קיץ 2015, באחד המוצבים ברמת הגולן נדרש המ"פ כחלק משגרת התעסוקה המבצעית, לבצע פעולה יזומה במוצב חודר בגבול ישראל ירדן עם חוליית הפיקוד שלו. רכב הסיור הפלוגתי אמור היה להצטרף לפתיחת המוצב. עוד בדרך לנקודה עלה המ"פ בקשר מול הסיור אך לא קיבל מענה. הוא החליט לבצע את המשימה ללא החיפוי של הסיור, ובסיומה נסע לחפש את רכב הסיור ומצא אותו על כיפת תצפית, כאשר חייליו בתוך הרכב ישנים. המפקד והחיילים עלו למשפט ונענשו ובכך נגמר הטיפול באירוע. ואולם האם ניתן באותו מקרה הטיפול המתאים מבחינה ערכית? האם המשפט והעונש ימנעו אירועים מסוג זה בעתיד?
התעסוקה המבצעית בגבולות המדינה טומנת בחובה אתגרים ערכיים ומנטליים רבים כמו: שחיקה, ירידה בדריכות המבצעית במשך זמן, התמודדות עם ימי קרב, מעבר מהיר משגרה לחירום ועוד. זאת שגרה שאין בה סיפורי גבורה מפוארים או מורשת קרב יוצאת מהכלל, והשאלה היא כיצד ניתן לתת למפקדים בשטח כלים לאימון ערכי נכון ויעיל לנוכח מציאות כזאת שנדמה שכל קשר בינה ובין ערכים מקרי בלבד? מאמר זה דן בסוגיית האימון לכשירות ערכית בעת תעסוקה מבצעית.
הקשר בין ערכים ותעסוקה מבצעית
במובנם הפשוט, תכנים חינוכיים אמורים לחבר את החיילים למשימה. ואולם כאשר היא סיור סטנדרטי בגזרה, האם פעילות של מורשת קרב יכולה לתת לחיילים כלים לביצוע טוב יותר של המשימה? האם סיפורי קרבות יגרמו להם לא לישון בזמן הסיור? מה הערך שאליו צריך לכוון? כמו כן, האם החינוך בתעסוקה מבצעית חייב להיות רק פורמלי ופרונטלי, או שיש אלטרנטיבה אחרת של כשירות ערכית ששונה עבור חיילים בתעסוקה מבצעית לעומת חיילים בהכשרה אחרת?
כיום תוכנית החינוך של התעסוקה המבצעית היא פורמלית, ועיקרה העברת ידע והטמעת ערכים על בסיס שיחות, סיורים, הרצאות וכדומה. המפקדים מעבירים לחיילים מור"קים ממלחמות עבר, ומדגישים בשיחה את הערכים ואת הציפיות הערכיות. שבוע לפני התעסוקה המפקדים עוברים בעצמם הכנה מנטלית ערכית לקראת התעסוקה, כאשר ההכנה עוסקת בעיקר במצבים הלקוחים משגרת היום־יום של התעסוקה המבצעית ונותנת מענה לאירועים ערכיים על־פי תרחישים מובנים. לדוגמה, שחיקה של חיילים לאחר כמות הקפצות מרובות בלילה, הירדמות בסיור, חוסר עמידה בזמנים וכדומה. למעט ההכנה הזאת החיילים והמפקדים לא עוסקים בעולם הערכי המאתגר בצורה סדורה. העיסוק בהתנהגות ראויה בלבד דרך סיפורי גבורה, מורשת, שיעורים, פעילויות וסיורי גזרה, לא נותן מענה להתנהגות לא ערכית.
אלטרנטיבה חדשה - כשירות ערכית יעילה בתעסוקה מבצעית
לאחרונה נכנסה לשימוש בשיח החינוכי בצה"ל כשירות ערכית. הגדרתה על־פי חיל החינוך בצה"ל: "על מנת לשמור על רף ערכי גבוה בכלל, ולבצע את המשימה הצבאית בפרט, נדרש להפעיל שיקול דעת בהיבטים ערכיים ולפעול בהלימה לרוח צה"ל נוכח האתגרים השונים בפעילות מבצעית בחירום ובשגרה". תכלית הכשירות הערכית להטמיע דפוסים ונורמות התנהגות ראויות לנוכח רוח צה"ל, כדי לחזק את רוח הלחימה, את מוסר הלחימה, את החוסן הערכי, את ההתנהגות האתית ואת ההזדהות עם ערכי צה"ל והמחויבות אליהם. התפיסה טוענת שאם אנו רוצים לגרום לחיילים להפעיל שיקול דעת ערכי ולפעול בהלימה לרוח צה"ל, אנו צריכים להרגיל אותם לכך באמצעות הפיכת השיח הערכי לחלק משגרת יומם עד להטמעה מלאה. תהליך האימון הערכי, כמו כל תהליך חינוכי בצה"ל, תלוי במידה רבה במפקדים. הם צריכים להכיר בבעיה הערכית ובעובדה שיש גורמים שונים המשפיעים על אופן ביצוע המשימה אצל חייליהם. אם המפקד ילמד את הגורמים הללו ויבינם - יוכל לעסוק בהם ולשנות את ההתנהגות הערכית.
אימון ערכי לא יכול להיות רק באמצעות תכנים המציבים את הראוי, ועליהם להיות מחוברים למצוי. מנגד, ברור כיום שתחקור האירוע, הפקת לקחים וענישה בלבד הם לא מענה ערכי ואינם פותרים את הבעיה. על כן יש למצוא את האיזון בין סיפורי קרבות ובין תחקור אירוע, ולצקת תכנים רלוונטיים לאימון הערכי. הכשירות הערכית מציעה אלטרנטיבה. היא דורשת מהמפקדים ומקציני החינוך להתאים את התכנים הערכיים לכלל הגורמים שהשפיעו על התנהגות החיילים וגרמו להם להתנהגות לא ערכית.
אימון ערכי - תוכנית האימונים
לאימון ערכי, כמו לאימון גופני או לכל אימון מבצעי אחר, חשוב שתהיה תוכנית מסודרת. תוכנית הכשירות הערכית בתעסוקה מבצעית בנויה מכמה שלבים ומשלבת בין פרקטיקות שונות:
* הכנה לתעסוקה. שבוע שבו החיילים והמפקדים מתכוננים לתעסוקה. במהלך השבוע הם עוסקים בטכניקות קרביות, בהיכרות עם המרחב והאויב ובחיבור למשימת התעסוקה. כמו כן, במהלך ההכנה יש לבנת הכנה ערכית מנטלית המיועדת בעיקר למפקדים.
* מענה חינוכי פורמלי בתעסוקה. בכל תעסוקה יש פעולות חינוכיות מגוונות כמו ניתוחי אירועים, סיורי גזרה, מורשות קרב, סקירות גיאוגרפיות וכדומה.
* חינוך בשגרת היחידה (תדריכים, תחקירים, מסדרים, אימונים, תרגילים וכדומה). כאן ליבת השינוי, במסגרתה האימון הערכי בא לידי ביטוי בשגרת היחידה ולא רק כאשר אירוע מתרחש. בכל תרגיל יש לתרגל היבטים ערכיים, ובכל תחקיר לבחון אילו ערכים באו לידי ביטוי. בתדריך לקראת משימה יש להדגיש את ההיבטים הערכיים של המשימה ולתאם ציפיות. כשם שמבצעים שגרת אימון בכושר גופני או בבטיחות, יש לבצע שגרה של אימון ערכי. לדוגמה כאשר מבצעים תרגיל של הגנת מוצב ונותנים דגש על היבטים מקצועיים כמו עמידה בזמנים, תפעול נשק, שפה משותפת ועוד, יש לבדוק את "ערך הרעות" - עזרה לחבר דרך הפלת פצוע ובדיקה מי מגיש לו עזרה. דוגמה נוספת: אפשר לייצר ידיעה בקשר שיש אירוע מינורי בנקודה אחרת במוצב ולראות מי מתנדב לקפוץ לשם כדי לבדוק את ערך האחריות.
* טיפול באירועים ערכיים. כאשר יש אירוע ערכי ביחידה, חייבים לתת לו את מלוא תשומת הלב. אם חייל נרדם בסיור - לא להסתפק במשפט ובריתוק, אלא להפוך את האירוע לאימון לכשירות ערכית. הדבר מצריך שינוי תפיסתי - ההבנה שצריך לנהל אירוע כזה באופן פיקודי ערכי אחוד. מעבר למענה המשמעתי לחייל מקיימים שיח יחידתי בנושא, יש לנסות להבין את המניעים של החייל ולראות האם זאת תופעה רחבה ואיך אפשר להתמודד עימה.
* סיכום למשימה. חשוב לבצע סגירה לכל משימה. לא עוד ערב פלוגה עם סרטון סוף קו, אלא פעילות שסוקרת את כל האירועים המבצעיים החיוביים והשלילים בגזרה; לבחון מה למדנו מהקו, איך הקו שיפר אותנו כפלוגה וכדומה. אנחנו טובים בלבצע סיכומים ברמות הפיקודיות השונות אבל שוכחים שגם החיילים צריכים סגירה לאירוע כזה משמעותי.
סיכום
אימון ערכי, כדי שיצליח, חייב להתייחס למכלול השלם. מטרתו צריכה להיות מוסברת לחיילים ולמפקדים, ומלווה בפרקטיקות ובדוגמאות מעשיות כדי לתת למפקדים כלים פשוטים להטמיע את שלמדו. הכלים יכולים להיות סימולציות ערכיות, מתודות לשילוב בתוך תרגילים מבצעיים, שאלות מכווינות לתחקיר מבצעי, או דגשים ערכיים לכל סוג של משימה מבצעית.
תוכנית הכשירות הערכית יכולה להפוך להיות חלק אינטגרלי מלא בשגרה של כל פלוגה. כמעט בכל פעולת שגרה ביחידה יש דרך פשוטה וקלה להטמיע ערכים, ושינוי התפיסה משמעותו מעבר ממצב של טיפול נקודתי באירוע חד פעמי - לתוכנית שלמה ללוחמים המנהלים שגרה שוחקת בתעסוקה מבצעית.
הטמעת הערכים בתעסוקה מבצעית תעזור למפקדים ולחיילים לבצע את המשימות הספציפיות בצורה אחרת. שיח על ערכים צריך לבוא לידי ביטוי בכל תדריך יציאה למשימה, כמו גם בכל תחקיר בסיומה. בשיחות עדכון ובהערכת מצב יש לציין את הנושא הערכי, ובוודאי שכאשר יוצאים לתרגיל במוצב או בגזרה, הכשירות הערכית חייבת להיות בשיאה. כאשר עולם זה יבוא לידי ביטוי בזמן תדריך או שיחת צוות שבועית באותו אופן רציני שבו באים לידי ביטוי המרכיבים המקצועיים - המשימות בהכרח יתבצעו כנדרש. אין הכוונה להפסיק את תוכנית החינוך הקלסית. חשוב לעסוק בראוי ולהציב את הרף הגבוה של הפעולה הערכית דרך תוכנית החינוך הפורמלית, אבל צריך להרחיב את העיסוק בערכים למקומות בלתי פורמליים, ולייצר גישה עמוקה יותר לטיפול בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים.