הורדת PDF
בתחילת מלחמת העצמאות לחצו הפורעים הערבים על תושבי כפר כמא הצ'רקסים, לסייע להם במלחמתם ביישובים היהודים באזור. הצ'רקסים סירבו בתוקף להשתתף בלחימה זו, שמרו על קשר עם ארגון "ההגנה" ונמנעו לחלוטין מלפעול יחדיו עם הערבים המקומיים. בין הגורמים שהשפיעו על תושבי כפר כמא שלא להצטרף לערבים היו ההיכרות והידידות של בני הכפר עם המושבה יבנאל.
במהלך יולי 1948, במסגרת מבצע "דקל", נכבש הגליל התחתון. בני כפר כמא הצ'רקסים שיתפו פעולה עם "ההגנה", והצטרפו בהמשך בגלוי לכוחות צה"ל כפלוגה בגדוד 12 של חטיבת גולני. הם נלחמו לצד חיילי צה"ל במהלך השתלטות כוחות צה"ל על נצרת, שפרעם ועל כפרים נוספים בגליל המערבי. מבצע "חירם" לכיבוש הגליל העליון מידי "צבא ההצלה" תוכנן כפעולה משולבת של כמה כוחות. חטיבת גולני פעלה בדרום הגליל, כרמלי פעלה באזור אצבע הגליל והחטיבות 7 ו־9 פעלו יחדיו במרכז הגליל העליון ובמערבו. על חטיבה 7 הוטל לכתר את כוחות "צבא ההצלה" מדרום וממזרח, מאזור מירון וסעסע, ובמקביל חטיבה 9 נועדה לפעול מצפון ומערב, מאזור נהריה מזרחה. בשלב הראשון הוטל על חטיבה 7 לפתוח את כביש צפת-מירון, ולכבוש את מרכז הגליל העליון: הכפרים קדיתא, טביבא, מירון, סעסע, ספסף, ג'יש ובריעים.
הכפר קדיתא היה היעד הראשון של חטיבה 7 במבצע. בליל 28 ביולי יצא הגדוד המשוריין 79 של חטיבה 7, בפיקודו של ברוך ארז, בליווי פלוגת לוחמים צ'רקסים מצפת לכיבוש הכפר. קדיתא נכבש, ובמהלך כיבושו נחסם כביש קדיתא-ג'יש לתנועת "צבא ההצלה". לאחר שהוכשר כביש צפת-מירון -התקדם הגדוד לכיבוש הכפר מירון. בסיום מבצע "חירם" נותר הכפר נטוש מכוחות אויב ומתושבים.