ב־24 בפברואר, היום הראשון לפלישת הרוסים, נדהם העולם מתמונות טורי הטנקים והנגמ"שים הרוסיים השועטים לתוך השטח האוקראיני מן החזיתות השונות. תשומת הלב העולמית הופנתה אל עיקר ההתקדמות, שנרשמה מן החזית הדרומית לכיוון שפך הדנייפר. אך במקביל בישלו הרוסים את ה־מהלך של המלחמה – הפתעה אופרטיבית שנועדה להשיג את הניצחון הגדול שלהם כבר בהתחלה, ולהפוך להצלחה אסטרטגית. פוטין, שהבין היטב את מגבלות צבאו, כמו גם את מגבלות שדה הלחימה האוקראיני, שאף למערכה קצרה, מהממת ואלגנטית ככל האפשר ולהשתלט על הממשלה האוקראינית כבר בשלבי המלחמה הראשונים, באופן דומה למה שנעשה בפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב־1979, ותציג לעולם את רוסיה כמבריקה, יצירתית ונועזת.1
בצוהרי אותו יום יצאו עשרות מסוקי תובלה מלווים במסוקי תקיפה מסוג קמוב Ka-50 אל עבר אוקראינה,2 בבטן מסוקי התובלה ישבו לוחמי הספצנאז הרוסים שיועדו לשתי משימות מרכזיות.
המשימה הראשונה והעיקרית הייתה לתפוס את שדה התעופה הצבאי הסמוך לעיירה הוסטומל שליד קייב, המשמש כשדה תעופה ניסויי לענקית התובלה אנטונוב, לטהר אותו מנוכחות אוקראינית ולהשמיש אותו במהירות להנחתת מטוסי הענק הרוסיים איליושין Il-76 של הדיוויזיות המוטסות. מטרת תפיסת שדה התעופה הייתה לאפשר איגוף אנכי נרחב שבמהלכו ינחית הצבא הרוסי אלפי לוחמי עילית של דיוויזיות הצנחנים על ציודם, נגמ"שיהם הקלים וארטילריית שדה קלה במרחק של כמה קילומטרים מן הבירה קייב.3 אורך המסלול, 3.5 קילומטר, מאפשר הנחתה כזו בקלות רבה, ויש לשער שבשל ייעודו כשדה ניסוי צבאי של חברת התעופה הצבאית הרוסית, חלק מטייסי התובלה והמסוקים הרוסים אף מכירים אותו אישית.4
המשימה השנייה של חלק קטן מכוחות הספצנאז שהוטסו לאוקראינה הייתה חשאית יותר. ככל הנראה הוטל עליהם להסתנן אל אזור הבירה האוקראינית ולמלא משימות חשאיות במסווה של חיילים אוקראינים באמצעות מדים וכלי רכב קלים, אשר הועמסו מבעוד מועד על המסוקים או נלקחו שלל.5
אלא שהתוכנית הרוסית המקורית נכשלה לחלוטין. כוחות העילית הרוסים שנחתו מן המסוקים נתקלו בהתנגדות עזה. ככל הנראה חיכתה לרוסים מלכודת מתוחכמת, כפי שעלה משידור חי של סי־אן־אן שצוותו חיכה בדיוק מחוץ לנמל התעופה ותיעד את הגעת לוחמי הקומנדו הרוסים ואת ההתנגדות האוקראינית שקיבלה את פניהם. ואמנם, את פני לוחמי העילית הרוסים הנוחתים מן המסוקים6 (כנראה לוחמי הספצנאז מן הקבוצה המיוחדת 45) קיבלו7 ככל הנראה מאות לוחמים אוקראינים מיומנים המשתייכים ליחידת המשמר הלאומי הרביעית האוקראינית מטוסי חיל האוויר האוקראיני שכתשו אותם מן האוויר שוב ושוב8 ויחידות ספצנאז אוקראיניות מקומיות9 ויחידות גיאורגיות מתנדבות שהוכשרו על־ידי נאט"ו.10 את עוצמת ההתנגדות המחישו תמונות שעלו לרשת והציגו מסוק קרב רוסי מסוג קמוב Ka-50 המנוקב כולו מפגיעות נשק קל ונשק נ"מ קל.11
גלי המסוקים הנוספים או מטוסי התובלה הכבדים שהיו אמורים להשלים את הנחתת הדיוויזיה המוטסת מיאנו להגיע, וקרבות כבדים פרצו בסביבת שדה התעופה כולו. בחילופי הדברים שנשמעו בתקשורת בשעות שלאחר מכן התעקשו הרוסים שהם השיגו שליטה על שדה התעופה, ואילו האוקראינים טענו מנגד שכוחות מיוחדים משלהם נמצאים במקום ועוסקים בטיהורו מן החיילים הרוסים. רק לאחר קרב שארך שעות רבות, הודו הרוסים שנתקלו בבעיות באנטונוב, והאוקראינים הצהירו שהם השתלטו על שדה התעופה והשמידו את הכוח הרוסי במקום, וכי חלק מן הצנחנים הרוסים נמלטו ליערות סמוכים.12
בימים שלאחר מכן חזרו שרידי כוחות הספצנאז לאזור ותפסו את שדה התעופה לאחר קרבות מחודשים. למרות זאת המהלך המפתיע והאלגנטי שביקשו הרוסים להשיג כבר בשעות הראשונות למלחמה נכשל כישלון חרוץ, ובמקומו צבאו של פוטין נידון להמשיך ולהתבוסס בבוץ האוקראיני למשך זמן לא ידוע בניסיון להשיג ניצחון בנקודות. למגינים האוקראינים נרשם ניצחון קינטי־אסטרטגי,13 שאף התגבר מאוחר יותר כאשר טענו האוקראינים כי הם הצליחו להשמיד כמה מטוסי תובלה ענקיים מסוג איליושין Il-76, על הצנחנים שבקרבם. בהמשך טענו האוקראינים כי הם תפסו כמה לוחמי ספצנאז מחופשים ללוחמים אוקראינים שנהגו בכלי רכב מוסווים בדרכם למשימות חשאיות באזור קייב, וכן נצפו לוחמי ספצנאז נוספים באזור בוצ'ה, פרבר של קייב סמוך לשם.14
הקרב על קייב ועל אוקראינה עוד לא תם, וללוחמי הספצנאז וכוחות הצנחנים הרוסיים יהיה בו כנראה חלק חשוב, אך במקום להוביל את כוחותיה של רוסיה כחוד חנית מהיר, מפתיע ואלגנטי, כפי שתכנן פוטין על פי ייעודם המקורי, נגזר עליהם כנראה להמשיך להילחם יחד עם הכוחות המתמרנים הרגילים בקרבות התשה קשים כנגד התנגדות עממית רחבה ונחושה.
ברצוני להודות לישי ערמוני, יועץ מחקר בפורום קהלת, על עזרתו בכתיבת המאמר
לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן: https://bit.ly/3ledAzz
לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן
הערות
-
יש לציין כי את ההגות שהובילה לשיטה הזו פיתחו הרוסים עצמם כבר בשנות ה־20 של המאה ה־20 (מיכאיל טוכצ'בסקי ו"הקרב העמוק"), אך מי שאימצו את הרעיונות האלה החל בתחילת שנות ה־80 והשתמשו בהם בהצלחה בכמה מקומות בעולם היו דווקא האמריקנים. חטיבות הריינג'רס האמריקניות הן גרסה מוצלחת לכוחות הרוסים יבילי האוויר (VDV) המיועדים לתפוס ראשי גשר אסטרטגיים, כמו שדות תעופה תקניים או מאולתרים, גשרים או נמלים, ולהחזיק בהם עד להגעת כוחות תגבורת רחבים. נוה, ש' (2001). אמנות המערכה: התהוותה של מצוינות צבאית. מערכות
-
בסרטון מוצגת תצוגת תכלית של הכוחות הללו באימון שנערך לפני כחודש ברג'ימנט המוטס ה173: https://twitter.com/RALee85/status/1436242292109717508
-
https://twitter.com/Andy_Scollick/status/1496854830077255688?s=20&t=IglswwFeY5R-ObkW1rjrPQ
-
https://twitter.com/RALee85/status/1496977994019082244 בסרטונים שפרסם סי־אן־אן ניתן לראות את הקרבות הקשים שפרצו ממש ברגעי ההשתלטות.
-
https://twitter.com/RALee85/status/1496977994019082244
-
https://twitter.com/warsmonitoring/status/1496960372372385795
-
https://twitter.com/michaeldweiss/status/1496959212877869059
-
https://twitter.com/Liveuamap/status/1496812308277964801; https://twitter.com/Caucasuswar/status/1496800970298302465
-
https://twitter.com/michaeldweiss/status/1496951654645747723
-
אף כי הם עדיין לא השכילו לתרגם אותו לניצחון תודעתי ופסיכולוגי, החשוב לא פחות