרבותי חשוב, המציין את הערך של אמירת אמת כערך הנובע מאמונה. נוסף על כך, הביטוי "אל־פג'ר אל־צאדק" הוא מונח אסלאמי שנושא משמעות רבה בעיקר בחודש הצום המוסלמי, רמצ'אן, שכן הוא מציין את המועד שבו יש להתפלל את תפילת השחר (צלאת אל־פג'ר), ואת הזמן שבו יש להתחיל לצום ולהימנע מן האיסורים שהצם מחויב בהם. מול המונח "אל־פג'ר אל־צאדק" משתמשים במונח האסלאמי "אל־פַגְ'ר אל־כַּאדִ'ב", "השחר השקרי", שבו עדיין אין להתפלל את תפילת השחר וברמצ'אן אין להתחיל בו את הצום.
ארגון הג'האד האסלאמי כינה את המערכה (החל ב־6 באוגוסט) בשם "אחדות הזירות" (וחדת אל־סאחאת) כדי לקרוא לפלסטינים ברצועה בדגש על חמאס, בגדה, בירושלים, בפנים ובפזורה, להצטרף למערכה.
בחינת התגובות הערביות לבחירת שם ערבי למערכה
עצם בחירת שם ערבי למערכה שנעשה לראשונה על ידי צה"ל, וספציפית השם "אל־פג'ר אל־צאדק", עורר עניין רב בקרב דוברי הערבית ברשתות החברתיות ובעיתונות הערבית. בחינת התגובות מעלה תובנות, שמהן ניתן להסיק מסקנות אופרטיביות. באחד הציוצים נכתב: "כאשר אתה שומע #השחר־האמיתי עולה בראשך שזהו שם אסלאמי, אך זהו השם שכינתה בו ישראל את תוקפנותה על #עזה". "הישות [ישראל] לא כינתה שום תוקפנות בעבר בסוג זה של שמות!! 2008 עופרת יצוקה; 2012 עמוד ענן; 2014 צוק איתן; 2021 שומר החומות. למה מתכוונת ישראל בשם זה?!".
שרשור התגובות לציוץ מעניין אף הוא: "הישות [ישראל] בחרה [לכנות] את תוקפנותה על עזה בשם "השחר האמיתי"..!! שם מעורר עניין, ומונחים חדשים על לשונה של הישות, ראוי לעקוב". הגיבה כותבת הציוץ: "צדקת. למלחמה יש חבילת מטרות והשם מתמצת את המטרות הללו". מגיב אחר כתב: "זה סימן המבשר כי יש מטרה מאוד גדולה למבצע זה". המצייצת השיבה: "מאתמול אני מחפשת ניתוחים [לשם זה] אך אף לא אחד דיבר על השם והוראותיו".
שם המבצע בעברית לעומת שמו בערבית
כותבים ערבים סברו כי ישראל כינתה את המבצע בעברית "עלות השחר" (טלוע אל־פג'ר), ותרגמה אותו לערבית "השחר האמיתי".4 בעיתונות הערבית עלתה סברה מעניינת ולפיה דובר צה"ל, תא"ל רן כוכב, הודיע בעברית כי המבצע נקרא "עלות השחר" (בזוע' אל־פג'ר), אך דובר צה"ל בערבית אביחי אדרעי בחר לסלף את השם בערבית ושינה אותו ל"אל־פג'ר אל־צאדק", כדי ללעוג לחזבאללה שכינה את מבצע חטיפת החיילים (2006) בשם "אל־ועד אל־צאדק" (הבטחת אמת).5 בהקשר זה חשוב לציין כי יש התייחסות בעיתונות הערבית לעובדה שדובר צה"ל בעברית הסביר כי המבצע כוון ספציפית נגד הג'האד האסלאמי, שכן לדבריו "השחר האמיתי" נבחר במכוון מכיוון שהצבע השחור הוא צבע הדגל של הג'האד האסלאמי.6
דגל הג'האד האסלאמי: ("הקמים להיאבק למעננו [למען אללה], הדרך נדריך אותם אל נתיבותינו. אללה הוא עם המיטיבים"; ציטוט של פסוק 29:69). אללה [הוא] הגדול ביותר (אללה אכבר). תנועת הג'האד האסלאמי בפלסטין. בעיתונות הערבית מופנית ביקורת נגד העיתונאים הערבים בשל העובדה ש: "אביחי אדרעי כופה את מונחיו על כלי התקשורת הערבים, והם הולכים שבי אחריו ואחרי מלחמתו הפסיכולוגית [...] אמצעי התקשורת הערבים מתייחסים אליהם כסקופ עיתונאי, בלי שהם בוחנים מונחים אלה במאזניים מקצועיות. הדבר מחייב אותם לפחות לחזור לתקשורת העברית, ולקרוא מהם השמות הרשמיים למתקפה על עזה".7
הן ברשתות החברתיות והן בעיתונות הערבית ניכר כי השם הציב אתגר לכותבים. חלק מן הכותבים החליפו את השם "השחר האמיתי" במונח "השחר השקרי", כדי לטעון כי הג'האד האסלאמי בפרט והמוסלמים בכלל, ולא ישראל, הם השחר האמיתי. אחד הכותבים כתב במאמר כי: "הם קראו לתוקפנותם השנואה בשם 'השחר האמיתי' בעוד הם יודעים הכי טוב שזהו שחר שקרי, וכי אין בוקר אחריו ואין לצפות ממנו לאור. שכן הם [היהודים] חוטאים (פג'אר) ביריבותם, כופרים בדתם והם אלה שאללה זועם עליהם (אל־מע'צ'וב עליהם; בקוראן 1:7).8
סיכום והמלצות
התגובות לבחירת שם ערבי למבצע האחרון מביאות לכמה מסקנות אופרטיביות חשובות: חשוב לבחור שם בערבית למבצעי צה"ל. שם זה צריך להיות בעל מטען אסלאמי, תרבותי ולשוני משמעותי. יש להקפיד כי השם בערבית ישקף את מטרות המבצע, ואת המסרים שרוצה ישראל להעביר באמצעותו לצד השני. כמו כן, חשוב שדובר צה"ל בערבית ופלטפורמות הסברה, השפעה ותודעה נוספות, ימנפו את השם בערבית ויסבירו אותו כשורה ובאופן רהוט לדוברי הערבית.
שם המבצע בערבית לא יהיה תרגום לשם המבצע בעברית, שכן השם צריך לשקף את ערכי התרבות הערבית והמוסלמית. יש להפיץ את השם שנבחר גם באמצעים חזותיים גרפיים, דוגמת קריקטורות. את השם יש להפיץ מיד בתחילת המבצע ויש לבחור אותו כבר בשלב תכנון המבצע. המטרה בהשתדלות להקדים את הצד השני במתן השם, היא כדי למנפו באמצעי התקשורת הערביים. הכנת "בנק שמות" למבצעים עתידיים, תוך הבחנה בין חמאס וג'האד אסלאמי כארגונים סונים לחזבאללה ואיראן כשיעים, תועיל במנגנון התודעה.
מתן שם בעל מטען דתי תרבותי למערכה הוא, בעיני ארגוני ההתנגדות, רכיב משמעותי במלחמת התודעה ובלוחמה הפסיכולוגית (אל־חרב אל־נפסיה). לפיכך יש חשיבות רבה מאוד מבחינה תודעתית לשם בעל משמעות ועומק תרבותי לכל מערכה. שכן לצד המערכה הצבאית מתקיימת מלחמת תודעה והסברה, שבה רואה הצד השני ג'האד, מאמץ מלחמתי, לכל דבר, שאיננה נופלת בחשיבותה מזו הצבאית.
לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz
לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן
הערות
-
עג'מי, פ' (2001). מלכוד – ערביות וערבים מאז 1967 (תרגום: מ. סלע; עריכה מדעית: ש. משעל). ידיעות אחרונות, עמ' 76
-
הנדל, י' ומנצור, א' (מרס 2007). על התרבות הערבית ו"המשקפיים המערביים". עדכן אסטרטגי. כרך 9. גיליון 4. המכון למחקרי ביטחון לאומי, עמ' 55
-
שם זה נבחר לאחר מבצע "חגורה שחורה" בנובמבר 2019. בתגובה לסיכולו של בהאא' אבו אל־עטאא', מפקד החטיבה הצפונית בזרוע הצבאית של הג'האד האסלאמי, פתח הארגון במערכה וכינה אותה בשם "צַיְחַת אל־פַגְ'ר" (קריאת השחר). כמענה לשם "ציחת אלפג'ר" נבחר השם "אלפג'ר אלצאדק"
-
עואודה, ו' (2022, 6 באוגוסט). טלוע אלפג'ר' חרב אסראא'יליה ג'דידה עלא 'אל־ג'האד אל־אסלאמי' אל־מראמי אל־מעלנה ואל־ח'פיה. אל־קדס אל־ערבי
-
דראע'מה, ב' (2022, 9 באוגוסט). פג'ר אלאלם [...] ליס "אל־פג'ר אל־צאדק". אל־חיאה אל־ג'דידה
-
זכי, א' (2022, 7 באוגוסט). אל־כיאן אל־מאקת ואל־הרוב אלא ע'זה. אל־עהד
-
דראע'מה, ב' ((2022, 9 באוגוסט)
-
אל־לדאוי, מ"י. (2022, 7 באוגוסט). יומיאת אל־עדואן אל־אסראא'ילי אל־ע'אדר עלא ע'זה (1), אל־פג'ר אל־אסראא'ילי אל־כאד'ב. אל־סימר אל־אח'באריה