קהילת העבריים
הורדת PDF
על אף שבני קהילת העבריים נמצאים בארץ כבר מסוף שנות ה־70 של המאה ה־20, מעמדם עדיין אינו מוסדר. על־פי ההלכה הם אינם נחשבים כיהודים, למרות שהם רואים עצמם ככאלה, ועל כן הם אינם כלולים בהגדרות חוק השבות ואינם זכאים לאזרחות. בין השנים 1970–2003 נבחן מעמדם של בני הקהילה כמה פעמים בוועדות שונות על־ידי שרי פנים שונים. במהלך השנים התגבשו מספר הבנות והסכמים עם בני הקהילה לקידום והסדרת מעמדם. כיום, בשל החלטות שונות אלו, יש בתוך בני הקהילה בעלי מעמדות שונים - דבר היוצר מציאות מורכבת, כואבת וייחודית.
כאמור, ב־2003 זיכה שר הפנים אברהם פורז בתושבות קבע את כל בני הקהילה שנמצאו אז בארץ. החלטה נוספת של שר הפנים גדעון סער ב־2013 העניקה אזרחות למי מהם ששירתו בצבא. לצד שתי קבוצות אלה נותרו בני קהילה רבים ללא מעמד כלל, מכיוון שלא נכללו בין מקבלי התושבות או לא היו בארץ באותה עת. כך אפשר למצוא במשפחה אחת ילד עם אזרחות מלאה, בעוד אחיו חסר מעמד ואינו יכול לעבוד, להתגייס, לקבל מענה רפואי וכדומה. בדיון שהתקיים בדצמבר 2018 דנה ועדת הכנסת לשוויון חברתי בראשות ח"כ מיקי זוהר בסוגיית מעמדם של אנשי הקהילה, בהשתתפות נציגי קהילה ונציגי משרד הפנים. לצד קשיים פרטניים, עלתה בדיון העובדה שאנשי הקהילה המעוניינים באזרחות ישראלית נדרשים לוותר על אזרחותם האמריקנית. בסיום הדיון קרא ח"כ זוהר לשר הפנים אריה דרעי להסדיר לאלתר את מעמדם של 64 מחוסרי מעמד מקרב בני קהילת העבריים מדימונה, ולהעניק אזרחות לתושבי הקבע גם בלי לדרוש מהם לוותר על אזרחותם האמריקנית.