התקדמות ורדיפה, בעורף הארמיה השלישית
בסביבות השעה 30:6 ב־19 באוקטובר הצלחתי להוציא את הגדוד מתוך השדה מוכה האש, נעתי מערבה והובלתי דרך בסיסי הטילים 6121 ו־6020 לעבר צח וחושני. תוך כדי מגע בעת תקיפת צח קיבלתי הודעה ממִ פקדת החטיבה על השלמות של שישה אנשי צוות במקום אלה שנפגעו בשדה התעופה. הוריתי לטנקים שבהם היו חסרים אנשי הצוות לרדת מעמדות אש לעמדות המתנה, ולסמן עצמם בדגל. עדכנתי את המח"ט על מיקום הטנקים החסרים ואיזה איש צוות חסר בכל טנק. תוך דקות הגיעו אליהם והצוותים הושלמו. המשכתי דרומה, דרך סרפאום, לעבר בסיס הטילים 6018 וחושני. יצרתי מגע אש עם יתר כוחות החי"ר, הנ"ט והשריון של יחידות הארמיה המצרית השלישית, שחלק ממנה הייתה בתוך סיני ממזרח לתעלה וחלק ממנה היה מערבית לה. המגמה כולה הייתה לנוע דרומה תוך ירי על בסיס טילים 5920 ,צפונית לשדה התעופה פאיד. חצינו את ציר עובדה וטיפסנו לאזור הרכסים המבותרים מערבית לבסיס טילים 5718 שעל ג'בל אל־שהאב ונכנסנו לעמדות תצפית ואש עליהם.
היינו מותשים עד אפיסת כוחות, אך מצב הרוח שלנו היה מרומם: התקדמנו, שטפנו והשמדנו את האויב, כמו בימים הטובים, כפי שמצופה מגדוד טנקים. השתחררנו מהסיוט של קרבות הבלימה הנוראים. מן הרכסים המערביים של ג'בל אל־שהאב התקדמנו דרומה עד ציר ויטמין 47 .בצהריים קיבלתי פקודה לפנות מזרחה לעבר בסיסי הטילים שעל ציר ויטמין. מכאן הפניתי את הגדוד, במבנה של פלוגה לפנים, מזרחה על ציר ויטמין לעבר בסיס הטילים 5620 והמחנה הצבאי שלידו.
תוך כדי הלחימה על בסיס הטילים תקפו אותנו מטוסי סוחוי. ירינו עליהם ממקלעי הנ"מ, אך זה לא הרשים אותם במיוחד. הם חזרו ביעף נוסף, וצללו עלינו שוב. למרבה המזל הם לא פגעו פגיעה ישירה באף כלי. ההתקפה נמשכה כמה דקות שנראו ארוכות, אך למזלנו הגיעה ישועה משמים. שני מטוסים שלנו תקפו את מטוסי האויב, ורווח לנו כשראינו אותם צוללים עם זנב עשן מאחור — זה אחר זה בהפרש של פחות מדקה. בתחושת רווחה המשכנו לעסוק במתרחש על הקרקע. בסיס הטילים 5620 הושמד באופן טוטלי. כל עמדה ובונקר בו בערו.
הבסיס נשטף כולו על־ידי פלוגות הטנקים ופלוגת החרמ"ש. פלוגת הטנקים בפיקודו של רמי יפה מימין, פלוגת הטנקים בפיקודו של אלברט במרכז ופלוגת הטנקים בפיקודו של מנש משמאל. לוחמי החרמ"ש היו צמודים לטנקים, וטיהרו את העמדות והבונקרים. כל הכלים והרכבים שהיו בבסיס הטילים הושמדו ובערו, והחיילים המצרים שנותרו בחיים נסו על נפשם. תוך כדי ירי לכני השילוח של הטילים נפלט אחד הטילים. למרבה המזל הוא היה מכוון גבוה. אם היה מכוון נמוך יותר — היה עלול לפגוע באחד הכלים שלנו. הבסיס הושמד ונהרס לחלוטין. מתוך העמדות בבסיס הטילים 5620 ירינו גם על בסיסי הטילים הבאים: 5519 ,5621, 5622. נוצרה מעין תחרות בין הכלים — מי יוריד את האנטנות. כל פלוגה בגזרתה השמידה כל מה שנראה בבסיסי הטילים.
היינו כבר ריקים מדלק והתחמושת, פרט למנות חירום שתמיד הוריתי לפלוגות לשמור לעת מצוקה למקרה שהדרגים לא יצליחו להדביק אותנו, שכן היינו הרבה לפני היחידות האחרות של החטיבה, ושיירות הדרגים וההספקה הזדנבו רחוק מאחורינו.